שופנהאואר , ארתור

עמוד:216

בעמוד ממול : סמטה ססגונית ורבת פעילות בשוק הערבי , בעיר העתיקה בירושלים . שופר כלי תרועה העשוי מקרן של איל . בתקופת המקרא שמש השופר להכרזה על מארע חשוב , כבטוי לשמחה , ולהודעה על ראש השנה . בעתות מלחמה תקעו בשופר לכנוס הצבא ולפזורו . במרוצת הדורות תפסה התקיעה בשופר מקום חשוב בראש השנה ובמוצאי יום הכפורים . בעבר היו תוקעים בשופר כדי להכריז על מארע חשוב , כגון משיחת המלך . קול השופר נשמע במעמד הר סיני . יהושע בן נון וגדעון תקעו בשופרות בעת צאתם למלחמה . שופר שמש גם את דוד המלך בשמחתו , כאשר העלה את ארון ה'לעיר דוד ( שמואל ב'ו טו ) . אבותינו תקעו בשופר גם ב - א בתשרי , היום הראשון של השנה , שנקרא יום תרועה , ובראשיתה של שנת היובל . השופר שמש , יחד עם כלי נגינה אחרים , גם בבית - המקדש . בשנת יובל תקעו בשופר ביום הכפורים כאות לשחרור העבדים . תחלה שמש השופר רק כדי לבשר את כניסתה של השנה החדשה , אך בתקופה מאחרת יותר סמל קול השופר את הקריאה לחזר בתשובה . כדי להודיע על התקרבותם של הימים הנוראים , ימי התשובה והסליחה , ולהכין את הלבבות לקראתם , תוקעים בשופר בבתי - הכנסת בכל חדש אלול בסיומה של תפלת שחרית , ובהרבה קהלות גם בסיומה של תפלת מעריב . התקיעה אחרי תפלת נעילה ביום כפורים מודיעה על סיומו של הצום . בראש השנה תוקעים תקיעות משלושה סוגים : תקיעה - המתחילה בצליל נמוך ועולה לצליל הגבוה ביותר , תרועה - שלושה גלי צליל עולים ויורדים , ושברים - קבוצה של תשע תקיעות קצרצרות ונמוכות לסרוגין . לפי הדין יש לתקע שלוש פעמים , אך מחמת ספקות שונים תוקעים 30 תקיעות . לפי הקבלה נועדה תקיעת השופר בראש השנה לבלבל את השטן , שיחדל מקטרוגו על ישראל . גדעון יהושע בן נון יובל יום הבפורים מתן תורה סליחות ראש השנה שוק שוק הוא מקום שבו קונים ומוכרים סחורות ושרותים . שוק יכול להיות מקום ממשי , הממקם במקום מסים , כמו למשל קניון או מרכול ( סופרמרקט ) . הוא יכול להיות גם מערכת כלכלית - כגון שוק עבודה , שוק דירות או שוק נירות ערך . בשוק מתנהלת תחרות בין היצרנים המציעים סחורות ושרותים על הקונים המבקרים בו . תחרות זו קובעת את מחירו של המוצר בשוק ואת הקף המסחר בו . התפתחות השוק בעבר היה השוק מקום מפגש קבוע , שהתקים בימים מסימים . גם כיום מתקימים שוקים כאלה בערים הגדולות באירופה וגם בישראל ( השוק של רמלה - לוד והשוק הבדוי בבאר - שבע ) . אל השוק הזה היו האכרים ובעלי המלאכה מביאים את סחורותיהם ומוכרים אותן . השוק , שכנה גם יריד , שמש לא רק כמקום שבו קונים ומוכרים אלא גם כמקום מפגש חברתי וכמקום בדור , שבו התקימו מופעים שונים ונשאו נאומים על השלטון והחיים . בדרך כלל הוקם השוק בקרבת שער העיר , במקום מיחד שהקצה לכך . בפוליס , העיר היונית העתיקה , נקרא אזור השוק בשם אגורה . ידוע על סוקרטס , הפילוסוף היוני הקדמון , שנהג לפנות למבקרים באגורה ולשאל אותם שאלות על מהות החיים . גם נביאי ישראל נהגו לעמד בשער העיר באזור השוק , להטיף מוסר על מסחר לא הוגן או על אי - קיום מצוות התורה , ולהזהיר את העם מפני הענש הצפוי להם . בתחלה התקים בשוק סחר חליפין של סחורות תמורת סחורות . כך לדגמה נתן קמח בתמורה לשמן או פרה בתמורה למחרשה . במשך הזמן החל השמוש בכסף , ובכל מדינה טבעו מטבעות מיחדים להם , שבדרך כלל נשאו עליהם את דיוקנו של השליט . באירופה של ימי הבינים חלה נסיגה במסחר , ולתקופה מסימת חזרו בה לשוק חליפין . הגלויים של הארצות החדשות בסוף ימי הבינים הביאו להתעוררות השוק ולחדוש המסחר המקומי והבין - לאמי . שוקים חדשים נפתחו בארצות החדשות והשוקים המקומיים גדלו שוק התבלינים , למשל , לא היה ממקם עוד באזור גאוגרפי מסים , אלא הקיף את כל המסחר בתבלינים בכל המדינות המערבות בו - מדינות המזרח הרחוק שיצרו אותם ומדינות אירופה שצרכו אותם . כך חרג השוק מהמסגרת המקומית והפך למשג המבטא את כלל הפעילות המסחרית . שוקים מסוגים שונים קניה ומכירה של סחורה מסימת בגבולות המדינה או במדינות אחדות נקראות שוק מקומי . דגמה לשוק כזה הוא האחוד האירופי , שבו חלק מיבשת אירופה מהוה שוק אחד לסחורות המיצרות והנמכרות על ידי המדינות החברות בשוק . קים הסכם בין המדינות החברות בשוק האירופי המשתף למסחר בתנאים שוים , וכיום אף מנסים להנהיג מטבע אחיד לכל מדינות אירופה . הבורסות השונות בעולם , כמו הבורסה לנירות ערך ובורסת היהלומים , הן למעשה שוקים שבהם מוכרים וקונים סחורה מסימת . לצד השוקים החקיים והמתרים התקיעה בשופר היא פעולה מיוחדת שציינה בעבר שמחה גדולה או אירוע יוצא דופן כמו ניצחון בקרב . בימינו התקיעה בשופר נועדה לפתוח את שערי השמים לתפילותיהם של בני ישראל בימים הנוראים , בראש השנה וביום כיפור , בתמונה - תקיעה בשופר ליד הכותל המערבי .

קודם  |  הבא