שב"כ

עמוד:183

העובדים . קביעת הזכות החקית לשבת הסדירה גם את הנהלים הרשמיים של הכרזת שביתה . כאשר ועד עובדים רוצה להכריז על שביתה , הוא חיב לקבל את אשור האגוד המקצועי המקומי . האגוד המקצועי שולח מכתב רשמי למעביד ומודיע בו על סכסוך עבודה , מזהיר מפני השביתה הצפויה ומציע תנאים לנהול משא ומתן במטרה למנע אותה . באותו הזמן נשלח מכתב גם לממנה על השכר במשרד העבודה . 15 יום לאחר בצוע הפעלות האלה רשאים העובדים להכריז על השביתה . שביתה שאינה מקימת נהלים אלה היא " שביתה פראית " , כלומר שביתה לא - חקית , ובית - המשפט עשוי להורות על הפסקתה . שביתות בישראל ההסתדרות העובדים הכללית , באמצעות האגודים המקצועיים , היא הגוף המיצג את רב העובדים בישראל , והיא המסדירה את יחסי העובדים והמעבידים . היא המנהלת את המשא ומתן בין הצדדים בזמן שביתה : בנוסף להסתדרות קימים בישראל גופים נוספים העוסקים . בסכסוכי עבודה , ביניהם " בוררות " - שיטה שלפיה שני הצדדים מסכימים על בורר בלתי מערב שיבדק את הנושא ומתחיבים לקבל את החלטתו . לעתים מערב בית - הדין לעבודה בסכסוכי עבודה , ובאשורו יכולה הממשלה להוציא צוי רתוק לעובדים השובתים ולהכריח אותם לחזר לעבודה . העובדים מקבלים את הצוים אישית ביד ומי שמפר אותם עובר עברה פלילית ועלול להאסר . בדרך כלל מוציאים צוי רתוק נגד עובדים חיוניים במשק כמו רופאים , אחיות ומורים . ישנם עובדים שאינם יכולים על פי החק להשתמש בזכות השביתה : שוטרים וחילים בצבא הקבע , כי הדבר עלול לפגע בבטחון המדינה . כשעובדים אלה רוצים להתלונן על תנאי עבודתם ושכרם הם מגיסים לרב את בני הזוג שלהם שישבתו במקומם . אבטלה אגוד מקצועי בית - משפט הסתדרות העובדים הכללית זכיות האדם תעסוקה שב"כ ארגון חשאי המפקד על סכול כל התארגנות ופעילות שמטרתה לפגע בבטחון המדינה , וכן על הבטחת שלומם של מוסדות ואישים ישראליים בארץ ומחוץ לה . ראשיתו ב " שרות הידיעות " ( ש"י ) של ה " הגנה " . הארגון הוקם ביוני 1948 . השב"כ ( שרות בטחון כללי ) פועל במרחבים גאוגרפיים : צפון , ירושלים , מרכז , דרום . הוא מחלק לאגפים : ערבי , רגול נגדי , אבטחה , מודיעין , מבצעים , חקירות , טכנולוגיה , הדרכה , וכן אגף לסכול חתרנות מדינית ( " האגף היהודי " ) , ומנהלה . המדור ( החלקה למדורים נפרדים ועצמאיים ) בשב"כ קפדני מאוד , ונועד למנע דליפת סודות . עובדי השב"כ עוברים תהליכי מיון וקבלה , המבססים על בדיקות מודיעיניות . לשב"כ אין סמכיות אכיפה , ומשנוצר הצרך לעצר חשודים או לתבע בבית - המשפט , הוא משתף פעלה עם צה"ל , עם המחלקה לתפקידים מיחדים במשטרה ועם פרקליטות המדינה . ראש השב"כ מתמנה על ידי ראש הממשלה , כמו ראש " המוסד " , וכפוף לו . ראש הממשלה וראש השב"כ נפגשים לצרך דווח והתיעצות לפחות פעם אחת בשבוע , וראש השב"כ אף משתתף בישיבות הממשלה , שבהן דנים בתחומי התענינותו . שמו ותמונתו חסויים , והצבור מתודע אליו לראשונה עם סיום תפקידו . במקרה אחד , במנויו של עמי אילון בראשית 1996 , לא היה נתן למנע את פרסום מלוא הפרטים בתקשרת , לרבות תמונה , של ראש השב"כ הממנה . השב"כ בשנות גבושו תקופת העצוב הראשונה של השב"כ היתה תחת נהולו של איסר הראל , שמנה ב - 1952 לתפקיד כפול - ראש " המוסד " והממנה על השב"כ . הראל התפטר משני תפקידיו ב - 1963 , בשל מחלקת קשה עם ראש הממשלה באותה העת , דוד בן גריון , על דרך הטפול במדענים הגרמנים שפעלו במצרים . בתקופתו התמקד הארגון בנושאי בטחון פנים . מתפקידו היה למנע פעלות רגול וחתירה של ערביי ישראל ומדינות ערב , של ברית - המועצות ובנות בריתה ושל גורמי חוץ אחרים . הארגון התחקה אחרי קיצונים יוצאי מחתרות האצ"ל והלח"י , ועקב אחר הנעשה במפלגות השמאל . בשנים אלה חשף השב"כ את המרגלים הישראלים קורט סיטה ( 1960 ) וישראל בר ( 1961 ) שפעלו לטובת צ'כוסלובקיה וברית - המועצות . כמה מפעלותיו , כמו הטמנת מיקרופונים במשרדו של מנהיג מפ"ם מאיר יערי , עוררו בקרת צבורית . השב"כ לאחר מלחמת ששת הימים בשנים 1963 - 1974 , בתקופת כהנתו של ראש השב"כ השלישי יוסף הרמלין , הכפף השב"כ למשרד ראש הממשלה , וראשו הושם תחת מרותו הישירה של ראש הממשלה . מלחמת ששת הימים הביאה לשנוי דרמתי בתפקידי השב"כ , בגדלו , ובדרכי החשיבה שלו . בנוסף ליעדיו המסרתיים - מניעת רגול של גורמים זרים עוינים וידידותיים , מניעת חתרנות חיצונית ופנימית , ומניעת פעילות חשאית אלימה - היה השב"כ קשוב להלך הרוחות ולמעשים של הפלשתינים בגדה המערבית וברצועת עזה . הוטלה עליו האחריות הכוללת למנע פעלות טרור , חבלה ואלימות מצד ערביי השטחים כנגד מטרות ואזרחים ישראלים בארץ ובחוץ לארץ . הוא מנה לאחראי לפעלות האסוף המודיעיני ולסכול פעלות חבלה וטרור . השב"כ נתן יעוץ לדרג המדיני ולצה"ל בתהליך גבוש המדיניות הישראלית , והיה שתף מרכזי לסכול אלפי פעלות חבלה של השביתה היא אמצעי לחץ המשרת את העובד השכיר להשגת הטבות ממעבידו , שביתה אצל עובדי המשטרה והצבא אסורה . בתמונה - רופא שובת רעב מטפל בחולה בעת שביתת הרופאים הגדולה בישראל ב - 1983 .

קודם  |  הבא