טואיים

עמוד:140

שהוא אחד הגדולים בפרפרי הארץ וזחליו נזונים מעלי ברוש , איקליפטוס ואלה . כבר היונים הקדמונים השתמשו במשי שלו , אך הוא נופל באיכותו מן המשי של טואי המשי ( שזחליו מכנים " תולעי משי") . במשפחת טואי המשי כ - 300 מינים הנפוצים בעקר בדרום אסיה ובמזרחה , ואינם מצויים בישראל . את טואי המשי מגדלים בהקף מסחרי בסין , ביפן ובקוראה לתעשית אריגי המשי . הזחלים נזונים מעלי עץ התות . סוגים אחרים של פרפרים מכנים לעתים בשם " טואי", אף שהם משתיכים למשפחות אחרות . טואי האלה וטואי התהלוכה שיכים בעצם למשפחת התהלוכניים , הכוללת כ - 100 מינים . טואי התהלוכה , או בשמו החדש תהלוכן הארן , נפוץ ביותר בישראל , בעקר במרכז הארץ . זחליו של תהלוכן הארן נזונים מעלי המחט של הארן , ופעילים בעקר בלילה . כשאר בני המשפחה הם חיים בלהקות וצועדים בתהלוכה , בטור אחד , זה אחר זה . הזחלים מתגלמים בקרקע בתוך פקעות . על גבו של הזחל יש שערות ארכות , וכן כריות המכילות שערות זעירות ובהן חמר צורב , הגורם לדלקות בעור , בעינים ובמערכת הנשימה של האדם . נושי פרפרים טוביה , ספר אחד מן " הספרים החיצונים", שנכתבו בימי הבית השני ולא נכללו בתנ"ך . שם הספר נקבע על פי שם גבורו הראשי . הספר נכתב במקורו בעברית או בארמית , כנראה בתקופת החשמונאים , והשתמר בשפות שונות גם לאחר שהמקור אבד . הספור על טוביה מספר בכשרון רב . הוא רצוף בתאורים יפים של חיי המשפחה , המנהגים החברתיים וחויות הפרט באותם ימים . הספר נחשב למקדש בעיני הנצרות בשל תכנו המוסרי . טוביה היה איש ירא אלוהים משבט נפתלי . יום אחד הוא נלקח בשבי והובא לעיר נינוה , הדבר היה בימי מלכותו של שלמנאסר מלך אשור . בנינוה ישב עם אשתו חנה ובנו , שגם שמו היה טוביה , והתפרסם במעשי צדקה שעשה . הוא הצליח כל - כך בעסקיו , עד שהיה בידו להפקיד עשרה ככרות כסף בידי רעואל ידידו בארץ מדי . לאחר שעלה סנחריב על כסא המלכות האשם טוביה שהביא לקבורה אנשים שהוצאו להורג בפקדת המלך . הוא נאלץ לברח מנינוה ורכושו החרם . לימים הרשה טוביה לשוב לנינוה . אולם לאחר שאבד בתאנה את אור עיניו הפך לעני מרוד עד שהתפלל לאלוהים כי יקח את נפשו ממנו . ביום שטוביה התפלל את תפלתו , התפללה תפלה דומה גם שרה , בתו היחידה של רעואל ידידו . היא מאסה בחייה לאחר שנשאה שבע פעמים וכל בעליה נהרגו בידי אשמדי השד בליל הנשואים . אז נזכר טוביה בכסף שהפקיד במדי , והחליט לשלח את בנו כדי להחזיר לו את הפקדון . הבן יצא לדרך . באחד הימים העלה טוביה הבן בחכתו דג בנהר חדקל , וחברו יעץ לו לשמר את לבו , כבדו ומרתו של הדג . טוביה הבן בא לביתו של רעואל , ובקש ממנו לתת לו את שרה לאשה . אחר - כך הוא שרף את לבו וכבדו של הדג בחדרה של הכלה וגרש בכך את השד . הוא שלח את מלוהו רפאל ( שקרא לעצמו עזריה ) להחזיר את הכסף שהפקיד אביו בידי ידידו , ולאחר שובו שמו השלושה פעמיהם לנינוה . שם החזיר הבן לאביו את אור עיניו במרחו את המרה של הדג עליהן . האב , האם ובנם זכו לשיבה טובה . וטוביה האב אף זכה לראות בחרבנה של נינוה המרשעת . ספרים החיצונים טוגו שטח : 56,790 קמ"ר תושבים : 3.9 מיליון בירה : לומה דת : דתות טבעי נצרות , אסלאם שפה : צרפתית , אוה , קביה מדינה קטנה באפריקה המערבית הטרופית , השוכנת על חוף מפרץ גינאה . טוגו גובלת בגנה במערב , בבורקינה - פסו בצפון ובבנין במזרח . ארך החוף שלה 55 קילומטרים . טוגו היא ארץ ארכה וצרה , הנמשכת מצפון לדרום . רכס הרים , שגבהו המרבי 990 מטרים , חוצה אותה מדרום - מערב לצפון - מזרח . ההרים מכסים יערות - גשם טרופיים . בצפון - מערב הארץ משתרעים אזורים של סונות . האקלים בארץ חם ולח . הטמפרטורה השנתית הממצעת 27 מעלות . הגשמים מרבים : 2,000 - 3,000 מילימטרים בשנה . התושבים והכלכלה התושבים נמנים מקצתם עם קבוצת עמי סודאן , ובראשם האוה , ומקצתם עם עמי הוולטה . כ - 50 שפות מדברות בטוגו , והשפות הרשמיות הן צרפתית , שפת אוה ושפת קביה . מחצית התושבים מאמינים בדתות טבע . כשליש נוצרים ( בעקר קתולים ) , והשאר , כששית , הם מסלמים . מספר האירופים מועט - כ - 4,000 , רבם צרפתים . רק כרבע מן התושבים יושבים בערים , ויש בטוגו רק עיר גדולה אחת : הבירה לומה , על חוף מפרץ גינאה , שמספר תושביה כחצי מיליון . " טוביה והמלאך " ציור מאת לסטמן , המאה ה - 17 . דמותו הטובה והמיטיבה של טוביה מייצגת כראוי את הערכים המרכזיים בנצרות , ולכן הפך ספר יהודי זה למקודש בעיני הנוצרים .

קודם  |  הבא