רחובות

עמוד:127

המדינה גברה הבניה סביב המושבה . בין השאר ספחו לתחומה שני הכפרים הערביים הנטושים אלקביבה וזרנוקה . רחובות היתה למרכז מנהלה , שרותים ושווק התוצרת החקלאית של ישובי הסביבה . אכלוסיתה גדלה בקצב מהיר ובשנת 1950 , במלאת לה 60 שנה , הענק לה מעמד של עיר . אכלוסיתה של רחובות היא קבוץ גליות אפיני לשלהי שנות ה - 90 . אלפי עולים חדשים ממדינות ברית - המועצות לשעבר , מאתיופיה ומתימן התישבו בה . מאמצע שנות ה - 90 נכרת בעיר תנופת בניה ופתוח ובמזרחה הוקמו שכונות חדשות במקום הפרדסים שהיו בה . הדרים השומר ויצמן , חיים מושבה מכון ויצמן למדע מנדט נס - ציונה ראשון לציון רחל אחת מארבע אמות האמה . רחל היתה בתו של לבן , אשת יעקב אבינו ואמם של יוסף ובנימין , שצאצאיהם היו לשבטים בישראל . בספורי ספר בראשית מתארת אהבתו הגדולה של יעקב לרחל , ונכונותו לעבד למענה ארבע - עשרה שנים . לאחר שעבד שבע שנים , כמסכם ביניהם , הונה לבן הארמי , אביה של רחל , את יעקב והשיא לו את לאה במקום את רחל . רחל גמלה ללבן אביה על מעשהו בגנבה את התרפים ( אלילי בית מביאי מזל ) מביתו ( בראשית לא יט ) . רחל ואחותה עמדו לימינו של יעקב גם בסכסוך שפרץ בינו לבין אביהן . הן אמרו : " הלוא נכריות נחשבנו לו , כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו " ( בראשית לא טו ) . אך זהו מקרה יחיד של תמימות דעים ביניהן . שכיחה יותר היתה הקנאה בין האחיות : קנאתה של לאה באהבת יעקב לרחל , וקנאת רחל בפוריותה של לאה . המקרא מספר על עקרותה של רחל , קבורת רחל בדרך אפרתה רחל נקברה " בדרך אפרתה היא בית לחם " . על פסוק זה ( בראשית לה ) הסתמכה המסרת כשקבעה את מקום קבורתה . לפי מסרת אחרת נקברה רחל בארץ בנימין , בעיר רמה ( עירו של שמואל הנביא , בגבול ארץ בנימין וארץ אפרים ) , ומכאן דברי ירמיהו : " קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים , רחל מבכה על בניה , מאנה להנחם ... " ( לא יד ) . דמותה של רחל במקרא היא בעקר של אם הבנים : כדברי הברכה בספר רות : " יתן ה'את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה , אשר בנו שתיהן את בית ישראל " ( רות ד יא ) . אולי ברמז לכך שהבן שיולד לה , יוסף , נועד לגדלה . ( כמו יצחק , שמשון , ושמואל הנביא , שנולדו לעקרות . ) בכמיהתה לבנים , נתנה רחל ליעקב את בלהה שפחתה , כדי להבנות ממנה ; והיא שהעניקה לבני שפחתה את שמותיהם . המקרא מספר , כי בזכות ה'נגאלה רחל מעקרותה וילדה את יוסף . בהגיעם לארץ כנען נולד לה בן נוסף , בנימין . בלדתה זו מתה רחל בדרך אפרתה . אבות ואמהות בנימין יוסף יעקב לאה רחל משוררת עברית . שיריה הפשוטים והכנים מתארים בלשון עשירה , מרכזת ומדיקת רגשות עדינים וסוערים של אשה בודדה , הכמהה לאהבה ולאמהות ויודעת כי קצה קרב . רחל כתבה גם על קשריה ואהבתה לארץ - ישראל ועל יפיו של הטבע בכלל ויפיה של הכנרת בפרט . שיריה מכרים ואהובים . חיתה בשנים 1890 - 1931 . רחל בלובשטין נולדה בצפון רוסיה וגדלה באוקראינה . אביה הוא שקשר אותה באהבה לעם היהודי ולתרבותו . בימי העליה השניה , החליטו רחל ואחותה לעלות לארץ . תחלה ישבו השתים ברחובות ולמדו עברית . לאחר זמן הצטרפה רחל לחות הלמוד החקלאית בכנרת . היא הסתגלה בקלות לעבודה והתידדה עם א"ד גורדון , שהשפיע עליה מאוד ברעיונותיו על עבודה גופנית בחיק הטבע . ב - 1913 יצאה רחל לעיר טולוז שבצרפת ללמד חקלאות . אחר כך היא נסעה לרוסיה ועבדה באודסה עם ילדים יהודים פליטים . באודסה תרגמה רחל לרוסית את שירי ביאליק , פיכמן ושניאור . בשנת 1919 שבה רחל לארץ - ישראל ולכנרת , לעבד בקבוצת דגניה . לפני נסיעתה היתה אשה עליזה , נלהבת ובריאה בגופה , ובשובה היתה חולה . בימי מחלתה היא רזתה ונחלשה מאוד ונאלצה לעזב את הקבוצה . היא עלתה לירושלים , שם למדה את הלשון העברית למבגרים . מחלתה החריפה והיא נסעה לבית החולים בצפת . משם עברה להתגורר בתל - אביב , בחדר מבודד , על גג בית , סמוך לשפת הים . בעשר שנות מאבקה עם מחלתה כתבה רחל שירים רבים . באביב 1931 היא יצאה לבית הבראה בגדרה , ושם כתבה את שירה האחרון " מתי " . ביום כט בניסן תרצ"א , 1931 , נפטרה רחל . היא נטמנה בבית הקברות שליד כנרת . אף שהעברית לא היתה שגורה על לשונה , הצליחה רחל לכתוב שירים פשוטים , ששפתם עשירה וטבעית . אחדים משיריה הולחנו ויש להם קוראים רבים גם בימינו . קבר רחל בבית - לחם הוא מוקד לעלייה לרגל , פנים המבנה נראה בתמונה ) . יש המאמינים , כי הביקור והתפילה במקום עוזרים לנשים עקרות להביא ילדים לעולם , בדומה לרחל עצמה שהיתה עקרה ורק לאחר שנים רבות העניק לה ה'שני בנים , יוסף ובנימין .

קודם  |  הבא