ברטוב, חנוך

עמוד:178

למציאות היומיומית ברטוב קבל את פרס שלונסקי על ספרו " פצעי בגרות " , שבו באה לידי בטוי תכונתו הבולטת כמספר - כנות רבה ואי העמדת פנים . הראיה האישית והחודרת של מציאות מרכבת מקנה ליצירתו את איכותה . מיצירותיו'" ארבעה ישראלים וכל אמריקה " ( 1961 ) , " של מי אתה ילדי " ( 1970 ) , " אחות רחוקה " ( 1973 ) , " שש כנפים לאחד " ( 1973 ) , " הבדאי " ( 1975 ) , " יהודי קטן " ( 1981 ) , " רגל אחת בחוץ " ( 1994 ) ועוד . בין מחזותיו " סע הביתה יונתן " . קבץ מרשימותיו ומסותיו " אני לא הצבר המיתולוגי " - על ספרים , סופרים וחוצות היוצר - פרסם ב - 1995 . חנוך ברטוב זכה בפרס נשיא המדינה לספרות בשנת 1998 . עברית , ספרות ברטולוצ'י , ברנרדו במאי קולנוע איטלקי , שסרטיו השערוריתיים בחלקם עוררו ענין צבורי רב , והפכו אותו לאחת מהדמיות המרכזיות בקולנוע האירופי מאז שנות הששים . ברנרדו ברטולוצ'י נולד בפרמה בשנת 1940 . סרטיו הראשונים , ובמיחד הסרט " לפני המהפכה " ( 1964 ) , בוחנים את הגישות הפוליטיות והאסתטיות של הבמאים שקדמו לו בקולנוע האיטלקי הם מציגים בבקרתיות חברה מעמדית , שותרה על האפשריות לשנויים מהותיים . בשנת 1970 יצר ברטולוצ'י שני סרטים , " הקונפורמיסט"ו " האסטרטגיה של העכביש " , הנחשבים למיטב יצירתו . בסרטים אלה הוא בחן את הרקע הפסיכולוגי והחברתי שהביא לצמיחת המשטר הפשיסטי באיטליה . סרטו הבא , " טנגו אחרון בפריז " ( 1972 ) , עם מרלון ברנדו ומריה שנידר , עורר שערוריה ופרסום בין - לאמיים בשל האפן הישיר והבוטה שבו הציג מערכת יחסים בין אלמן מזדקן לצעירה המארסת לגבר אחר . ההצלחה אפשרה לברטולוצ'י להעסיק שחקני קולנוע מכל העולם ולהפיק סרטים בתקציב גבוה במיחד - הבולט שבהם הוא " 1900 " , בהשתתפות רוברט דה - נירו וז'רר דפרדיה . בשנת 1987 , אחרי שש שנות הפסקה שב ברטולוצ'י לעשיה קולנועית והחל ליצר אפוסים בין - לאמיים , שכסף להפקתם והכוכבים שהופיעו בהם - חלקם שחקנים מן השורה הראשונה - הגיעו מכל העולם . בסרטו " הקיסר האחרון " ( 1987 ) , תאר ברטולוצ'י פרק גדוש שנויים בהיסטוריה של סין : ספור חייו של אחרון הקיסרים הסיניים , שגדל בתקופה האימפריאלית וסים את חייו בתקופה הקומוניסטית . ב - 996 1 הקרן סרטו " לגעת ביפי " - הראשון שעשה באיטליה זה 15 שנים - העוסק בנושא חוזר ביצירתו של ברטולוצ'י , החפוש אחר דמות האב . במרכז סרטו " התקרבות " ( 1999 ) עומד פסנתרן מסגר המתקשה לטוות קשרים עם בני - אדם . ברנדו , מרלון דה - נירו , רוברט פשיזם ברטונוב , יהושע מגדולי השתקנים של התאטרון העברי , זקן שחקני " הבימה " . בלט בדמיות הרבות