חסידות

עמוד:78

של השבתאות . מנהגם של החסידים לרקד עד אבדן חושים ולעשות תנועות משנות תוך כדי כך , נטיתם לקבלה ( כמו השבתאים ) , סדורי התפלה השונים שלהם ובתי - הכנסת שהקימו להם עוררו חשש כבד בלב ה " מתנגדים " שהחסידות תיצר פלוג בעם ותגרם לבטולו של למוד התורה . נסיונו של רבי שניאור זלמן מלאדי , מיסדה של תנועת חב"ד בחסידות , להביא למזיגה בין הלמדנות ובין החסידות , עוד הגביר את חששם של ה " מתנגדים " מפני החסידות , ובשנת 784 1 הכריזו הרבנים מעין חרם על החסידים . הם אסרו לאכל בשר משחיטת שוחטים חסידים , וכן למנות חסידים לתפקידים דתיים בקהלות . החסידים טענו , כי יריביהם אף הלשינו עליהם לפני השלטון הרוסי והביאו למאסרו של רבי שניאור זלמן מלאדי . אליהו , הגאון מוילנה ( הגר"א ) בעל שם טוב ( בעש"ט ) גזרות ת"ח - ת"כ דב בר ממזריץ : רבי האר"י , רבי יצחק אשכנזי לוריא השכלה חב"ד נחמן מברצלב , רבי שבתי צבי שניאור , זלמן חסידי אמות העולם תאר הנתן ללא - יהודים שסכנו את נפשם , בעקר בתקופת השואה , כדי להציל חייהם של יהודים . במקור זהו הכנוי שבו כנו חז"ל נכרים שומרי מצוות התורה . כבר במקרא מזכרים נכרים שהתקרבו מאוד לבני ישראל והשתתפו עמם בעבודת האל : " ובני הנכר הנלוים על ה'לשרתו ולאהבה את שם ה'להיות לו לעבדים"( ישעיהו נו ו ) . חז"ל קראו להם " חסידי אמות עולם " וצינו כי מקומם שמור להם בעולם הבא . גם הרמב"ם צדד בגישה זו : " כל המקבל שבע מצוות ( של בני נח ) ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אמות העולם ויש לו חלק לעולם הבא"( הלכות מלכים ח , יא ) . בימי הבינים התרחב המשג גם לנוצרים או למסלמים שהיטיבו עם העם היהודי , ביחוד בשעת צרה . בימינו נהוג לכנות בתאר " חסידי אמות עולם " לא - יהודים שעזרו בשנות מלחמת העולם השניה , תוך סכון חייהם שלהם , להסתיר ולמלט יהודים מפני הנאצים . בישראל נקבע בחק " זכרון השואה והגבורה - יד ושם תשי"ג 1953", כי התאר נתן לאלה אשר " שמו נפשם בכפם להצלת יהודים". התאר נתן ברב כבוד , בטקס הנערך במוזאון " יד ושם". כל אחד מחסידי אמות העולם נוטע עץ הנושא את שמו בשדרת חסידי אמות העולם", ומקבל מדליון כסף מיחד ומגלת כבוד . כדי לאתר את הזכאים לתאר , נעזרים אנשי " יד ושם " בעדיות ישירות של נצולים יהודים , ומחלקה מיחדת עוסקת בחקר פעלות הצלה כדי לאתר צדיקים נוספים . אות " חסיד אמות העולם " כבר הענק לאלפי בני אדם , גברים ונשים . האות הענק גם לעם הדני כלו , על שהצילו את רב יהודי דנמרק - 7,220 נפש - בכך שהעבירו אותם לשודיה בסירות בזמן מלחמת העולם השניה . יד ושם נאציזם שואה חסידים כנוי ליהודים בתקופה ההלניסטית , ביחוד בתקופת מרד החשמונאים , שהקפידו מאוד על קיום מצוות התורה , ונלחמו במתיונים . במשנה ובתלמוד הם כנו גם " אנשי מעשה". לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש את הממלכה הפרסית ואת ארץ - ישראל בתוכה , נפוצה התרבות היונית במזרח - ההלניזם . תרבות זו השפיעה גם על העם היהודי , והיו בקרבו בעלי שררה , ובכללם גם כוהנים , שסגלו לעצמם את מנהגי היונים ולא הקפידו בקיום המצוות והמנהגים של הדת היהודית . הללו כנו מתיונים . החסידים נלחמו במגמה זו . הם דבקו בחקי האבות והתנגדו בחריפות להכנסת מנהגים הלניסטיים . על כן היו החסידים הקרבנות הראשונים של גזרות הדת שהוטלו על העם ביהודה בימי מלכותו של אנטיוכוס ה - 4 אפיפנס . מתתיהו החשמונאי ובניו נמנו עם החסידים . כאשר הניף מתתיהו את נס המרד , הצטרפו רבים מן החסידים אליו . הם השתתפו בקרבות שנהלו החשמונאים והביאו לשחרורה של ירושלים ולחדוש העבודה בבית המקדש ( 168 - 165 לפני הספירה ) . אך לאחר שהמלך הסלוקי אנטיוכוס ה - 5 בטל את גזרות קודמו והכיר בחפש הדת של היהודים , ראו החסידים עצמם כאלו השיגו את מטרתם , ולא נהו יותר אחרי החשמונאים ששאפו לזכות בעצמאות מדינית . לאחר שאלקימוס , שהיה מתיון מתון , מנה לכוהן גדול במקום מנלאוס שהוצא להורג , בשנת 162 לפני הספירה , לא מספר עוד על תמיכתם ביהודה המקבי . אולם המקורות מספרים כי אלקימוס שחשש מהתנגדותם , צוה להרג רבים מהם . מאז אין החסידים נזכרים במקורות המספרים על תקופה זו ( ספרי החשמונאים א - ב וכתביו של " שדרות חסידי אומות העולם . בהר הזיכרון אשר בירושלים ניטעו לכבוד המעטים שסיכנו את חייהם והצילו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה ,

קודם  |  הבא