" קרן היסוד "

עמוד:51

" קרן היסוד " הגוף לגיוס כספים לשם ממון פעלות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בעליה ובהתישבות . " קרן היסוד " הוקמה בועידה הציונית הראשונה שהתקימה לאחר מלחמת העולם הראשונה , ב - 1920 , בלונדון . היא נועדה לשמש " מוסד כספי מרכזי וקבוע " לממוש הצהרת בלפור , הנוגעת להתישבות יהודים בארץ - ישראל . בין מיסדיה היו חיים ויצמן , זאב ז'בוטינסקי ונחום סוקולוב . הועידה בלונדון קבעה כי " קרן היסוד " תפעל בקרב ציונים ולא - ציונים , על בסיס של תרומות שנתיות . בשנת 1921 נרשמה " קרן היסוד " כחברה בריטית , ומקום מושבה היה בלונדון , ב - 1926 היא עברה לירושלים , ועד היום מושבה בבנין המוסדות הלאמיים שבמרכז העיר . התרומות בשנים הראשונות לפעלתה של הקרן לא עלו על מאות אלפי לירות שטרלינג בשנה . אולם עד להקמת מדינת ישראל , ב - 1948 , אספה הקרן 143 מיליון דולר . כשני שלישים מהכספים נאספו בארצות - הברית . " קרן היסוד " היא מוסד עצמאי , שבראשו עומד דירקטוריון המתמנה על ידי ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית . יושב ראש הקרן מתמנה על ידי ההנהלה הציונית . מאז הקמתה פעלה " קרן היסוד " בכמה וכמה ארצות . בארצות - הברית היא פעלה , יחד עם " הקרן הקימת לישראל " , במסגרת " המגבית המאחדת לארץ - ישראל " . ב - 1939 חתמה הקרן על הסכם עם הג'וינט ( ארגון סיוע ליהודים ) להקמת ה " מגבית היהודית המאחדת " שהכנסותיה מתחלקות בין שני הארגונים . בשאר הארצות , כ - 70 במספר , " קרן היסוד " פועלת באפן עצמאי לגיוס כספי התרומות באמצעות מגביות ארציות וועדים מקומיים . את הפעילות מרכזת ומתאמת הלשכה הראשית של'יקרן היסוד " בירושלים . פעלות הקרן עד קום המדינה ספקה " קרן היסוד " אמצעים לממון העליה ( לרבות " העפלה " ) , לקליטה , לבריאות , לחנוך , לשכון , להתישבות , לסעד , ולרכישת נשק . היא השתתפה בהקמתם של 257 ישובים חקלאיים . לאחר קום המדינה השתתפה " קרן היסוד " בממון קליטת העליה , בהקמת כ - 600 ישובים חקלאיים ועירוניים ובפתוחם , בהקמת דיור לעולים , ובממון עלית הנער . בשנות קיומה השתתפה בפתוחם של מוסדות כלכליים ותעשיתיים כמו נמל תל - אביב , בנק לאמי לישראל , חברת " מקורות " , חברת החשמל , חברת האשלג , צים , " אל על " ועוד . הכנסותיה משמשות גם לממון פעלות ההסתדרות הציונית בחוץ לארץ . הכנסות " קרן היסוד " משפעות מהארועים המתרחשים בישראל . כך למשל ב - 967 ו , בעקבות מלחמת ששת הימים , גדלו הכנסותיה מאוד , פי עשרה בהשואה לשנים הקודמות . ב - 1973 , בעקבות מלחמת יום הכפורים , היו הכנסותיה גבוהות פי שנים מההכנסות ב - 1967 . הסתדרות הציונית העולמית הצהרת בלפור ויצמן , חיים ז'בוטינסקי , זאב סוננות היהודית סוקולוב , נחום עלית הנער קרן קימת לישראל קרן יער כלי נשיפה ממתכת , הדומה בצורתו לחלזון . נקרא קרן יער על - שם הקרנות שהשתמשו בהן צידים בשעת הציד . כלי זה היה נפוץ במיחד בצרפת , ולכן נקראת קרן היער המודרנית גם קרן צרפתית . השמוש האמנותי הראשון בקרן היער נעשה במאה ה - 18 , לאחר שהקנה שלו הארך וצורתו השתנתה והיתה לעגול מפתל ש " משפך " רחב בקצהו . ביצירות המלחינים בך והנדל נקרא כלי נגינה זה בשם קרן ציד . בסוף המאה ה - 18 שכללה שיטת הנגינה בקרן : יד המנגן הכנסה לתוך " משפך " הכלי כדי לעמעם ולעדן את צלילו , שהיה עד אז חד מדי . ב - 1827 נוספו לקרן שלושה שסתומים . עד ימי בטהובן השתתפו בתזמרת שתי קרנות , אך עוד בסימפוניות המקדמות שלו הוא השתמש בארבע קרנות . בתקופת הרומנטיקה המאחרת זכתה הקרן לפופולריות רבה , ווגנר , ברוקנר ומהלר השתמשו בשבע קרנות בכמה מיצירותיהם . השלוב בין הצליל הרך והקטיפתי ובין החמר שממנו היא עשויה - מתכת ( נחשת ) , המקנה לה יכלת לנגן גם יצירות בעלות אפי חזק ותקיף - הפכו את קרן היער לאחד הכלים האהובים והמרכזיים בתזמרת . לקרן היער לא נכתבו יצירות סולניות רבות . הבולטות שביניהן הן ארבעת הקונצ'רטים לקרן ולתזמרת של מוצרט ושני הקונצ'רטים של ריכרד שטראוס . בטהובן , לודויג ון בך , יוהן סבסטין ברוקנר , אנטון הנדל , גאורג פרידריך וגנר , ריכרד כלי נתייפה נוהלר , גוסגוב נווצרט , וולפגנג אנודאוס סימפוניה שטראוס , ריכרד קרן קימת לישראל ( קק"ל ) הגוף הממנה מטעם ההסתדרות הציונית על רכישת קרקעות בארץ - ישראל ופתוחן . הרעיון להקמת הקרן עלה בועידה הראשונה של " חובבי ציון"ב - 1884 , ובקונגרס הציוני הראשון ב - 1897 , על ידי צבי הרמן שפירא . בקונגרס הציוני החמישי , שנערך בבזל מקורה של קרן היער בקרנות שהשתמשו בהן בעת ציד . השינויים שהוכנסו בקרנות הציידים הפכו את צלילן עמום יותר ועל כן הוא משתלב היטב בתוך התזמורת . . קרן היסוד - סיועה בהקמתם של יישובים חקלאיים בארץ ולהבאתם של עולים חדשים רבים אליה . בתמונה - שלט המצביע על גבעת יערים , מושב בהר יהודה ש " קרן היסוד " עורה בהקמתו .

קודם  |  הבא