שומרון

עמוד:209

ישראל , חומת העיר שומרון , בתיה ומחסניה - מימי עמרי ועד לכבוש האשורי . בנוסף למבנים אלה נמצאו חרסים נושאי כתובות בכתב העברי הקדום והידועים בכנוים " חרסי שומרון " . כן התגלו חפצי אמנות משנהב , המעידים על עשרם של תושבי העיר ועל השפעת האמנות הפניקית עליהם . רב השרידים הנראים כיום לעינו של המבקר במקום הם מהתקופה הרומית . הם כוללים את מגדלי חומת העיר . שרידי המקדש המפאר שהקים הורדוס לכבוד אוגוסטוס , מבנים צבוריים מפארים כמו אצטדיון , תאטרון , פורום , בזיליקה ( כנסיה ) , אמת מים , ועוד . אלכסנדר מוקדון ארץ - ישראל - פני הארץ בעל הורדוס ובניו יוחנן הורקנוס הראשון יוחנן המטביל ישראל , ממלכת ממלכת ירושלים הצלבנית מרד הגדול עמרי שומרון , הרי שומרונים שכם שומרון הרי הרי שומרון הם חלק מרכס ההרים הנמשך לארך מרכזה של ארץ - ישראל . הם משתרעים על פני שטח של כ - 2,500 קילומטרים רבועים . הגבולות של הרי שומרון ברורים בשלושה כוונים : במערב - מישור החוף ( השרון ) ; במזרח - בקעת הירדן ; בצפון - עמק דותן המפריד בינם לבין הגלבע , ועמק עירון המפריד בינם לבין רמת מנשה . הגבול הדרומי , המפריד בין הרי שומרון להרי יהודה שנוי במחלקת . כיום מקבל לראות את הגבול הדרומי בקו הנמשך מנחל נטוף היורד מערבה , דרך הר בעל חצור במרכז וכלה בנחל עוג'א היורד מזרחה , דרכים נוחות ואדמות חקלאיות המאפין הבולט של מבנה הרי השומרון הוא סדרת בקעות המפרידות בין ההרים . בקעות אלה מהוות פרוזדורים נוחים לתנועה , והודות לכך התפתחו בהרי שומרון דרכי מעבר חשובות עוד בשחר ההיסטוריה . הדרכים העקריות הן : הדרך מהשרון אל עמק דותן וממנו אל עמק יזרעאל . דרך זו היתה שלוחה משנית של " דרך הים " הבין - לאמית שעברה בנחל עירון . האחרת היא דרך נחל שכם - נחל פרעה , שחברה בין מישור החוף לבין עבר הירדן המזרחי . במקום שבו מתחבר עמק נחל פרעה אל בקעת הירדן , חצתה הדרך את הירדן מזרחה . ליד מקום זה שכנה העיר הקדומה אדם , ושם נמצא בימינו גשר אדם . דרך זו היתה דרך הרחב הראשית בשומרון . הדרך השלישית היא דרך הארך הראשית , העוברת לארך השולים המזרחיים של גוש ההרים עיבל וגרזים , תוך נצול עמקי הארך של מרכז השומרון . הקניון של נחל פרעה מהוה קטע מדרך הארך הזאת וקטע מדרך הרחב הראשית . דרך הארך התפצלה ליד טובאס לשני נתיבים - האחד לעמק בית שאן - והאחר לעמק דותן . חלקה הדרומי של דרך הארך מנצל את הבקעות הדרומיות של השומרון ומתחבר ליד בית - אל עם נתיב פרשת המים של הרי יהודה . במקום המפגש בין דרך הארך היחידה לבין דרך הרחב הראשית שוכנת העיר שכם . התנאים הטבעיים בהרי שומרון מתאימים להתישבות ולעבוד חקלאי . כמיות הגשמים יציבות ורבים המעינות באזור . ואכן , ישוב השומרון החל בתקופה קדומה ביותר , ושמר על רציפותו במהלך כל ההיסטוריה . רציפות זו מתבטאת גם בכך , ששמות הכפרים של ימינו שמרו במקרים רבים על השמות המקראיים או ההלניסטיים , אף כי תוך שבושים קלים . תולדות ההתישבות בהרי שומרון החל בתקופה הכנענית הקדומה היו בהרי שומרון ערים רבות . מכתבי תל אלעמרנה , שנכתבו בתקופה שקדמה להתנחלות שבטי ישראל , מלמדים כי שכם היתה העיר מבט על הרי שומרון מהכפר הערבי ראס כרכר , הסמוך לרמאללה . הרי שומרון נוחים ברובם לעיבוד חקלאי , בעיקר בחלק הגובל עם השרון . גם במזרח השומרון , הגובל עם מדבר יהודה , יש עמקים שאדמתם פורייה .

קודם  |  הבא