שדרות

עמוד:196

שדרות עירה באזור שער הנגב , ליד הצטלבות הכביש היורד מן הצפון אל הנגב הצפוני - מערבי עם הכביש המחבר את אשקלון עם באר - שבע . מספר תושביה כ - 23,000 . שדרות נוסדה בשנת 1951 כמעברה ונקראה על - שם שדרות העצים שנטעה הקרן הקימת לישראל באותה תקופה לארך כבישי הדרום . היא ישבה בעולים חדשים , רבם יוצאי צפון אפריקה . בשנת 1956 קבלה שדרות מעמד של מועצה מקומית , וב - 1996 הכרזה עיר . בשנות ה - 90 , עם בוא גלי העליה ממדינות ברית - המועצות לשעבר , השתנה הרכב האכלוסיה בשדרות , ובשלהי שנות ה - 90 כמחצית מכלל התושבים הנם עולים חדשים מארצות אלה . תושבי שדרות מתפרנסים בעקר ממפעלי התעשיה במקום ובקבוצי הסביבה ומשרותים הנדרשים בישוב עירוני . מתכנן להקים בה פרק תעשיה , המשתף לה ולמועצה האזורית " שער הנגב " . להקות רוק משדרות בשנות ה - 90 הפכה שדרות למרכז יחודי בתחום הרוק הצעיר , ונוצרו בה . הרכבי רוק רבים של צעירים שגדלו בעירה . הבולטת בלהקות היתה להקת " טיפקס " , שהפכה לאחת המובילות בזכות לחניה המשלבים מזרח ומערב , מלות השירים המביעים שמחת חיים בצד בקרת חברתית , ובזכות סולנה הססגוני קובי אוז , להקות נוספות היו " שפתים " , להקה פופולרית במסבות וחתנות , ו " כנסית השכל " , הנחשבת ללהקה מקורית ומתחכמת . נגב פזמונאות עברית " שהחינו " ברכה המבטאת תודה לאלוהים על שהאריך את ימינו ונתן לנו את הזכות לקים מצוה מסימת , בפעם הראשונה באותה השנה , או לחוות מארע חדש ומשמח . נסח הברכה הוא : " ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם , שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה " . ברכה זו נאמרת ביום הראשון של חג , כאשר ממלאים את המצוות הקשורות בו . לדגמה , לפני התקיעה בשופר בראש השנה , נטילת לולב , קריאת המגלה בפורים ועוד אומרים " שהחינו " . " שהחינו " אומרים גם עם אכילת פרי בפעם הראשונה בשנה , בעת חנכת בית חדש , ועם לבישת בגד חדש . ברנות שו , ג'ורג'ברנרד מחזאי , סופר ומבקר , שנודע בלשונו העוקצנית ובבקרתו השנונה על החברה והתרבות האנגלית . חי בשנים 1856 - 1950 . ג'ורג'ברנרד שו נולד בדבלין שבאירלנד . בנעוריו רכש בכחות עצמו ידע רב בספרות , במוסיקה ובציור , ובהיותו בן חמש - עשרה בלבד כבר נחשב לבקי וחכם בהם . ב - 1876 הוא החל לעבד כפקיד וגם הציע לעתונים - ללא הצלחה - רשימות לפרסום , ב - 1876 הוא עבר ללונדון , אולם גם כאן נאלץ להמתין זמן רב עד שהצליח להוציא לאור את ספריו ולההפך למבקר אמנות באחד העתונים . בתקופה זו בחייו השפע ברנרד שו מרעיונות סוציליסטיים , השוללים את צבירת הכח של בעלי הממון והפיכת הכסף לגורם העקרי המניע את החברה . רעיונות אלה באים לידי בטוי ברב המחזות , הרומנים והספרים שחבר . בין השנים 1885 ל - 1898 התפרסם ברנרד שו כמבקר מוסיקה ואמנות שנון . הוא היה למבקר החריף של השמרנות הבריטית , ותקף " פרות קדושות " כמו שקספיר ( רמזים לכך אפשר למצא במחזהו " קיסר וקלאופטרה " ) , או השפה האנגלית ( עדות לכך במחזהו המפרסם " פיגמליון " ) . סטירות בעלות מסר רעיוני שו שבח את המחזות של איבסן , וראה בהם את הבטוי האמתי של האדם המודרני . איבסן , לדעתו , קלט הן את העמק הפסיכולוגי והן את הנכור החברתי של האדם בתקופתנו . בשנים 1893 עד 1939 כתב שו ארבעים ושבעה מחזות . מרביתם כתובים בלעג ובהומור חריף , ששמשו אותו כדי לבקר את הכנסיה , את בעלי הרכוש , את המשגים המקבלים בנושאי הגבורה והמשפחה , ואת סלופי ההיסטוריה . מחזותיו הם ספק קומדיות , ספק סטירות אך תמיד קימת ביסודם גישתו הבודקת והרצינית לנושאים שונים . לא פתוח העלילה העסיק אותו , אלא השיח בין בני האדם והמסר התכני . וזו היתה גם טענתו העקרית נגד שקספיר על שלא כלל , לדעתו , במחזותיו את רעיונותיו ואמונותיו . מחזהו הידוע של ברנרד שו , . פיגמליון - , מבוסס על דמותו האגדית של הפסל היווני פיגמליון , שעיצב אישה באבן והתאהב בה . מחזה זה הפך לסרט מוסיקלי משעשע ששמו " גבירתי הנאווה . . ברנרד שו נחשב לאחד השנונים והחריפים שבכותבי המחזות . ביצירותיו הוא מפגין הומור רב , סטירה וביקורת נוקבת כלפי נושאים חברתיים שונים . תצלום מן האוויר של העיירה הדרומית שדרות . ממעברת עולים גדלה והתפתחה שדרות לעיירת פיתוח ולמועצה מקומית .

קודם  |  הבא