עמוד:135

היהודים לרב בה . בימי המרד הגדול ברומא נכנעה טבריה לרומאים ללא קרב ועל כן לא נחרבה . בשנת 200 בקרוב העביר רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין מצפורי לטבריה , ובה סים את עריכת המשנה . מאז עד לכבושה בידי הצלבנים ( בשנת 1099 ) היתה טבריה מרכז התורה בארץ - ישראל , ויהודים מצפון וממזרח באו אליה להשתטח על קברותיהם של חכמי התלמוד . בה נחתם התלמוד הירושלמי , וחכמיה הם שקבעו את הנקוד והטעמים המקבלים עד היום , ומכאן שמו : נקוד טברני או טבריני . אחרי התקופה הצלבנית נחרבה העיר והתרוקנה מתושביה . בשנות ה - 60 של המאה ה - 16 קבל דון יוסף נשיא את טבריה ושבעה כפרים שבקרבתה מידי השלטון הטורקי , כדי להקים בהם ישוב יהודי חקלאי - תעשיתי , אך הנסיון נכשל . בשנת 1740 חדש הישוב בטבריה בידי מושל הגליל , ט'אהר אלעמר . בשנת 1765 באו לטבריה חסידי הבעל - שמ - טוב , ובשנת 780 1 בקרוב נוספו עליהם עוד כמה עשרות משפחות יהודיות . מאז ועד מלחמת - העולם הראשונה ב - 1914 באו חסידים לטבריה , רבם זקנים , כדי להקבר בה ליד קברו של רבי מאיר בעל - הנס . הם התפרנסו בעקר מכספי ה " חלקה". בזכותם נעשו היהודים רב בקרב תושבי העיר . בימי מלחמת - העצמאות , באפריל 948 1 , כלומר עוד לפני שהכרז על הקמת המדינה , יצאו הערבים מן העיר והשלטון בה עבר לידי היהודים . חלקה טעמי המקרא כנרת מלחגות העצמאות מרד הגדול משנה נצרות נקוד סנהדרין צפורי תלמוד ממלכת ירושלים הצלבנית ראו ערכים נפרדים לאנשים הנזכרים בערך זה . טבת החדש הרביעי בשנה היהודית , כאשר מונים מראש השנה החל בתשרי , והחדש העשירי כשמונים מחדש ניסן . טבת הוא החדש הראשון של עונת החרף . השם טבת נזכר בפעם הראשונה במגלת אסתר ( ב טז ) . מקור השם בלוח השנה הבבלי , שבו הוא נקרא טבת . לפני כן נקרא טבת " החדש העשירי". מזלו של החדש בגלגל המזלות הוא גדי . טבת הוא תמיד חסר , כלומר בן 29 ימים . חדש טבת ידוע בתולדות ישראל בארועים הבאים : חג החנכה נחג בחלקו בחדש זה - ראש חדש טבת חל במהלך שמונת ימי החג . באחד בטבת יצא יכניהו ( יהויכין ) , מלך יהודה , לגולה ( בשנת 597 לפני הספירה ) . בחמשה בטבת הגיעה השמועה אל הגולה בבבל , כי נכבשה ירושלים . בשמונה בטבת השלם לפי המסרת תרגום השבעים של התורה ליונית . והאגדה מספרת , כי בגלל מארע זה , שהיהודים ראו בו חלול הקדש , הזדעזעה ארץ - ישראל ת"ק ( 500 ) על ת"ק פרסה . בעשרה בטבת שם נבוכדנאצר מלך בבל מצור על ירושלים , ויום זה נקבע ליום צום עד היום הזה . לאחרונה נקבע עשרה בטבת כ " יום הקדיש " הכללי לחללי השואה במלחמת העולם השניה . ביום כד בטבת בשנת תש"ט ( 1949 ) התקימו הבחירות הראשונות לכנסת במדינת ישראל . גלגל הנוזלות חנכה כנסת לוח השנה העברי קדיש שואה טגור , רבינדרנת משורר , מספר , מחזאי והוגה - דעות הודי , מקימו של " משכן השלום"- בית - ספר ללמוד האחוה והשלום בין תרביות ועמים . חי בשנים 1861 - 1911 . רבינדרנת טגור נולד כלכתה . בילדותו ובנעוריו הוא כתב שירה בסגנון משורריה העתיקים של בנגל , ארץ מולדתו , ובגיל שמונה - עשרה התחיל לכתב שירה מקורית . הוא למד משפטים באנגליה . במשך 17 שנה נהל טגור את אחזת המשפחה ולמד להכיר את חייהם ובעיותיהם של אכרי בנגל . רבות מיצירותיו השפעו מהאגדות ומהמנהגים שלהם . טגור מקים בית - ספר נסיוני בשנת 1900 הוא יסד בית - ספר נסיוני באחזתו וכינהו " משכן השלום". על אף הקשיים הכלכליים התפתח בית - הספר והתרחב וכעבר עשרים שנה הפך אותו טגור למוסד חנוכי בין - לאמי . במוסד זה הגשים טגור הלכה למעשה את אמונתו , כי בני עמים ותרביות שונים צריכים ללמד יחד באוירה של שלום , אחוה וחדות חיים ויצירה . אחרי מותו היה מוסד זה לאוניברסיטה ממשלתית . לאחר שבקר באנגליה , בשנת 1912 , פרסם טגור כרך שירים , " ג'יטנילי"( " מנחת פרחים") , שתרגם בעצמו מבנגלית . זהו אסף שירי מדיטציה על הנפש - השראתה , נחמתה וחדותה . טגור הוא ההודי הראשון שקבל פרס נובל לספרות ( בשנת 1913 ) . בשנת 1915 הוא קבל תאר אבירות בריטי , אך ב - 1919 החזיר אותו כמחאה על מעשי הדכוי של הממשל הבריטי בהודו . הוא הרבה לנסע ולהרצות ברב ארצות העולם . בשנת 1930 התחיל גם לציר והציג תערוכות של ציוריו בניו - יורק ובערים אחדות באירופה . הוא היה גם מלחין וחבר יותר מ - 3000 מנגינות ושירים . שיריו , סיפוריו ומחזותיו של רבינדרנת טגור זיכוהו בכבוד : הוא ההודי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות . אולם גם מאבקו לחיים של שלום ואחווה בין העמים הקנו לו שם עולם . הגדי הוא מייצגו חודש טבת בגלגל המזלות .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר