ברכת המוציא

עמוד:203

ברכת המוציא ברכה שמברכים על הלחם בתחלת הסעודה . נסח הברכה הוא : " ברוך אתה ה'אלוהינו , מלך העולם , המוציא לחם מן הארץ " . לפני אמירת הברכה יש לקים מצות נטילת ידים , הנעשית על ידי שפיכת מים נקיים בעזרת כלי על כל אחת משתי הידים - קדם יד ימין ואחר כך יד שמאל . לאחר נטילת הידים המברך מניח את שתי ידיו על ככר הלחם , בוצע אותו ומברך . בין נטילת הידים ובציעת הלחם הדבור אסור . כאשר בוצעים את הלחם , יש להשאיר את הפרוסה מחברת מעט לככר , כדי שהברכה תאמר על ככר הלחם השלמה . נהוג שאבי המשפחה או זקן הסועדים מברך את ברכת המוציא ומחלק מן הלחם לשאר הסועדים . יש המפזרים מעט מלח על פרוסות הלחם - חוץ מאשר בימים הנוראים - כסמל לקרבנות שהיה נהוג להקריב בימים שבהם בית - המקדש היה קים . אמירת הברכה בתחלת הסעודה פוטרת מחובת אמירת הברכות על מזונות אחרים , מלבד הברכות הנאמרות על היין ועל הפרות . בשבת מברכים על שתי חלות ובפסח על המצה . בליל הסדר אומרים ברכת המוציא מיחדת למצה . ברנות ברכת המזון ימים נוראים מצוות פסח קרבן שבת ברכת המזון ברכה הנאמרת לאחר האכילה . יסודה בפסוק מן התורה " ואכלת ושבעת וברכת את ה'אלוהיך על - הארץ הטובה אשר נתן - לך " ( דברים ח י ) . ברכת המזון כוללת ארבע ברכות , הנקראות על פי תכנן : ברכת הזן - תודה לאלוהים על המזון שנתן לנו ; ברכת הארץ - על שנתן לאבותינו את ארץ - ישראל ; ברכת בונה ירושלים - בקשה לאלוהים שיבנה את ירושלים ; ברכת הטוב והמיטיב - תודה לאלוהים על כל חסדיו . מברכים ברכת המזון אחרי כל ארוחה המכילה לחם בשעור כזית , כלומר אף לאחר הארוחה הקטנה ביותר . ברכות ברליוז , אקטור מלחין צרפתי מן המקוריים ביותר . כתב אופרות , סימפוניות , קנטטות ואורטוריות , וזכה להערכה מלאה רק לאחר מותו . חי בשנים 1803 - ך 869 . אקטור ברליוז נולד בכפר ליד גרנובל שבצרפת . אביו היה רופא כפרי , ועמד על כך שבנו ילך בעקבותיו . בשנת 822 ך החל ברליוז ללמד בבית - ספר לרפואה בפריס . אולם הוא לא סים את למודי הרפואה , כי החל ללמד מוסיקה בקונסרבטוריון של פריס . הוא שקד על למודיו בקונסרבטוריון , אך מכיון שהיה מרדן ולא ממשמע , הסתכסך לעתים קרובות עם מוריו ולא הגיע להשגים ההולמים את כשרונו . בהיותו בן עשרים ושבע זכה ברלי ב " פרס רומא " על הקנטטה " סרדנפל " , ויצא להשתלמות באיטליה . אף על פי שכתב יצירות רבות , זכו רק מעטות מהן לנגינה בפני צבור . הסבה לכך היתה החדשנות שבהן . הן נכתבו ברוח חדשה וקהל המאזינים לא הבין אותן . כדי לקים את משפחתו כתב ברליוז מחזות ובקרת מוסיקלית בעתונים . במרוצת הזמן התחילה ההצלחה להאיר לו פנים . בשנת 1843 הוא ערך סיבוב הופעות מצלח בגרמניה ונצח על בצוע יצירותיו . אחר כך ערך ברליוז סיבובים לא פחות מצלחים באוסטריר , ברוסיה ובאנגליה . אך פריס עדין לא הבינה אותו ולא קבלה את יצירותיו . האופרה שלו " הטרוינים בקרתגו " נחלה כשלון חרוץ כשבצעה בה ב - 863 ; . ברליוז , שחשב כי זו יצירת המופת שלו , התאכזב קשות וחדל להלחין . אחרי מותו זכתה יצירתו להערכה גדלה והולכת , וכיום הוא נמנה עם גדולי המלחינים בכל הדורות . אקטור ברליוז כתב סימפוניות - ה " סימפוניה הפנטסטית " , " רומאו ויוליה " ; אורטוריות - " ענשו של פאוסט " ; אופרות - " הטרוינים " , " בנונוטו צ'ליני " . הוא כתב גם ספר , " תורת התזמור " , הנחשב עד היום לספר מופת . אופרה אורטוריה מוסיקה סימפוניה קנטטה ברלין בירת גרמניה ומרכז תרבותי מן החשובים באירופה . שוכנת במזרח המדינה , על גדות שני יובלים של האלבה שמתחברים בה . מספר תושביה כ - 3.5 מיליון . ברלין היתה בירת גימניה עד מפלת גרמניה הנאצית " יברכך ה'וישמרך , יאר ה'פניו אליך ויחונך , ישא ה'פניו אליך וישם לך שלום'. המוני מתפללים ממלאים את רחבת הכותל המערבי בעת ברכת הכוהנים בחול המועד סוכות .

קודם  |  הבא