|
|
עמוד:121
יהודים - הרכוז היהודי הגדול בעולם באותה העת . ההגבלות שהוטלו על היהודים מאז עד המהפכה הרוסית ב - 1917 נועדו להצר את צעדיהם , להביא לידי התנצרותם ובמשך הזמן לעודד את הגירתם מהארץ . בימי יקטרינה הגדולה נקבע להם " תחום מושב " - אזורים שרק בהם התר להם לשבת . תחום המושב השתרע מן הים הבלטי ועד הים השחר וכלל בעקר אזורים ממערב לרוסיה של היום - אוקראינה , רוסיה הלבנה , מזרח פולין . כן הוטל עליהם מס כפול ונאסר עליהם להתגורר בכפרים , אלא אם כן עסקו בחקלאות ממש . כמו כן צמצמה בהדרגה האוטונומיה הפנימית שלהם . מפעם לפעם נגזרו עליהם גזרות קשות , כגון גזרת השרות בצבא שגזר ניקולי ה - ו ב - 1827 . למגיסים נתנה רשות לחטף ילדים יהודים ולהכשירם כחילים לעתיד . הצאר גם חיב את ילדי היהודים ללמד בבתי - ספר מיחדים , שמוריהם הסיתו את הילדים נגד דתם . שליטים אחרים נסו לקנות את לב היהודים בפתויים . בימי הצאר אלכסנדר ה - 2 ( 1855 - 1881 ) התר ליהודים " מועילים " ומשכילים להתגורר מחוץ לתחום המושב ונתנו להם הקלות במסים . בשנים 881 1 - 1917 , בימי הצארים אלכסנדר ה - 3 וניקולי ה - 2 , נוספו על ההגבלות פרעות ביהודים , בעידוד השלטונות ולעתים אף ביזמתם . ידוע מכלם הטבח ביהודי קישיניוב ב - 1903 . ב - 1911 התנהל ברוסיה משפט מפרסם של עלילת דם - משפט ביליס . על אף הפרעות וההגבלות שמרו היהודים על אוטונומיה תרבותית , קימו את ארח החיים המיחד להם , ויצרו נכסי רוח לרב . כך קמו ברוסיה תנועות ומפלגות יהודיות להאבק על שפור התנאים ועל שחרור לאמי . בסוף המאה ה - 9 1 נוסדה ברוסיה תנועת חבת ציון , והתנועה הציונית זכתה ברוסיה למספר רב של תומכים , אף שפעלה בלא התר . בשנת 1914 , ערב פרץ מלחמת העולם הראשונה , ישבו ברוסיה ( שכללה אז את רב שטחה של ברית - המועצות העתידה לקום ) 5.6 מיליוני יהודים . היה זה הרכוז היהודי הגדול בעולם . רב היהודים ישבו בחלק האירופי של רוסיה , ובעקר במערבו . לא פחות מ - 300,000 יהודים שרתו בצבא הצאר . אף על פי כן נחשבו ללא נאמנים , ורבים מהם פנו בזמן המלחמה לפנים הארץ . אחרי המלחמה נשארו ברוסיה רק כשלושה מיליוני יהודים , כי שטחים גדולים במערבה , ובהם רכוז יהודי גדול , נקרעו ממנה והעברו לפולין . מהפכת אוקטובר שנתה לחלוטין את פני הישוב היהודי בברית - המועצות ( ראו בערך ברית - המועצות ) . לאחר פרוק ברית - המועצות נמשכה העליה היהודית לישראל מן הרפובליקות שקמו במקומה , ובכלל זה מרוסיה . מספר היהודים בפדרציה הרוסית היום נאמד ב - 600,000 . אורל ברית - המועצות גזרות ת"ח - ת"ט וולגה חבר המדינות העצמאיות טטרים ילצין , בוריס ים הכספי ים הלבן ים השחר ימות ואגמים יקטרינה השניה כוזרים מהפכה הרוסית מונגולים מוסקוה ניקולי הראשון ניקולי השני נפוליון בונפרטה סיביר סנט פטרבורג סקנדינויה עלילת דם עשרת השבטים פטר הגדול קומוניזם קוקז קיב קישיניוב קרים רוסיני , ג'ואקינו אנטוניו מלחין אופרות איטלקי בן המאה ה - 19 הפופולרי גם בימינו . כתב עשרים וחמש אופרות קליטות ומקוריות . בין הידועות שבהן : " הספר מסויליה " , " העורב הלקחן"ו " האיטלקיה באלג'יר " . חי בשנים 1792 - 1868 . הוריו של ג'ואקינו רוסיני היו מוסיקאים נודדים , וילדותו עברה עליו בשעשועים ובמשחקים בבית קרובים . הוא לא למד מעולם בבית - ספר , אך שר בכנסיה ונגן בקרן בלהקה של הוריו . בהיותו בן ארבע - עשרה הוא למד הלחנה וצ'לו בבולוניה , ושנה לאחר מכן חבר קנטטה שזכתה בפרס . ב - 810 ו הזמנה אצלו לראשונה אופרה קצרה והוא הלחינה בשלושה ימים . האופרה הצגה בהצלחה , ובשלוש השנים הבאות כתב רוסיני עוד ארבע אופרות , שכלן זכו להצלחה רבה . ב - 1866 , עם העלאת האופרה " הספר מסויליה " פרי עטו , התפרסם לראשונה ברחבי אירופה . הוא ערך מסע לוינה , התקבל בה בכבוד מלכים וקנה לעצמו מעריצים רבים . לאחר מכן נסע רוסיני ללונדון והתקבל שם על ידי מלך אנגליה . בכל אותו הזמן הוא המשיך להלחין , ותפוקתו היתה עצומה : כחמש אופרות בארך מלא מדי שנה . ב - 1824 עבר רוסיני לפריס , ובה קבע את ביתו עד סוף ימיו . ב - 1827 הוא מנה לתפקיד מלחין החצר של מלך צרפת , אך שנתים לאחר מכן , כאשר הצגה האופרה " וילהלם טל " , החלה ירידתו . מאז ועד מותו , שלושים ותשע שנים לאחר מכן , לא הלחין עוד רוסיני אופרות אלא כמה יצירות דתיות וקטעים קצרים לפסנתר . כרזה לאופרה'וילהלם טל'מאת רוסיני , שפגעה קשות בקריירה המצליחה של המלחין , ג'ואקינו רוסיני , מלחין האופרות האיטלקי , ניחן ביכולת לחבר מוסיקה קליטה . יצירותיו ערבות גם לאוזנו של המאזין בן ימינו .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|