בקור חולים

עמוד:152

בקור חולים היהדות רואה בבקור אצל חולה מצוה וחסד גדול שאדם עושה לחברו . בתנ"ך נתן למצא עדות לחשיבות שנתנה לבקור חולים עוד בתקופת המקרא . מספר על מלכים שהלכו לבקר חולים , כמו למשל על יואש מלך ישראל , שבקר אצל אלישע הנביא . בתקופת המשנה והתלמוד הפך נהג בקור החולים למצוה מחיבת בהלכה . לפי התלמוד נמנית מצות בקור חולים עם המצוות והמעשים שאין להם שעור ואדם אוכל פרותיהם ( מקבל שכר בעדם ) בעולם הזה ובעולם הבא . חכמים ומפרשים קבעו מערכת כללים המסבירה את חשיבות המצוה ואפן קיומה . כך למשל נטען בתלמוד , כי המבקר את החולה לוקח ממנו אחד מששים ממחלתו וכי אין להפלות בין יהודי ללא - יהודי בבקור חולים הלל התיר לבקר חולים בשבת , והרמב"ם קבע כי מצוה זו כלולה במצות " ואהבת לרעך כמוך " . הוא המליץ לבקר אצל החולים לעתים קרובות , אבל בלי להטרידם יותר מדי הלכה הלל הזקן מצוות צדקה וגמילות חסדים תקופת המשנה והתלמוד בקט , סמיואל מחזאי , סופר , משורר ומבקר אירי , מן הבולטים בתאטרון האבסורד , שבטאו את הרגשת הקיום של האדם המודרני . חי בשנים 1906 - 1989 . סמיואל בקט נולד באירלנד . הוא למד בלשנות באוניברסיטה בדבלין , ובשנות העשרים של חייו עבר לפריס , שהיתה מרכז התרבות המודרנית באותה עת . בפריס הוא פגש את בן ארצו , הסופר ג'ימס ג'ויס , והיה למזכירו לג'ויס היתה השפעה נכרת על יצירתו של בקט , שהחל לכתב רק לאחר מותו של הסופר הנערץ . יצירתו הראשונה של בקט היתה הרומן " מולוי " , שתאר את בדידותו וחדלונו של האדם המודרני . לימים הפך רומן זה לחלק הראשון בטרילוגיה ( יצירה בת שלושה חלקים ) , הכוללת גם את " מות מלון"ו " מה שלא נתן לנקב בשמו " . מחזהו המפרסם ביותר , " מחכים לגודו " , שהפך לנושא הדגל של תאטרון האבסורד , הצג בפריס ב - 1953 . הבמה הנגלית לצופה בהצגה זו חשופה לחלוטין כמעט . רק עץ אחד עומד במרכזה ושני בני אדם , ספק נודים , ספק ליצנים , המחכים למישהו , נעים ונדים במרחביה . בינתים הם מפטפטים , משחקים ואוכלים . בסוף כל אחת משתי המערכות , הדומות למדי זו לזו , מופיע נער המודיע שגודו לא יגיע . בין מחזותיו האחרים : " סוף משחק"ו " הו הימים הטובים " . בקט המספר שנות היצירה הפוריות ביותר של בקט היו סוף שנות ה - 40 וראשית ה - 50 . כמספר הוא הרבה לכתב בגוף ראשון . המונולוגים שנושאת הדמות הראשית , שהיא גם הדמות המספרת - הפכו למאפין המבהק של ספורי בקט . בספוריו , כמו במחזותיו , אין הוא מנסה לתאר מציאות מכרת כלשהי . הוא מצמצם ביותר את המאפינים של דמיותיו והופך אותן למעין סמל לכל - אדם . גם המקום והזמן דמיוניים ולא מזהים . בקט כתב את יצירותיו תחלה בצרפתית , אף שאינה שפת אמו , כדי לפתח מודעות ורגישות יתר לנאמר . אחר כך הוא תרגם אותן בעצמו לאנגלית , ולא תמיד התרגום זהה לגמרי למקור הצרפתי . לדבריו , הגרסאות השונות , בשפות השונות , מבטאות את אפיה השונה של כל שפה . ב - 1969 קבל סמיואל בקט את פרס נובל לספרות . דרתה נובל , פרס תאטרון האבסורד שחקנים בתוך פחי אשפה במחזהו של בקט , סוף המשחק " הדמויות במחזותיו של בקט אינן חיות , אינן מתקדמות , אינן ר ( צ ( ח לדבר , אך גם אינן מסוגלות לשתוק מצוות ביקור חולים היא אחת המצוות שנועדה לתמוך בנזקקים בשעת חולשה ( צרה גם הנצרות רואה בביקור החולים מצוה המתאימה לרוחה האיור , הנמצא בקריית הוותיקן ברומא , מתאר ביקור תולים

קודם  |  הבא