מתוך:  > אביב חדש 7 > חרגולים

עמוד:99

קים כוכב כמו זה שתאר לפלס , שום דבר - לא אור ולא כל דבר אחר - לא יוכל לצאת ממנו . גוף כזה נקרא " חר שחר", משום שהוא איננו פולט אור . על פי משואות תורת היחסות , בקרבו של החר השחר מצויה נקדה שהמתמטיקאים מכנים בשם " נקדה סינגולרית". בנקדה זו הערכים של גדלים פיסיקליים מגיעים לאינסוף , ומשואות הפיסיקה הופכות להיות חסרות פשר . לכן , אם יש חר שחר , איש אינו יכול לדעת מה קורה בתוכו . היו שהציעו שחמר שיפל לתוך חר שחר יוכל לצאת החוצה דרך מה שהם כנו " חר לבן", שימצא במקום ובזמן אחר ביקום , ואולי אף ביקום אחר . אולם גם אם גופים כאלה קימים , אי - אפשר לנצלם למסעות במרחב ובזמן , משום שכחות הכבידה החזקים הקימים בשולי החר השחר יקרעו כל חמר לחלקיקים קטנטנים לפני שיפל פנימה . השערות לפי הוקינג ותורת הקונטים בשנות ה - 70 הציע האסטרופיסיקאי האנגלי סטפן הוקינג את ההשערה שחר שחר איננו לגמרי שחר . על פי חשובים המבססים על תורת הקונטים , הוא מצא שחר שחר יכול " להתנדף " ולפלט את המסה שלו בצורת חלקיקים קטנים , עד שלבסוף יעלם לגמרי . ההשערה של הוקינג מבססת על רעיון שהעלה לפניו הפיסיקאי הישראלי יעקב בקנשטין . האסטרופיסיקאים כיום משערים שכמה גופים שמימיים שנצפו בטלסקופים הם אולי חרים שחרים . מה שמגיע לטלסקופ הוא כמובן לא קרינה מתוך החר השחר , כי כאמור קרינה בעצמה נכרת אינה יכולה לצאת מחר שחר - אלא קרינת רנטגן הנפלטת מחמר הנופל לתוך החר השחר בהשפעת כח הכבידה העצום שלו . יש גם המשערים שבמרכזן של גלקסיות רבות מצויים חרים שחרים ענקיים , ושכל כוכב שמסתו גדולה מפי שלושה בערך ממסת השמש , לאחר שיכלה את בערת הדלק הגרעיני שלו , " יקרס " בהשפעת כח הכבידה ויהפך לחר שחר . אולם עד כה לא נמצאו הוכחות חותכות לקיומם של חרים שחרים . אסטרונומיה גלקסיה הוקינג , סטיבן טלסקופ יחסות , תורת כוכבים כח כבידה טכניקה קונטים , תורת רנטגן חרגולים משפחת חרקים מסדרת החגבאים , שבה יותר מ - 5,000 מינים . לחרגולים יש רגלי נתור ארכות , והם נכרים בהליכתם הקופצנית . לחרגולים מחושים ארכים כארך הגוף ופסת רגל בעלת בראשית חייהם מפיקים הכוכבים אנרגייה רבה , בצורת אור וחום . אנרגייה זו הולכת ודועכת . החור השחור נוצר בסוף חייו של כוכב המכיל כמות עצומה של חומר .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר