מתוך:  > אביב חדש 16 > רפיח

עמוד:168

החדשה בקרב השכבות העניות , שסבלו מנטל המסים הכבד של הכנסיה הקתולית . רבים מן האכרים ראו בהשקפה החדשה בטוי לרצונם להשתחרר מעלם של החקים הפאודליים , ואלו הנסיכים תמכו בה משום שראו בעין יפה את הפקעת נכסי הכנסיה הקתולית . הכנסיה החדשה התבססה תחלה בגרמניה ומשם התפשטה לארצות סקנדינויה , צרפת , בוהמיה , הונגריה ופולין . אחר כך עברה עם גלי המהגרים השונים לארצות - הברית . הכנסיה הקתולית לחמה ברפורמציה , שראתה בה סכנה גדולה לעצם קיומה . מאבקה זה , המכנה קונטרה רפורמציה ( נגד הרפורמציה ) , התפשט לכל האזורים שבהם נפוצה הנצרות הפרוטסטנטית . בכמה מקומות הצליחה הכנסיה הקתולית לבלם את התפשטות הרפורמציה ולהשיב להם את אפים הקתולי . אולם גם בתוך הכנסיה גופא חלו בעקבות הרפורמציה שנויים , כלם במגמה של הקצנה : חזקה סמכות האפיפיור , חדשה פעלתה של האינקויזיציה נגד כופרים , ונקבעה רשימת ספרים האסורים בקריאה . אינקויזיציה אפיפיור ברית החדשה לותר , מרטין נצרות פאודליזם קלוין , ז'ן רפיה סוג צמחים ממשפחת הדקליים , שהיא אחת המשפחות החשובות לאדם בעולם הצמחים . במשפחה זו 210 סוגים וכ - 4,000 מינים הנפוצים באזורים הטרופיים והסובטרופיים של כדור הארץ . מכמה מהם מפיקים את סיבי הרפיה המכרים לנו . הרפיה המכרת לנו בצורת סיבים צבעוניים , המשמשים לקליעת סלים ושאר עבודות יד , מופקת מכמה מבני משפחת הדקליים הכלולים בסוג רפיה . בסוג זה כ - 22 מינים הגדלים באפריקה ובאמריקה הטרופית . לבני הסוג קורה ( גזע ) קצרה ולא מפתחת , אך עליהם המנצים ארכים מאוד ומגיעים לארך 10 - 20 מטרים . העלים והקורות משמשים לבנין , לקליעת מחצלות , ולהכנת סכות וסיבים משבחים . את הסיבים המכרים לנו מפיקים בעקר מעלי הרפיה החומה הצומחת במזרח אפריקה ובאי מדגסקר . מינים אחרים של דקלי הרפיה משמשים להכנת יין דקלים וקמח הנקרא סגו . דקלמם צמחים קוקוס תמר רפיח עיר ערבית בקרבת חוף הים התיכון , בגבול מדבר סיני , כ - 36 קילומטר מדרום - מערב לעזה . במהלך ההיסטוריה הארכה שלה היתה רפיח , בין השאר , תחת שלטונם של הרומאים , הטורקים , הבריטים , המצרים והישראלים , וכיום היא נמצאת בתחום הרשות הפלשתינית . בימי קדם שכנה עזה על " דרך הים " ( אחת הדרכים הראשיות בעולם העתיק ) והיתה העיר הדרומית ביותר בארץ - ישראל . כיום מזהה העיר העתיקה עם תל רפח . רפיח העתיקה נזכרת בתעודות מצריות ואשוריות עתיקות , אך אינה נזכרת במקרא . שמה מופיע גם במקורות מהתקופות ההלניסטית , הרומית והביזנטית . בשנת 90 לפני הספירה היא נכבשה על ידי אלכסנדר ינאי , ממלכי החשמונאים , ונשארה בידי החשמונאים עד לכבוש הרומאי של ארץ - ישראל . בימי הבינים היתה ברפיח קהלה יהודית שנהרסה על ידי נוצרים קנאים במסעי הצלב . בשנת 1910 נסתה אגדה ציונית לרכש אדמות ברפיח כדי לישב בהן יהודים , אך השלטונות הטורקיים לא הסכימו לכך בגלל קרבתה לגבול . ב - 1917 כבשו הבריטים את רפיח לאחר קרב קשה , והקימו בה את בסיסם לקראת המתקפה על עזה . במלחמת העולם השניה בנו הבריטים מחנות צבא גדולים ברפיח . בימי המאבק של הישוב העברי בארץ נגד שלטונות המנדט הבריטי נכלאו במחנות רפיח אלפי יהודים , ובתוכם מנהיגי הישוב . במלחמת העצמאות נכבשה רפיח על ידי כחות צה"ל , אך הם הצטוו לסגת כשנודע כי המצרים מוכנים לקים משא ומתן על שביתת נשק . מתם מלחמת העצמאות שמשה רפיח כגבול בין מצרים לבין רצועת עזה שהיתה בשליטת מצרים . המצרים חלקו אותה לשנים : רפיח הארץ - ישראלית ורפיח המצרית . במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים התנהלו קרבות כבדים על משלטי רפיח , ולאחר כבושם נפתחה הדרך בפני צה"ל לאלעריש וסביבתה הדרומית . אחרי מלחמת ששת הימים נכללה רפיח ב " רצועת עזה " ובאזור הוקמו כמה ישובים ישראליים , והוא נודע בכנוי " פתחת רפיח " , או " חבל ימית " . רפיח בימינו ברפיח ובמחנות הפליטים הסמוכים לעיר חיים היום כ - 100,000 תושבים , רבם פלשתינים . בהסכמי השלום בין ישראל למצרים , שנחתמו בסוף שנות ה - 70 , נקבע כי ישראל תסוג לגבול הבין - לאמי ( הגבול שנקבע לאחר מלחמת העולם הראשונה בין ארץ - ישראל המנדטורית למצרים ) . ואכן , באפריל 1982 השלמה נסיגת צה"ל . קו הגבול בין רצועת עזה , שנותרה בשליטת ישראל , למדבר סיני שחזר לשליטה מצרית , שב וחצה את רפיח לשנים : רפיח שברצועת עזה , שנותרה בשליטת ישראל , ורפיח המצרית . לפני הנסיגה מרצועת עזה הרס צה"ל את כל ישובי חבל ימית ( פתחת רפיח ) . תושבי רפיח , הגובלת בישובים הישראליים בגוש קטיף , נטלו חלק פעיל באנתפאדה ובצעו פעלות טרור אלימות כנגד חילים ואזרחים יהודים . בעקבות הסכמי השלום בין ישראל לבין הרשות דקל רפיה קצר גזע ומרובה עלים , שצורתם ארוכה וגזורה כנוצות . כמו שאר מיני הדקליים , גם הרפיה הוא צמח רב תועלת לאדם .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר