קרנים

עמוד:53

בראשה עומד דירקטוריון . חבריו מתמנים בתאום עם ההסתדרות הציונית . לקק"ל יש לשכות בישראל ושלוחות בחוץ לארץ , העוסקות בגיוס כספים וכן בהסברה ובחנוך . אוסישקין , מנחם הסתדרות הציונית העולמית חובבי ציון ישראל , מדינת קונגרס ציוני קרן היסוד שפירא , צבי הרמן ראו ערכים נפרדים למקומות הנזכרים בערך זה . קרנים בליטות קשות בראשיהם של בעלי - חיים חליתנים , בעקר יונקים . הקרנים משמשות בעקר את הזכרים בקרבות שהם מנהלים על הגנת נחלותיהם ועל השגת הנקבות . משכבת העור העליונה של החליתנים , האפידרמיס , נוצרות הקרנים וכן השער , הנוצות או הבלוטות . מתחתיה מצויה שכבת דרמיס ( גלד ) י שממנה נוצרות גם עצמות וקשקשים . באפידרמיס של חליתנים יש לרב כמות קטנה של חמר חלבוני שאינו חדיר למים , הנקרא קרטין או קרן . חמר זה מצוי בשפע בצפרנים ובקשקשים של הזוחלים , ובמקורי העופות , שהם כסויי קרטין על העור שבשולי הלסת . קרנים אמתיות מרבית מיני היונקים מסדרת שסועי הפרסה נושאים על ראשיהם קרנים . קרנים אלה נחלקות לשני סוגים שונים : אמתיות ולא - אמתיות . קרן אמתית מוצאים על ראשיהם של בני משפחת הפריים הכוללת את הבקר , הצאן , העזים והצבאים . חלקה הפנימי של הקרן האמתית הוא בליטה חדה של עצם , הצומחת משכבת הדרמיס והמאחה עם הגלגלת . על בליטה זו מצוי מעין נדן , חרוט חלול , העשוי מחמר קרני אמתי , הנוצר מהתקרנות תאי האפידרמיס של העור . קרנים אלה אינן נושרות לעולם ואף אינן מסעפות . צורת הקרנים וגדלן תלויים במין החיה ובגילה : הקרנים נשאות לרב על ידי זכרים ונקבות , אך קרני הזכר בדרך כלל גדולות יותר . יש מינים שבהם הקרנים ישרות וארכות מאוד , כמו בראם , מפתלות כמו בצבי או באימפלה , או מכופפות כמו ביעל . קרנים מטיפוס זה , הצומחות על המצח או על האף , היו גם לאחדים מהדינוזאורים הגדולים . קרני האילים וקרנים לא - אמתיות אחרות הקרנים באילים שונות . הקרן אינה קרן אמתית , מכיון שאין בה חמר קרני , והיא אינה אלא בליטה של חמר עצם . קרן האיל עשויה מרקמת עצם המתפתחת אחת לשנה מבסיס גרמי המצוי על עצמות המצח . קרן איל באזור הממזג מתחילה לגדל בתחלת הקיץ . בתחלת הגדול הקרנים מכסות עור קטיפתי הצומח עם העצם . אזור הקרנים רגיש מאוד בעת גדולן . כשהקרנים מגיעות לגדלן הסופי באותה שנה , בסוף הקיץ , כלי הדם שבעור הכסוי מצטמקים , העור מתיבש ונושר וכך נותרת העצם בלבד . האילים מחישים תהליך זה על ידי חכוך הקרנים בעצמים קשים . להבדיל מקרני הפריים , זכרי האילים מצמיחים קרנים אלה מדי שנה , לקראת עונת ההזדוגות בסתו , והן משמשות אותם במאבק על מעמדם החברתי , לשמירה על נחלתם ( טריטוריה ) ועל הגישה לנקבות . לאחר עונה זו מתפתחת בעצם רקמת נתוק והקרנים נושרות בחרף בלי כאב או דמום , ונדחקות על ידי קרנים חדשות הגדלות תחתיהן . במינים אחדים של אילים טרופיים , שאיל להם עונת רביה קבועה , השרת הקרנים חלה בזמן שונה אצל כל פרט . באיל הצפון גם לנקבה יש קרנים . צורת הקרן והסתעפיותיה אפיניות למין . קרני האילים נוטות להסתעף יותר ויותר עם העליה בגיל האיל . מדת ההסתעפות תלויה גם במצב תזונתו של הפרט . יש מיני אילים , כמו איל הקורא בצפון אמריקה שקרניו עצומות ( עד שני מטרים מטת קרנים ) ומשקלן גדול מאוד , הגורמים לזכר לפתח במיחד את שרירי הצואר הנושאים בנטל זה . באירופה נמצאו גלגולות של אילים ענקיים שנכחדו בעדן החיים הקדום ( הפליסטוקן , שנמשך עד לפני כ - 250 מיליון שנה ) , שמטת קרניהם הגיעה ל - 3.5 מטרים . מבנים " קרניים " אחרים אצל פרסתנים מסדרת שסועי פרסה הם קרן האנטילוקפרה העשויה , כמו קרני הבקר , מלבת עצם עטופה במעטה קרני הנושר מדי שנה . קרני הג'ירף הן בליטות עצם המכסות עור ושער , ובמיני קרנפים יש קרן אחת עד שלוש קרנים , שהקדמית היא הארכה ביניהן . הקרן של הקרנף היא כלה אפידרמיס מקרן , שאינו בעל מבנה הקרן הטיפוסי אלא הוא למעשה גלגול של שער גוש של יחידות חוטיות קטנות העשירות בקרטין . קרנים לנגיחה , להגנה , לנוי ולרפוי הקרנים הן בדרך כלל איברים בעלי חזק רב . אצל מרבית בעלי הקרנים הן משמשות בעקר את הזכרים בקרבות ביניהם , ואצל אחרים גם להגנה מפני טורפים . טיפוס הקרנים הפשוט והקדום ביותר הוא כנראה קרנים קצרות וחדות . במינים אלה עלולים הקרבות להסתים במות , אם קוניים ארוכות ומסועפות , עשויות עצם ומנוסות עור , המתחלפות מדי שנה , גדלות על ראשו של האיל הזכר . לנקבה צומחות קרניים רק לעתים רחוקות .

קודם  |  הבא