רשות מקומית ואזורית

עמוד:174

כמו לעיריה ולמועצה המקומית תפקידים שונים בהתאם לסוגי הישובים המרכיבים אותה וצרכיהם . המועצה ממלאת את תפקידיה באמצעות ועדות הפועלות בתחומים שונים , ומנהלת על ידי ראש המועצה האזורית הנעזר בראשי אגפים ומחלקות כמו ברשיות המקומיות האחרות . כנסת עיר רש"י ( רבי שלמה יצחקי ) רש"י נחשב לגדול פרשני התנ"ך והתלמוד בימי הבינים . זהו האיש שקרב בפרושיו הפשוטים והבהירים את המון העם אל התנ"ך . חי בשנים 1040 - 1105 . רש"י נולד בעיר טרואה ( טרויש ) , העיר הראשית ברוזנות שמפן השוכנת בצפון - מזרח צרפת . בילדותו הוא למד בעיר מולדתו , אך לאחר שהיה כבר מטפל במשפחה עבר לורמיזא ( וורמס ) ונכנס לישיבתו של רבי יעקב בן יקר - תלמידו המבהק של רבנו גרשום מאור הגולה . כאן רכש רש"י לא רק בקיאות בתלמוד , אלא גם ידיעות רחבות בהויות העולם הגדול , שכן בבית - המדרש הזה למדו אברכים ממשפחות של יהודי גרמניה וצרפת , שאבותיהם עסקו בסחר בין - לאמי , נסעו לארצות רחוקות וספרו לבניהם על אשר ראו ולמדו במסעותיהם . לאחר מכן עבר רש"י למגנצא ( מינץ ) ועמד על צד אחר של המסורות האשכנזיות , בהלכה ובלמוד התלמוד . השפעת בית - המדרש של מגנצא על רש"י היתה מכרעת . הוא חזר לטרואה , ואף על פי שלא מלא תפקיד צבורי כלשהו בקהלה , נודעה עד מהרה בקיאותו והוא נעשה אחד מראשי החכמים והפוסקים בה . אליו פנו בשאלות הלכה קשות ובבקשות עצה . את שלוש בנותיו השיא לצעירים , שנעשו תלמידי חכמים מבהקים . גם נכדיו היו חכמים מפרסמים בתורתם ובפרושיהם : רשב"ם , רבנו תם ורבי יצחק . את פרנסתו מצא רש"י בגדול גפנים וביצור יין . בתחלה לא יסד רש"י ישיבה בטרואה . כאשר הקים לבסוף חוג ללמודי התורה בעירו , תפסו בו חתניו עמדה חשובה וסיעו רבות להפך את החוג הזה לישיבה מרכזית , שאליה נהרו תלמידים מקהלות צפון צרפת . בזכות ישיבתו של רש"י בה הפכה טרואה מרכז ליהודי צרפת מן המאה ה - ו ו ואילך . בית - מדרשו של רש"י משך אליו למדנים לא רק מכל קצוי צרפת וגרמניה , אלא אף מבוהמיה ורוסיה . בשנת 1096 , כאשר נהרסו הישיבות בחבל הרינוס עד היסוד במסע הצלב הראשון , בלטה עוד יותר ישיבת טרואה והפכה למקום התורה החשוב ביותר בגרמניה ובצרפת . הפרוש למקרא בזכות רש"י היתה המורשת הרוחנית של היהדות לנחלת העם . הוא פרש את התורה כלה , תורה שבכתב ותורה שבעל - פה , וכן את ספרי הנביאים ואת רב ספרי הכתובים . פרושיו נעשו על דרך הפשט , כלומר על פי המובן הפשוט של הכתובים , ולא בדרך של דרש ואגדה ( " אין המקרא יוצא מידי פשוטו " היה שגור בפיו ) . כדי להסביר את הכתוב לקוראיו , הוא גם הרבה לתרגם את המלים לשפת הדבור , לרב לצרפתית ( קרוב לודאי שהצרפתית היתה לשון הדבור בבית רש"י ) . תרגומים אלה הם כ - 1,000 הבטויים בפרושיו , שהוא מוסיף להם את המלה " בלעז " או " בלשוננו " . בהביאו מדרש , הוא מעיד לעתים שאין לראות בו את הפשט של הכתוב . הוא משתמש תכופות בתרגום אונקלוס ( תרגום התנ"ך לארמית ) ובבאורים שנמסרו בעל - פה ובכתב . לפרוש רש"י היתה השפעה גדולה על רבים ממפרשי המקרא שקמו אחריו . פרושו לתורה היה הספר העברי הראשון שיצא בדפוס ( ב - ר 1475 ) וכ - 200 פרושים נכתבו עליו . הוא תרגם לכמה שפות והשפיע על התרגום הגרמני לתנ"ך של לותר ועל התרגום האנגלי של המלך ג'ימס . הפרוש לתלמוד רש"י היה פרשן פורה ופרושיו לתלמוד הבבלי מדהימים בהקפם . הוא נחן בשקדנות ובכח זכרון מעלים , שסיעו לו רבות בעבודתו . דרך הרצאתו השפעה מכך שהיה מורה ומחנך : הוא ידע מראש מהי השאלה העשויה להטריד את הלומד ומהן הטענות שיעלה , וענה עליהן בקצור נמרץ , לפעמים במלה אחת בלבד . במקומות המעטים שרש"י לא ידע לפרשם , הוא כתב בפשטות : " לא ידעתי פרושו " . את חלק האגדה שבגמרא לא פרש והסתפק בבאור המלים שאינן שכיחות . בצדק אמרו חכמים , כי " אלמלא רש"י נשתכח התלמוד מישראל " . כשהדפיסו לראשונה את פרוש רש"י , הבליטו את המקור באות אחת ואת הפרוש באות אחרת . בשביל הפרוש השתמשו בכתב מיחד הנקרא עד היום " כתב רש"י " . סגנון ופולקלור סגנונו של רש"י מצטין בפשטות ובבהירות . זהו סגנון רב חן , המשלב בתוכו את סגנון המקרא והמשנה גם יחד . לעתים קרובות יצר צרוף חדש של מלים ישנות , והחדוש הוא מועיל ויפה . צרופים רבים השגורים בימינו , מקורם ברש"י כגון : " פליאה בעיני " , " פשוטו כמשמעו " , " מעשה שטן " . הפולקלור היהודי יצר אגדות רבות סביב דמותו של רש"י . אישיותו הנלבבת שמשה נושא להרבה יצירות ספרות . אגדה אחת מספרת על פגישתו עם האביר גוטפריד מבויון , שבצאתו לארץ - ישראל בימי מסע הצלב הראשון נבא לו רש"י כי בתחלה ינצח ואחר כך ינצח ויחזר לצרפת בשלושה דגם בית - המדרש בוורמיזא היא וורמס , שבו על פי המסורת למד רש - י , מגדולי הפרשנים של התנ " - ך והתלמוד , בית - המדרש הוקם ב - 1624 על ידי ראש הקהילה היהודית , ושמע חכמיה הגיע עד צרפת - ארץ הולדתו של רש - י .

קודם  |  הבא