מתוך:  > אביב חדש 16 > קרואטיה

עמוד:36

והקריב את בתו ( שופטים יא לא ) . המקרא שולל מנהג זה ומתנגד להקרבת הבנים . עמדה זו מבהרת היטב בספור על עקדת יצחק , המבטא את השקפת המקרא , כי יש לאסר קרבנות אדם ולהקריב תחליפים בלבד . לפי המפרט בדיני הקרבנות במקרא ( רבם מרכזים בספר ויקרא א - טז ) , חיב הקרבן להיות מן הצאן והבקר ומן העוף הטהור , שלא נמצא בהם פגם . יש הדגשה רבה על חשיבות השמוש בדם הקרבן כגורם מחטא ומכפר . גם הערבים בתקופה שלפני הופעת האסלאם יחסו חשיבות רבה לטקסי הדם בעת הקרבת הקרבן . קרבנות ביהדות לפני הקמת בית המקדש נהגו בני ישראל להקריב במקומות שונים . לאחר בניתו רכזה בו עבודת הקרבנות והפקדה בידי הכוהנים . הקרבנות המקבלים היו : עולה - קרבן הנשרף כליל על המזבח , ששמש גם לכפרה לפני שהנהגה החטאת ; חטאת - שנועדה לכפר על חטא של יחיד או של צבור ; אשם - שהוא קרבן של יחיד , המהוה פצוי על חטאים מסימים , והוא הקרבן היחיד שמתר להחליף אותו בממון ; זבח שלמים המקרב בארועים חגיגיים , ויסודו בנדר , בנדבה ובתודה , רבו של בשר השלמים נאכל על ידי המשפחה המקריבה ( בעוד שאת בשר החטאת והאשם אכלו הכוהנים ) ; קרבן התמיד - הקרב מדי יום לאל והיה מעין שרות קבוע לו ; גם המוספים - הקרבנות המיחדים לשבתות ולחגים הובאו בקביעות לבית המקדש ; קרבן יום הכפורים ; קרבן הפסח . לקרבנות צרפו מנחות - סלת בלולה בשמן , ונסכים - יין , שמן ומים . כמה מן הנביאים , ביניהם ישעיהו , ירמיהו ועמוס בטאו את ההשקפה , שהתנהגות מוסרית עדיפה על הקרבת קרבנות : " כי חסד חפצתי ולא זבח , ודעת אלוהים מעולות " ( הושע ו ו ) . הנביאים מחו על התופעה שהעם חוטא ואחר ממהר להקריב קרבנות כדי שיסלח להם . לאחר חרבן בית המקדש בטלו הקרבנות והתפלה בצבור התקבלה כתחליף להם . עם זאת נהגו לעסק בדיני הקרבנות , הכלולים במשנה , תוך אמונה שיזדקקו להם לכשיבנה בית - המקדש . אצטקים בית - המקדש דתות מזבח מסופוטמיה ( ארם נהרים ) עקדה תפלה קרואטיה שטח : 56,540 קמ"ר תושבים : 4.8 מיליון בירה : זגרב דת : נוצרית קתולית שפה : קרואטית מדינה בדרום - מזרח אירופה , עד 199 ו היתה חלק מיוגוסלויה ואז פרשה ממנה והכריזה על כינונה כמדינה עצמאית . בצפון גובלת קרואטיה בהונגריה ; רב הגבול הזה מתוה לארך הנהר דרוה , מיובליו הגדולים של הדנובה . שאר גבולותיה הם עם מדינות אחרות שהיו לפנים חלק מיוגוסלויה : במערב היא גובלת בסלובניה ובמזרח בסרביה ( שאמצה יחד , עם מונטנגרו , את השם " יוגוסלויה " ) , ובמעין שתי זרועות שהיא שולחת מזרחה ודרומה - מזרחה היא חובקת את בוסניה - הרצגובינה . לקרואטיה חוף ארך מאוד , יחסית לשטחה , בים האדריאטי . מול החוף פזורים מאות איים , רבם קטנים . חלקו הדרומי - מזרחי של חוף זה קרוי דלמטיה . הרבונות הקרואטית על חוף דלמטיה נפסקת באמצע לארך קילומטרים אחדים ; קטע זה כלול בשטחה של בוסניה - הרצגובינה . רצועת החוף הקרואטית כוללת את רבו של חצי - האי איסטריה , המצוי בקצה הצפוני - מערבי שלה . פני השטח צפונה של קרואטיה הוא שפלה רחבת - ידים , שחלקה הצפוני מתנקז אל הדרוה , וחלקה הדרומי - אל הסוה , אף הוא מיובליו הגדולים של הדנובה . שאר שטחה הוא הרים . אלה הם האלפים הדינריים , הזרוע הדרומית - מזרחית של הרי האלפים שבמרכז אירופה , הנמשכים במקביל לחוף ובדרך - כלל קרוב מאוד אליו , ואין ביניהם ובין הים אלא שפלה צרה . נהרות מועטים וקצרים יורדים מהרים אלה לים האדריאטי ; נהרות הנוצרים במורדותיהם הצפוניים של ההרים זורמים צפונה ומזרחה ומתחברים אל יובלי הדנובה . שיאם של האלפים הדינריים הוא הר טרוגלב ( 1,913 מטר ) , ששמו דומה לשם ההר הגבוה ביותר של סלובניה ( ובזמנו של יוגוסלויה כלה ) - טריגלב . האלפים הדינריים בנויים רבם אבן גיר הקרויה קרסט . קרסט הוא במקורו שמו של אזור בהרים אלה שבו נפוצה אבן הגיר הזאת , ומכאן העתק השם לתצורות סלעים דומות במדינות אחרות . אחד ממאפיני הקרסט - רבוי מחלות תת - קרקעיות . תושבים קרואטים בלבש מסורתי . מרבית תושבי קרואטיה הם קרואטים , אך המיעוט הסרבי שהיה בשטחה הביא לפלישת סרביה אליה ולפריצתה של מלחמה עקובה מדם באיזור בשנות התשעים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר