חנינא בן תרדיון

עמוד:70

אשתו של רבי מאיר , שהתפרסמה בחכמתה ובידיעותיה בתורה . רבי מאיר עצמו נסע לרומא ופדה את גיסתו שנמכרה לזנות . אדרינוס , פובליוס איליוס ברוריה קדוש השם תנאים תקופת המשנה והתלמוד חנינה חנינה היא הקלה בענשו של עברין או אפלו ותור על ענש , כאשר נוצרות נסבות יוצאות דפן המצדיקות זאת . בישראל נתנה סמכות החנינה לנשיא המדינה . החנינות בפרשת " אוטובוס 300 " אחת הפרשות הידועות , שבהן נבחנה סמכות החנינה של הנשיא בישראל , היא החנינה שהעניק נשיא המדינה בשנת 1986 לראש שרות הבטחון הכללי ( שב"כ ) ולשלושה מעובדי השרות מכל העברות הכרוכות בפרשה המכנה " אוטובוס 300 " ( פרשה שבה התברר , כי מחבלים שחטפו את האוטובוס ובצעו בו מעשי טרור , הומתו על ידי אנשי שרות הבטחון לפני שהובאו למשפט ) . הגשה עתירה בענין זה לבג"ץ'אשר אשר את החלטת הנשיא , ופסק כי יש לנשיא סמכות לחן עברינים גם לפני שהרשעו בדין . סמכות החנינה נתנת בדרך כלל לגורם שלטוני בכיר ביותר . באנגליה , למשל , מקנית סמכות זו למלך , ואלו בישראל ובארצות - הברית - לנשיא המדינה . חק יסוד : נשיא המדינה מקנה לנשיא מדינת ישראל את הסמכות לחן עברינים ולהקל בענשם על ידי הפחתתו או החלפתו בענש אחר , שונה מזה שגזר עליהם בית - המשפט . לנשיא נתנה אף הסמכות לקצב את שנות המאסר של אסיר שנגזר עליו מאסר עולם . כלומר , אם הנשיא מוצא לנכון , הוא יקבע שאסיר זה לא ישאר בכלא עד סוף ימיו אלא ישתחרר לאחר מספר השנים שיקצב לו . בג"ץ נשיא שבכ חננה חנכה , הנקרא גם חג האורים וחג המקבים , נחג במשך שמונה ימים המתחילים ביום כ"ה בכסלו . החג נקבע על ידי יהודה המקבי ואחיו בשנת 165 או 164 לפני הספירה , לזכר חנכת בית - המקדש וטהורו . בימי הרדיפות שרדפו היונים הסלוקים את מאמיני הדת היהודית , חלל גם בית - המקדש . על פי המסרת הכניסו היונים פסלים לבית - המקדש , ועל היהודים נאסר לעבד את אלוהיהם . היהודים , ובראשם בני משפחת החשמונאים , מרדו בשלטונות והצליחו להחזיר את חפש הדת , ובמשך הזמן גם את העצמאות הלאמית , לעם היהודי . החג נקבע לזכר הנצחון הגדול ביום כה בכסלו , שלוש שנים לאחר היום שבו צוה אנטיוכוס אפיפנס להקים מזבח לעבודת אלילים בבית - המקדש בירושלים ולהקריב עליו קרבנות . לאחר ששחרר את ירושלים ואת בית - המקדש מידי הסלוקים , צוה יהודה המקבי לטהר את בית - המקדש , להקים מזבח חדש במקום המזבח שחלל , ולעשות כלי קדש חדשים . לאות שמחה חגגו היהודים שמונה ימים בקרבנות ובהלל . במשך הזמן הטשטש אפיו הלאמי של החג , ובדברי חז"ל מובא ההסבר הבא לשמונת ימי החג : לאחר שבית - המקדש טהר נמצא רק פך אחד של שמן שלא טמא על ידי עובדי האלילים , שהיה בו כדי להאיר יום אחד . אולם קרה נס והשמן הספיק להאיר שמונה ימים במנורה שבמקדש . יש האומרים , כי במקום מנורת הזהב שחללה השתמשו המקבים במנורה מאלתרת , שעשו משמונה שפודים של ברזל . האגדה של נס פך השמן והספור של חנה ושבעת בניה , שסרבו להשתחוות לפסל האלילי , הם מן הספורים הקדומים הקשורים בחנכה . הדלקת נרות חנכה הדלקת הנרות היא המצוה המרכזית של חג החנכה . מתר להדליק את הנרות משקיעת השמש עד מחצית השעה לאחר צאת הכוכבים . סדר הדלקת נרות חנכה נקבע לפי בית הלל , והוא : ביום הראשון של חנכה מדליקים נר אחד ב " חנכיה", ביום השני שני נרות , וכך הלאה , עד שמדליקים ביום השמיני שמונה נרות . אסור להשתמש בנרות חנכה ובאורם , כי " הנרות הללו קדש הם , ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". משום כך מוסיפים נר מיחד , החנוכייה זכתה לעיצובים רבים ומגוונים , מהם בעלי סגנון עתיק מסורתי המרבה בקישוטים ומהם חדישים ופשוטי קווים ,

קודם  |  הבא