חרצית

עמוד:109

בצבע הרצוי : שחרים , לבנים ושחרים , בצבע הפלטינה וכחלים - כסופים . בשנות ה - 90 הצטמצם בעילם הקף גדולם של חרפנים לשם פרותם , עקב לחצם הגובר של ארגוני שמירת הטבע ושוחרי טובתם של בעלי - חיים . נוורפים יונקים סמוריים פרוה חרצית סוג של צמחים ממשפחת המרכבים , שמולדתם באזורים הממזגים שבמחצית הצפונית של כדור הארץ . בסוג כ - 200 מינים , שרבים מהם ידועים בתרבות הנוי ומקבלים מאוד על הגננים בשל יפים של הפרחים . מיניה השונים של החרצית הם עשבים חד - שנתיים או רב - שנתיים , בעלי עלים מסרגים ששפתם משננת או שסועה . הפרחים ערוכים בקרקפות האפיניות למשפחת המרכבים . בכל קרקפת מקבצים פרחים רבים פשוטים וקטנים , היוצרים יחד צורת פרח גדול . פרחי המרכז הם לרב דו - מיניים ואלו פרחי ההקף הם נקבות וצבעם לבן , צהב או ורד . הזנים הרבים של חרצית הגנה הם בעקר בני שני מינים - החרצית ההודית והחרצית התותית . שניהם מוצאם מסין ומיפן . החרצית התותית היא הפרח הלאמי של יפן . בימי קדם נהגו להשתמש במשרת חרצית להורדת חם . ארבעה מיני חרצית חד - שנתיים גדלים בר בארץ - ישראל . הנפוץ שבהם הוא החרצית העטורה חורפן , הידוע גם בשמו הלועזי מינק , חי על גדות נחלים וברכות . השימוש בפרוותו לעשיית מעילים מעורר כעס רב אצל חובבי החיות . החרצית היא צמח נוי נפוץ שמינים רבים שלו מקשטים את הגינות . בתמונות - חרצית צהובה , משמאל ) מהזן פולינג וחרצית ורודה כפולת פרחים מהזן ריונן ( מימין ) . חרצית עטורה , הנפוצה ביותר בארץ - ישראל , מעניקה מצופה לדבורה שנמשכה אליה הודות לצבעה העז .

קודם  |  הבא