רחם

עמוד:128

רחל המשוררת את שיריה פרסמה רחל בעתונים שונים , וביחוד במוסף הספרותי של " דבר " . הם הופיעו תחלה בקנטרסים " ספיח " , " מנגד"ו " נבו " ואחרי מותה כנסו בספר " שירת רחל " , שזכה למהדורות רבות . בשנת 1974 הופיע ספר שירי ילדים מעזבונה . באמצעות נושאים ודמיות מן התנ"ך , כגון רחל אמנו המצפה שנים ארכות ליעקב אישה , היא נתנה בטוי לרגשותיה האישיים , לחרדתה לגורלה וליחסה החם לארץ - ישראל . אולם רוחה נצחה את ענויי הגוף . מכל שיריה עולה יחסה החיובי לחיים . מפלאים הם מאמציה הנפשיים של רחל להאחז בחיים , להציל את המעט . היתה ברחל זקה עמקה לטבע , לחי ולצומח . לכן גם הזדהתה הזדהות מלאה עם עבודת האדמה . לשון השיר שלה היתה חפשית ממליצות , פשוטה וישירה , לשון אינטימית ובהירה , וזכה כמו תפלה . שירי האהבה והכמיהה לאמהות של רחל הם נוגים , עדינים ומבטאים במשפטים ספורים רגשות סבוכים וסוערים . היא ידעה לאהב עד כלות הנפש , ומעט מאוד אשר נפל בחלקה . רבים משיריה , ובראשם " כנרת " , הלחנו והפכו לשירי עם . גורדון , אהרן דוד שירה - השירה העברית בעת החדשה רחם עוף דורס ממשפחת הנציים שבסדרת דורסי - היום . הרחם הוא הקטן בבני משפחתו החיים בארץ . אוכלי הפגרים מתאפינים בראש ובפנים חשופים מנוצות . אך אצל הרחם רק הפנים וחלק מן הגרון חשופים , והראש עטור במעין צוארון נוצות פרוע . צבעו של הרחם הבוגר לבן ורק קצות כנפיו שארים . פרצופו ומקורו צהבים . סימן העוזר לזהותו בשעת תעופה הוא זנבו הארך . הרחם נפוץ באזור הים התיכון , באסיה עד הודו , בצפון אפריקה ובמזרחה . בישראל הוא מופיע כעובר ארח או כמקיץ ונפוץ בכל חלקי הארץ . כיום הוא מקנן בעקר באזורים המדבריים וברמת הגולן . בארץ מצויים חמשה מיני עופות ממשפחת הנציים , הנזונים בעקר מפגרים . ביניהם ארבעה עופות גדולים : הנשר , עזנית הנגב , עזניה שחרה , הפרס והרחם , שהוא הקטן בחבורה וגדלו כגדל התרנגלת . ארך גופו 60 - 66 סנטימטר ומשקלו כשני קילוגרמים . הרחם נזון בעקר מפגרים ומאשפה . כשהוא נתקל בפגר גדול הוא ממתין עד שאוכלי הפגרים הגדולים - הצבוע והתן מבין היונקים , והנשר והעזניה מבין העופות - יאכלו לשבע , ואז נגש לאכל משרידי הפגר . מקורו הארך והכפוף בקצהו מתאם לתלישת שירי בשר ושרידים אחרים שהותירו העופות הגדולים . הרחם ידוע בחבתו לביצים . הוא נושא במקורו ביצים קטנות , מנפץ אותן אל הסלעים ואחר כך אוכל את תכנן . במזרח אפריקה נצפו רחמים המרימים אבנים במקורם ושומטים אותן על ביצי יענים , כדי לשבר אותן ולאכל את תכנן . בשל מנהגו זה נחשב הרחם לאחד מבעלי - החיים המעטים היודעים להשתמש בכלים . הרחם מקנן על דרגשי סלעים . הקן בנוי מענפים גסים ומרפד בקרעי שקים וצמר . הנקבה מטילה בקן ביצה אחת עד שלוש ביצים , שהן גדולות במקצת מביצי התרנגלת וצבען לבן עם כתמים חומים חלודיים . שני בני הזוג דוגרים 42 יום ושניהם מגדלים את גוזליהם 10 שבועות , עד שהם פורחים מן הקן . הרחמים הצעירים נכרים בצבעם החום - מנמר ורק בשנה החמישית הם מקבלים את צבעי הבוגרים . עופות עופות דורסים עזניה פרס רחם איבר בגופן של כל הנקבות במחלקת היונקים , המשמש לשמירתו ולהזנתו של העבר המתפתח בגופן , מתהליך הפרית הביצית על ידי הזרע ועד ללדה . הרחם בגוף האשה נמצא באגן הירכים , בין שלפוחית השתן והחלחלת ( רקטום ) . ארכו כשבעה עד שמונה סנטימטרים , וצורתו דומה לאגס חלול . חלקו העליון והרחב נקרא גוף הרחם , וחלקו התחתון הצר והגלילי נפתח אל הנרתיק ( הוגינה ) , ונקרא צואר הרחם . אצל נשים צעירות צואר הרחם תופס כמחצית מהרחם וגוף הרחם - כמחציתו האחרת . לאחר לדה היחס משתנה , ואז צואר הרחם מהוה שליש מהרחם וגוף הרחם כשני שלישים . מחלקו העליון של הרחם יוצאות החצוצרות - שפופרות המובילות את הביצית מהשחלה לרחם . משקלו של הרחם לפני לדה מגיע עד 1.4 קילוגרם . הרחם בנוי משלוש שכבות : חלק פנימי עשוי רקמה רירית עשירה בכלי דם , שבה " נשתלת " הביצית המתפתחת . אם הביצית אינה מפרית , השכבה החיצונית של הרקמה הזאת נתקת ומפרשת החוצה יחד עם הדם הנגר מאזור הנתוק - הוסת . תהליך זה נקרא " מחזור " , והוא מתרחש בדרך כלל אחת לחדש בבני אדם . השכבה החיצונית של הרחם בנויה מקרום רירי הנקרא קרום הצפק . שכבה זו עוטפת את הרחם ומתחברת מלפנים ומאחור ליצירת רצועה רחבה התומכת ברחם . השכבה האמצעית היא שכבת שרירים המכילה סיבים גמישים המאפשרים לרחם לגדל בהתאם לגדילת העבר . שרירים אלה אף עוזרים בתהליך הלדה על ידי התכוצותם ודחיקת העבר החוצה , אל אויר העולם . כדי שהרחם יוכל לבצע את מכלול תפקידיו : בשלות שני בתים מהשיר " רק על עצמי " בכתב ידה של המשוררת רחל . השיר נכתב באדר תר"ץ . הרחם אוהב לאכול ביצים אך לעתים מתקשה לפצח את קליפתן , לשם כך הוא פיתח שיטת פיצוח מתוחכמת - הוא זורק אבוים על הביצים ,

קודם  |  הבא