קרציות

עמוד:57

מ - 2,000 מטר , והיות שהקרפטים תלולים ומבתרים ומכסים יער צפוף של עצי מחט , הם מהוים כאן מכשול של ממש לתעבורה . הרי הקרפטים הם פרשת מים בין הנהרות ויסלה ואודר בצפון ובין הדנובה על יובליו הרבים בדרום . אודר , נהר דנובה ויסלה מחטניים סלובקיה רומניה קרפיון דג מאכל נפוץ הנמנה עם משפחת הקרפיוניים שבסדרת הקרפיונאים . זוהי הגדולה במשפחות הדגים והיא כוללת 7,500 מינים הנפוצים במקוי מים מתוקים ברחבי העולם . רב דגי המים המתוקים נמנים עמה . סימניהם : פה חסר שנים , שני לע מפתחות המשמשות לכתישת המזון , זנב קדוד ( גזור ) ובינים - שערות דקיקות - בזויות הפה . בארץ מצויים הסוגים : בינית , חפף , יבלסת , לבנון , לבנונית ועגלסת . בברכות המדגה ובכנרת מגדלים את הקרפיון ואת הכסיף . גם רבים מדגי הנוי נמנים עם משפחה זו ובולטים ביניהם : דג הזהב , הדניו והזברה . החשוב בבני המשפחה הוא הקרפיון המצוי , שמוצאו במזרח אסיה ( בעקר בסין ) , משם העבר לאירופה ולאמריקה . דג שירד מגדלתו בעבר היה הקרפיון דג של רוזנים ובני אצלה , שגדלו אותו בברכות פרטיות בטירותיהם . כיום זהו דג מאכל נפוץ וזול יחסית , שמגדלים אותו בברכות מדגה ברחבי העולם וגם בישראל . השגי ענף המדגה בישראל הם הטובים ביותר בעולם ויבולי הקרפיון בהם גבוהים ביותר . קרפיונים רבים נמלטו מברכות דגים , וכיום הם נפוצים גם במערכות מים טבעיות בחולה ובכנרת . אמנם בשרו של הקרפיון אינו משבח כבשרם של דגים אחרים , אך הוא הדג הנאכל ביותר בישראל . בארץ מכינים ממנו את המאכל היהודי המסרתי " דג ממלא " , הידוע יותר בשמו היידי " גפילטע פיש " . תזונה ורביה הקרפיון נזון מן הצומח ומן החי , ואת מזונו הוא מחפש על הקרקע ובבץ . מסיעים לו בחפוש זה הבינים הרכים ודמויי החוטים שלו . בינים אלה משמשים כאיבר משוש לחפוש מזון על הקרקע ובתוכה . הם מכילים תאי חוש רבים , הרגישים למגע ולגרויים כימיים . רב הקרפיונים שאנו מכירים הם דגים צעירים וקטנים , אך הקרפיון מאריך ימים ועשוי להגיע לארך של מטר אחד ולמשקל 40 קילוגרם ויותר . הקרפיון מתרבה בקצב מהיר ביותר - כל נקבה מטילה כ - 100 אלף ביצים על כל קילוגרם ממשקל גופה , ויש נקבות המטילות מיליון ביצים ויותר . הביצים מדבקות על אבנים וצמחי מים והזכרים מפרים אותן . התפתחות הדגיגים מהירה , ובתוך ארבעה עד ששה חדשים הם מגיעים לגדל המאפשר לשוקם . דגים קרצ'י העיר הגדולה ביותר בפקיסטן ונמלה הראשי . שוכנת על חוף מפרץ ערב , בשוליה הצפוניים - מערביים של דלתת הנהר אינדוס . מספר תושביה , כולל הפרורים , 5.2 מיליונים . העיר התפתחה בראשית המאה ה - 18 מכפר דיגים קטן לנמל גדול , המשרת בין השאר את השיט אל פנים הארץ לארך האינדוס . הבריטים כבשו את קרצ'י ב - 1839 וספחוה למושבתם בהודו ( 1842 ) . מאז שמשה בסיס לצבא והתפתחה בקצב מהיר . השיט באינדוס גבר ובמקביל לנהר הונחה מסלת ברזל . בשנת 1914 היתה קרצ'י נמל יצוא התבואה הגדול באימפריה הבריטית . אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה בעיר תעשיה . ב - 1947 , עם קום מדינת פקיסטן העצמאית , היתה קרצ'י לבירתה , עד שזו העברה ב - 1959 לרולפינדי בפנים הארץ , בגלל מקומה המרכזי ( ואחר כך , ב - 1969 , לאסלאמאבאד ) . ב - 1951 הוקמה בעיר אוניברסיטה . קרצ'י מפרסמת בעבודות תחרה , שטיחים , רקוע מתכת , עבודות קרמיקה , רקמה בחוטי כסף וזהב . תעשיותיה העקריות הן טקסטיל , כימיקלים ופלסטיקה . אינדוס פקיסטן קרציות קבוצת משפחות בסדרת האקריות הנמנית עם מחלקת העכבישנים . בקבוצה זו נכללים כ - 800 מינים של בעלי - חיים קטנים , שגדלם סנטימטרים ספורים או מילימטרים אחדים . בקטנים שבהם נתן להבחין רק בעזרת מיקרוסקופ . רב הקרציות חיות ביבשה ומעוטן במים מתוקים . רבן טפילות על צמחים ובעלי - חיים שונים . יש המכנים רק את הקרציות הנטפלות לצמחים בשם אקריות , ויש המכנים בשם זה את כל הסדרה , ובשם קרציות - את אלה הנטפלות לבעלי - חיים . בין טפילות הצמחים יש מינים רבים הגורמים נזקים לצמחי התרבות . אקריות אלה עוקצות את עלי הצמחים וגורמות להופעת עפצים , שבתוכם הן יושבות ומוצצות את לשדם של הצמחים הפנדקאים . שני מיני אקריות , האקרית האדמה והאקרית האדמה המזרחית , גורמים נזקים נכרים לעצי ההדר . אקריות אחרות גורמות נזקים לגפנים , לעצי תאנה ולעצי שקמה . גוף המתאם לחיי טפילות גופן של הקרציות בנוי חטיבה אחת , וכמו בשאר קרפיון מצוי ( בתמונה ) הבא לישראל מי ( ג ( סלו ( יה בשנות השלושים , ומאז מגדלים אותו בברכות הדגים . אחר כך ( וספו אליו מינים אחרים שהובאו מהולנד ( מסין .

קודם  |  הבא