והמגונות שעצב בכשרון ובהגיה רהוטה . חי בשנים 1879 - 1971 . את דרכו על הבמה החל יהושע ברטונוב בעיר הלדתו וילנה בשפת היידיש . ב - 1913 הוא העלה , יחד עם קבוצת שחקנים יהודים , הצגה בשפה העברית לכבוד הקונגרס הציוני ה - 13 בוינה . בשנת 1922 הצטרף ברטונוב לתאטרון " הבימה " במוסקוה , ובשנת 1928 עלה עמו לארץ . ברטונוב עצב על הבמה דמיות מרכזיות רבות ומרשימות , ביניהן טוביה החולב , במחזה לפי ספורו של שלום עליכם , טרטיף במחזה " טרטיף " מאת מוליר , שומר הגן ב " בראשית " של אהרן מגד . אך גם בדמיות משניות כמו המשלח ב " הדבוק " , הרואה ב " אדיפוס המלך " או הסוהר ב " חנה סנש " מאת אהרן מגד , הוא היטיב לשחק . ברטונוב הוכיח את אמרתו המפרסמת של הבמאי הרוסי סטניסלבסקי : " אין תפקידים גדולים ותפקידים קטנים , יש רק שחקנים גדולים ושחקנים קטנים " . ברטונוב קבל את פרס ישראל בשנת תשט"ו ( 1955 ) על תרומתו לתאטרון העברי . הביטה סטניסלבסקי , קונסטנטין תאטרון עברי וישראלי ברטוק , בלה מלהין הונגרי . מקר ופתח את המוסיקה העממית ונעימות הרקוד של האכרים ההונגרים , עבד אותן ושלבן ביצירתו . חי בשנים 1881 - 1945 . בלה ברטוק נולד בטרנסילוניה . אמו , מוסיקאית חובבת , למדה אותו לנגן בפסנתר . כשהיה בן עשר בלבד הופיע ברטוק כפסנתרן בקונצרטים . הוא המשיך בלמודי המוסיקה באקדמיה המלכותית למוסיקה בבודפשט , ולאחר סיום למודיו שמש בה כמורה . בינתים התפרסם שמו כפסנתרן מזהיר , שנגן ברסיטלים שנתן בעקר את יצירותיו שלו . ברטוק ראה את עצמו יותר כמלחין מאשר כמבצע הוא התענין במיחד במוסיקה העממית העתיקה של ארצו וחקר אותה יחד עם מלחין אחר בן ארצו , זולטן קודאי . ברטוק נהג להאזין לשירתם של האכרים ולנעימות הרקוד שלהם , לרשם אותן בפנקסו או להקליט אותן ברשמקול . אחר כך הוא השתמש בהן ביצירותיו לאחר שהעניק להן לבוש מודרני . שמו של בלה ברטוק התפרסם בכל רחבי אירופה ואמריקה . בשנים 1927 - 1928 הוא ערך מסע קונצרטים בארצות - הברית . לאחר ששב להורות תקופה מסימת ועסק בהלחנה בבודפשט , השתקע ברטוק בשנת 1940 בארצות - הברית . הוא מת בניו - יורק . יצירתו של בלה ברטוק השפיעה על רבים מן המלחינים במאה ה - 20 . הוא כתב אופרות חדות , ביניהן " טירתו של כחל הזקן"ו " המנדרין המפלא " , שש רביעיות מיתרים , קטעי מחול וגם יצירות לפסנתר , שבולטות בהן גם יצירות שנועדו לנגינה בידי ילדים . אופרה מוסיקה מוסיקה עממית קודרתי , זולטן קריקטורה המתארת את מנהג , של המלחין בלה ברטוק לסייר בכפרי הונגריה ( לבקש מהאיכרים לשיר ולרקוד לפניו , כדי שיוכל לרשום אותם במחברתו ( להשתמש בהם ביצירותיו

קודם  |  הבא