חנקן

עמוד:73

בשעור מספיק כדי לשמר על פוריותה . על כן החקלאי צריך לחדש את החנקן בשדהו על ידי מחזור זרעים או בשמוש בדשנים חנקניים . בשיטת מחזור זרעים האכר זורע צמחים המחזירים את החנקן לאדמה , לאחר שקצר את הצמחים שינקו את החנקן ממנה . חטה ותירס נוטלים את החנקן מן האדמה , ואלו תלתן , שעועית , אספסת וקטניות אחרות מחזירים אותו . בשרשיהן של הקטניות יש פקעיות המכנות קשרירים , המכילות חידקים הנוטלים את החנקן מן האויר ומשנים אותו לתרכובות העשויות לשמש מזון לצמחים . זורעים קטניות כדי לספק לאדמה , בנוסף על החנקן , גם זבל ירק שהוא חמר אורגני . חורשים ומטמינים את היבול . כאשר הוא נרקב נוסף גם חמר אורגני על תרכובות החנקן שבאדמה . קימים גם זבלים חנקניים אחרים , מקצתם טבעיים ומקצתם מיצרים בידי אדם . אשפה , שפכים , שרידי דגים , פסלת של בתי - אריזה וזבל של באלי - חיים במשקים הם מקורות של תרכובות חנקן . חשובות יותר מן הזבלים האלה הן חנקות הנתרן והסידן , שהן מלחים של חמצת חנקן . לחנקת הנתרן קוראים מלחת צ'ילה . שכבות טבעיות גדולות של חמר זה , המצויות במדינת צ'ילה , היו בעבר המקור החשוב בעולם של דשן חנקני . כיום מיצרים את החמר הזה ותרכובות חנקן אחרות מן החנקן שבאויר . בתרכובות חנקן משתמשים הרבה בתעשיה , במיחד בחמצה חנקנית , שהיא חמצה חזקה ובאמוניה , שהוא גז המרכב מחנקן וממימן . למרות שהחנקן הוא יסוד אדיש שאינו מגיב בקלות בהיותו במגע עם חמרים אחרים , כמה מתרכובותיו הן חמרי נפץ רבי עצמה . בין חמרי הנפץ המכילים תרכובות של חנקן : טנ"ט , ניטרוגליצרין ודינמיט . אטום אטמוספרה אמוניה זבל חלבונים חמצות אמיניות חמצן חמרי נפץ יסודות כימיה לוואזיה , אנטואן לורן מימן מערכה מחזורית קטניות חנקן סוג צפורי - שיר טורפות ממשפחת החנקניים . בני הסוג נכרים בצורתם הדומה לזו של עופות דורסים במקורם הכפוף בקצהו ובמנהגם לשפד את טרפם - חרקים , דו - חיים , זוחלים ומכרסמים - על קוצים או תיל . בארץ מצויים שבעה מינים של חנקן . הידועים שבהם הם : החנקן הגדול , שארכו עד 25 סנטימטר , והוא נכר בעקר על פי צבע גופו האפר והפס השחר הרחב העובר דרך עיניו . הוא החנקן היחיד היציב בארץ ממורדות הגולן ועד עמק הערבה . מין אחר הוא חנקן נובי . הזכר גבו שחר וחזהו ובטנו בצבע החלדה . זנבו שחר - לבן . הוא דוגר בקיץ בפרדסים ובחרשות בחלק הים תיכוני של ישראל . החנקן אדם - הראש קדקדו וערפו אדמים , ועל גבו משלש שחר שפאותיו לבנות . הוא דוגר בארץ באביב , ומצוי באזורי ההר והגבעות בחלק הים תיכוני של ישראל . צפורי שיר חסה סוג של צמח חד - שנתי ממשפחת המרכבים , שמגדלים כצמח ירק וסלט . אוכלים את העלים המרכזים בבסיס הצמח בצורת שושנת צפופה . שפת העלים מסלסלת וצבעם ירק בהיר או חום - ירק . יש זנים רבים של חסה תרבותית , מהם בעלי עלים צפופים היוצרים כעין קרקפת ומהם בעלי שושנת רכה של עלים . כל אלה הם בני מין אחד של חסה . יש עוד מינים רבים אחרים , הגדלים בר . החסה היא צמח תרבות עתיק ימים , שהיה ידוע עוד במצרים העתיקה ובסין . היא נזכרת אף החנקן ניזון מציפורים , מחרקים ומבעלי - חיים קטנים אחרים שהוא צד ומשפד במקורו החד את הטרף הוא תולה על שיח דוקרני , עד שהוא מוכן לסעודה . בתמונה - גוזלי חנקן אדום - ראש מצפים למזונם . היסוד חנקן יכול לייצג מצבי חמצון שונים החל ב - 6 + , דו - חנקן חמש - חמצני ) עד 3 - ( אמוניה ) . בתרשים הכחול מייצג חנקן , הצהוב - חמצן והאדום - מימן .

קודם  |  הבא