שבועות

עמוד:179

שבועות חג הבכורים וזמן מתן תורתנו . אחד משלוש הרגלים , שבהן נהגו לעלות לבית - המקדש בירושלים . חוגגים אותו ביום 1 בסיון , ביום החמשים והאחרון לספירת העמר - שבעה שבועות ממחרת היום הראשון של פסח . התורה צותה : " שבעה שבועות תספר לך , מהחל החרמש בקמה ... ועשית חג שבועות " ( דברים טז ט - י ) . ובספר ויקרא כתוב : " וספרתם לכם ממחרת השבת , מיום הביאכם את עמר התנופה , שבע שבתות תמימות תהיינה . עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום " ( כג טו - טז ) . המלים " ממחרת השבת " עוררו מחלוקות בזמנים שונים , כי אין ברור לגמרי מתי יש להתחיל בספירת חמשים הימים , שהאחרון שבהם הוא חג השבועות . חג דתי וחקלאי ארבעה שמות לחג : חג השבועות , חג הבכורים , חג הקציר וחג מתן תורה . שמות אלה מבטאים את אפיו החקלאי של החג מצד אחד , ואת אפיו הדתי - רוחני מצד אחר . השם שבועות מצין את זמנו של החג : " שבע שבתות ( שבועות ) תמימות " ( ויקרא כג טו ) . עוד בימי התלמוד ראו אבותינו בחג השבועות לא רק חג מחגי הטבע , אלא גם חג הקשור למארע ההיסטורי הגדול בחיי עם ישראל - קבלת התורה לרגלי הר סיני . בימי גלותו , בהיותו מרחק מארצו ומנתק מאדמתו , לא היה יכול עם ישראל לחג את חג השבועות כחג חקלאי , שמביאים בו בכורים , אלא כיום מתן התורה . אך עם התחדשות הישוב העברי בארץ ישראל , התחדשו גם המנהגים הקשורים בחג הבכורים . מנהגי החג כזכר להבאת הבכורים נהגו בכל הדורות להביא בחג השבועות לקשוט הבתים ובתי - הכנסת אילנות , פרחים וירק . בחג השבועות נוהגים לקרא את מגלת רות . לפי האגדה , דוד המלך - שהוא נינה של רות - נולד בחג השבועות . בנוסף לכך , במגלת רות מצויים תאורים מחיי האכרים בימי הקציר וכן מספר בה כיצד דבקה רות המואביה בעם התורה . ביום חג השבועות נוהגים לקרא את עשרת הדברות כחלק מן התפלה ולזכר הנהג שהיה קים בבית - המקדש . כן נוהגים להקדים לקריאת התורה תפלה מיחדת , הנקראת " אקדמות מלין " ( הקדמת מלים ) . זהו פיוט כתוב בארמית , שחבר על ידי רבי מאיר בן יצחק נהוראי שחי במאה ה - ו 1 בורמיזא . הפיוט הוא בעל תשעים שורות , וכתוב באקרוסטיכון כפול ( המלים הפותחות כל שורה מסדרות בסדר אלפביתי ) , שלאחריו מופיע גם שמו של המחבר . הפיוט משבח את האל הבורא , ומתאר את נאמנות ישראל ובטחונם בישועה שתבוא להם באחרית הימים למרות רדיפות הגויים אותם . במהלך הדורות נוצרו מנהגים עממיים הקשורים לחג השבועות , כמו אכילת מאכלי חלב על פי הפסוק משיר השירים " נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך " , שחכמים פרשו כמשל לתורה . יש הנוהגים לכתב כתבה , המפרטת את תנאי הארוסים בין כנסת ישראל - הכלה , לבין ה'- החתן , הנשאים ביום מתן תורה . בגני ילדים , בבתי - ספר ובישובים החקלאיים נוהגים לחג את חג השבועות בהבאת בכורים . תקון ליל שבועות במאה ה - 16 החלו מקבלים להנהיג את " תקון ליל שבועות " . בליל חג השבועות נשארים ערים כל הלילה וקוראים פסוקים ראשונים ואחרונים מפרשות התורה , את ראשיתם של שאר הפרקים בתנ"ך ואת הקטעים הפותחים כל אחת מששים ושלוש מסכתות המשנה . בנוסף לכך קוראים את מגלת רות , אומרים מזמורי תהלים וקטעים מספר " הזהר " . התקון אינו אחיד בכל הקהלות . בעדה הספרדית נהוג לקרא פיוטים . במשך הלילה מגש כבוד , ולעתים מפסקים הלמודים גם לשירה ולרקודים . עם שחר יוצאים הכל לתפלת " ותיקין " , תפלתם של המשכימים כדי לקרא את " קריאת שמע " עם הנץ החמה . בנורים זהר נושנה נותן תורה עשרת הדברות פרשת השבוע רות שמע חג השבועות הוא אחד משלוש הרגלים שבני ישראל נצטוו לחוג במשך השנה . בתמונה - ויטרז'המוקדש לחג השבועות ב . היכל שלמה . בירושלים . פירות הארץ בטנא ביכורים . לאחר חורבן בית - המקדש וראשית ההתיישבות הציונית בארץ נתפס מנהג הבאת הביכורים כחלק מגאולת האדמה , ולכן הועלו הביכורים לקרן קיימת לישראל . על חשיבותו הרבה של חג השבועות , חג הביכורים ומתן תורה , הנמנה עם שלוש הרגלים , נוסף נופך של יופי בשל היותו חג קציר , בתמונה - גלויה מצוירת לכבוד חג השבועות מסוף המאה ה - 19 , מעשה ידיו של הצייר היהודי דניאל מוריץ אופ ( היימר .

קודם  |  הבא