טיגריס

עמוד:168

טיגריס אהד הטורפים הגדולים במשפחת החתוליים . צבע עורו של הטיגריס זהב בהיר והוא מכסה בפסים שחרים או שחמים . צבעו משמש לו הסואה ביערות שבהם הוא משוטט . אסיה היא מולדתו , ואין הוא מצוי בטבע בשום יבשת אחרת . לפני עשרות אלפי שנים , בתקופות שבהן שרר בכדור הארץ אקלים חם יותר מאשר היום , שוטטו טיגריסים גם בצפונה של אירופה . על כך מעידים שרידים מאבנים של טיגריסים שנמצאו באתרים שונים באזור זה . שלדי הגוף של הטיגריסים והאריות כמעט זהים . הטיגריסים שונים מן האריות בעקר בצבע עורם ובכך שאין להם רעמות . לשניהם הרגלי ציד דומים , אם כי הטיגריסים יוצאים רק לעתים נדירות לצוד בצמדים , ואלו האריות נוהגים לעשות כן לעתים קרובות . אפשר להכליא ( לזוג ) טיגריסים עם אריות . שלא כמו רב בני משפחת החתוליים , הטיגריסים הם שחינים טובים . הם חוצים נהרות בקלות בחפושיהם אחרי טרף . לפעמים הם אף מטפסים על עצים . הטיגריס אוהב מקומות לחים , מכסים בשפע צמחים , כגון יערות - העד העבתים וגדות הנהר המכסות בקנים ובשיחים . במקומות האלה תרים הטיגריסים אחרי טרפם בלילות . במקרה הצרך הם יוצאים לשחר לטרף גם לאור היום . הטיגריס צד בעקר יונקים גדולים כגון : חזיר , איל , אנטילופה ובופלו . בדרך כלל הטיגריס אינו טורף בני אדם . אולם קורה שהוא הופך להיות אוכל - אדם לאחר שאזלו כחותיו ואין הוא מסגל לצוד את הטרף הטבעי לו . נקבת הטיגריס ממליטה בממצע שנים עד שלושה גורים פעם בשנתים . תקופת ההריון 93 - 111 יום . הגורים נשארים עם האם עד שנתם השלישית , והם לומדים ממנה כיצד לארב לטרף . מיני טיגריסים הטיגריס הנפוץ ביותר מצוי בחצי האי הודו . הוא מכנה טיגריס בנגלי . משקלו של זכר מבגר עד 250 קילוגרם וארכו שלושה מטרים , כולל הזנב שארכו 90 סנטימטר . הטיגריס הסיבירי גדול עוד יותר . ארך הזכרים עד ארבעה מטרים , כולל הזנב . פרותו של טיגריס זה עבה ושערותיו ארכות . הטיגריסים המחזקים בגני החיות הם ברבם בני שני תת - המינים האלה . תת - מינים אחרים מצויים במונגוליה , בסין , הטיגריס מיטיב לשחות ואוהב לקרר את גופו במים . לכן הוא שוכן ביערות לחים או בצמחייה צפופה הגדלה על יד מים . מרבים לצוד את הטיגריס בשל עורו היפה ועצמותיו , המשמשות לעשיית תרופות סיניות מסורתיות . על כן הוא נמנה עם החיות המצויות בסכנת הכחדה . בתמונה - טיגריס בנגלי .

קודם  |  הבא