בחיי בן יוסף אבן פקודה

עמוד:60

את הדת היהודית , שיסודה בהגיון , בהתגלות האלוהים ובמסרת . אבן פקודה הדגיש את נכונותו של הלב אוהב - האלוהים למלא את חובותיו . י - י הספר השפיע מאוד על תורת המוסר וחיי המוסר של היהודים . במשך מאות שנים הרבו תלמידי חכמים ופשוטי עם כאחד להגות בו . הוא חזק הרבה יהודים באמונתם . ביחוד היתה השפעתו גדולה על תנועת החסידות . חסידות מצוות בחירה וגזרה נחירה וגזרה הן שתי פעלות סותרות : האחת מצינת את החפש של האדם לבחר ולנהל את הייו לפי החלטותיו , והאחרת מצביעה על קיומו של כח עליון הקובע את מהלך הענינים בעולם . ענין הבחירה והגזרה מעורר את אחת מבעיות המוסר החשובות ביותר בפילוסופיה הכללית והיהודית . האם האדם הוא חפשין האם הוא נהנה מחפש בחירה ומחפש רצון או שמא כל מה שקורה בעולם ובין בני האדם הוא תוצאה של שרשרת סבות שאינן תלויות ברצון האדם , אלא נקבעות על ידי גורם עליון ? שאלת הבחירה והגזרה מעוררת אף קשי באשר למקומו ולתפקידו של האלוהים , בעקר בנושא השכר והענש . אם הוא כל יכול וכל יודעי הרי שגם העתיד להתרחש פרוש וגלוי לפניו , וביכלתו לקבע ולשנות אותו כראות עיניו . אם כך , אם אין האדם חפשי בהחלטותיו ובמעשיו , כיצד נתן לדרש ממנו אחריות למעשיו ? ומדוע יש להעניש אותו או לגמל לו טובה , אם אין הוא אחראי למעשיו ? בחירה וגזרה ביהדות הפילוסופים היונים הגיעו למסקנה בדרך ההגיון שאין לאדם בחירה חפשית . לעמתם , רב הוגי הדעות היהודים , ובראשם הרמב"ם , סברו שקימת בחירה חפשית . רעיון זה נובע מההדגשה שמדגישה תורת ישראל , שלאדם נתנת האפשרות לבחר בין הטוב לבין הרע . לכך מצרפת התורה את ההמלצה , או אולי הדרישה , לבחר בטוב : " ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב , ואת המות ואת הרע ... העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ , החיים והמות נתתי לפניך , הברכה והקללה , ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך " ( דברים ל טו - יט ) . התלמוד אף קובע , כי למרות שהאל יודע הכל מראש , מערבותו אינה מחלטת ויש לו לאדם מרחב לבחירה חפשית : " הכל צפוי ( על ידי האל ) והרשות נתונה ( לאדם לבחר כיצד יפעל ) " ( אבות ג טו ) . הבחירה הנתנת לאדם דורשת ממנו גם לשאת באחריות למעשיו . עם זאת מדגישה היהדות , כי גם אם מעד האדם וסר מדרכי ה', נתנת לו האפשרות לבחר בתשובה ולכפר על חטאיו . חזרה בתשובה זו היא מעקרו של יום הכפורים . דתות יום הכפורים עקיבא , רבי רמב"ם שכר וענש תשובה ( חזרה בתשובה ) בחירות שיטה שעל פיה בוחרים אזרחי המדינה בשליטים שינהלו את המדינה עד לבחירות הבאות . רעיון הבחירה קשור לרעיון הדמוקרטיה , המבססת על שלטון העם . בערי יון העתיקה היו האזרחים מתאספים ודנים בהצעות השונות בכל פעם שהתעורר הצרך לקבל החלטה הנוגעת לכל . האזרחים היו מצביעים וההחלטה היתה מתקבלת על פי רצון רב האזרחים . במדינה המודרנית , שבה מספר האזרחים גדול , החיים מרכבים ומסבכים ופעלות השלטון רבות מאוד , לא נתן לרכז את כל האזרחים לאספה ולקבל החלטות לכן המצאה שיטת הבחירות , הקובעת את קיומו של בית - הנבחרים , שבו יושבים הנציגים שנבחרו על ידי העם . חברי בית - הנבחרים מקבלים החלטות ומחוקקים חקים בשם העם . בית - הנבחרים נקרא במדינות שונות בשמות שונים : פרלמנט , קונגרס , אספה לאמית או כנסת בישראל . בחירות שוות , חשאיות וחוזרות על בית - הנבחרים ליצג את העם כלו : פועלים , סוחרים , ותיקים , עולים חדשים , גברים , נשים , קשישים וצעירים , חלוניים ודתיים ואת העדות השונות . לכן נקבע שלכל האזרחים תהיה הזדמנות שוה להשפיע על הבחירות . היו זמנים שבהם זכות הבחירה נתנה רק לבני מעמדות מסימים או לבני מין אחד - לגברים - או שלבעל רכוש היתה הזכות לבחר בשני נבחרים , ואלו לאכר או לפועל הפשוט - רק בנציג אחד . כך נשמרה העדיפות של העשירים והמיחסים בשלטון . כיום הבחירות הן שוות : לכל אדם יש זכות הצבעה , ולכל קול יש משקל שוה ללא התחשבות במוצא המשפחתי , במצב הכלכלי , ברמת ההשכלה , בגזע , במין או בדת . הבחירות הן גם חשאיות . כל בוחר רשאי להצביע על פי רצונו ואמונתו מבלי שאיש יוכל לראות או לבדק את מעשיו . בחירות חשאיות מונעות מהמעמדים לבית - הנבחרים ללחץ ולאים על הבוחרים התלויים בהם , כדי שיצביעו לטובתם או לטובת מפלגתם . במדינה המודרנית גם נקבע שהבחירות יהיו חוזרות , כלומר קובעים בחק שהבחירות יתקימו בפרקי זמן קבועים . הבחירות החוזרות מאפשרות לבוחרים , שאינם שבעי רצון ממעשיהם של הנבחרים , להחליף אותם באחרים . הזכות לבחר ולהבחר המדינה היא הקובעת מי זכאי להשתתף בבחירות - מי זכאי לבחר ומי זכאי להבחר . ברב המדינות נקבע כי האזרח צריך להיות בוגר כדי שיוכל להצביע . לא תמיד נתנה זכות הבחירה לכל אזרח בוגר . היו תקופות שלקבוצות מסימות באכלוסיה לא נתנה הזכות לבחר ולהבחר . לדגמה , עד סוף המאה ה - 19 נשללה מהשחרים בארצות - הברית הזכות לבחר ולהבחר . בדרום אפריקה החלו מיליוני שחרים להצביע בפעם הראשונה בחייהם רק בשנת 1993 . נשים לא היו רשאיות לבחר עד תחלת המאה ה - 20 . רק ב - 1917 נתנה בפעם הראשונה זכות בחירה לנשים באנגליה , ואלו זכות הבחירה לנשים בשויץ נתנה רק בשנות ה - 70 של המאה ה - 20 . ספרו של בחיי אבן פקודה . חובות הלבבות " , שעמוד ממנו נראה בתמונה , נכתב על פי הדוגמה של ספרים ערביים שמטרתם להביא את האדם לשלמות נפשית ולדבקות באלוהים

קודם  |  הבא