חניטה

עמוד:69

פעלת החניטה נעשתה בדרכים שצדין אין החוקרים יודעים את כלן , בעזרת חמר , תבלינים שונים , שרפים וחמרים אחרים . בשיטה אחת היו משרים את הגופה במשך שבעים יום בתוך מלחת . לאחר שספגה הגופה את המלחת , היו עוטפים אותה בתכריכי בד . אחר כך הניחו את החנוט ( מומיה בלעז ) הלבוש תכריכים בשתי תבות של ארז , הנתונות זו בתוך זו . את הבד הקשו בעזרת דבק , והדקו אותו כך שהלם את מדות הגוף . קבורה חנינא בן דוסא תנא בן הדור הראשון והדור השני של התנאים . היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי והתפרסם כבעל * נסים . חי במאה היו לספירה . רבי חנינא בן דוסא היה עני מרוד כל ימיו . בני דורו אמרו עליו , כי עם מותו פסו הצדיקים ועושי הנפלאות . אמרו עליו , שהיה כה זהיר בקיום מצות המעשר , עד שאפלו חמורו היה מסרב לאכל מזון שלא הפרש ממנו מעשר . האגדה מספרת , כי פעם אחת , בערב שבת בין השמשות , ראה רבי חנינא בן דוסא את בתו שהיא עצובה . אמר לה : " בתי , למה את עצובה ? " אמרה לו : " כלי של חמץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת . " אמר לה : " בתי , מה אכפת לך , מי שאמר לשמן וידלק , יאמר לחמץ וידלק . " היה הולך ודולק עד שנטלו ממנו אור להבדלה . גם אשתו של רבי חנינא היתה ידועה בחסידותה המפלגת . אמוראים יוחנן בן זנאי תנאים תקופת המשנה והתלמוד תרומה ומעשר חנינא בן תרדיון תנא , אחד מעשרת הרוגי " מלכות בימי גזרות אדרינוס . חי במאה ה - 2 לספירה . ישב בסכני ( סכנין ) שבגליל התחתון , הפיץ תורה ועמד בראש ישיבה . רבי חנינא בן תרדיון נהל את קרנות הצדקה של הקהלה והקפיד ביותר בתפקידו . כאשר התערב במקרה כספו בכסף הקרנות , חלק את כל הסכום , כולל כספו , לעניים . בימי הרדיפות של הקיסר הרומאי אדרינוס , הוטלו ענשים כבדים על שומרי המצוות וביחוד על מלמדי התורה . בכל זאת לא חדל רבי חנינא להורות תורה והיה מכנס כנוסים גדולים ומלמד בהם . באחד הכנוסים נאסר . הוא ואשתו נדונו למיתה ואחת מבנותיו נמכרה לזנות . רבי חנינא הומת באכזריות רבה . לפי המספר בתלמוד כרכו הרומאים ספר תורה סביב גופו והניחו אותו על מוקד של זרדים . צמר לח הונח על חזהו כדי להאריך את יסוריו . שאלו אותו תלמידיו הכואבים : " רבי , מה אתה רואה ? " ענה להם : " גוילין נשרפין ואותיות פורחות . " יעצו לו : " אם - כן , פתח פיך ויכנס האור לתוכו ויבוא קץ מהיר ליסוריך . " ענה להם רבי חנינא : " מוטב שזה שנתן לי את הנשמה אף יקח אותה ממני . " והאגדה מוסיפה ומספרת כי התליו הרומאי , שראה את גבורת נפשו של הצדיק היהודי , התמלא דאגה לגורלו שלו ושאל את רבי חנינא בן תרדיון : " רבי , אם אקל על יסוריך , התבטיח לי חיי עולם הבא ?"" כן , " ענה רבי חנינא . מיד הוריד התלין את הצמר מעל חזהו של הקדוש והשיב אויר על הלהבה , וכך החיש את מותו של רבי חנינא . אחר הטיל הרומאי את עצמו לתוך הלהבות ונשרף . אחת מבנותיו של רבי חנינא בן תרדיון היתה ברוריה , ארון קבורה מעוטר שבו נהגו המצרים הקדמונים לשמור את המומיות - הגופות החנוטות של המתים . מעשה החניטה מתואר באיור מ " ספר המתים " המצרי , מהמאה ה - 13 לפני הספירה . לאחר שיובשה , מולאה גופת המת בשרף ובמרקחות צמחים ואחר כך נעטפה בתכריכים , העשויים רצועות פשתן .

קודם  |  הבא