קריקט

עמוד:46

קריקט משחק חבטה שמקורו באנגליה וראשיתו במאה ה - 13 . זהו ענף הספורט הפופולרי ביותר בתקופת הקיץ בבריטניה ובמדינות חבר העמים הבריטי . משחקים בין - ארציים רשמיים , המכנים " משחקי מבחן " , מתקימים לעיני רבבות צופים . במשחק משתתפות שתי קבוצות בנות ו 1 שחקנים כל אחת , המתחלפות בתפקיד של קבוצה חובטת וקבוצת שדה . על קבוצת השדה " לשרף " את הקבוצה החובטת . לאחר מכן הקבוצות מתחלפות . המנצחת היא הקבוצה שצברה מספר רב יותר של נקדות בעת שחבטה בכדור . תחריות קריקט נמשכות יום שלם , שלושה ימים בליגה המקצוענית וחמשה ימים במשחקים הבין - ארציים . מהלך המשחק החובטים נצבים במגרש בזוגות . אחד מגן על שער המרכב משלושה מקלות בארך 70 סנטימטר ובעבי שבעה סנטימטר כל אחד , שעליהם מתקן כפיס עץ . בקבוצת השדה ישנם שחקנים " זורקים , שמטרתם להפיל את המקלות או את כפיס העץ ובכך " לשרף " את היריב . על החובט לחבט בכדור למרחק גדול ככל האפשר . אחרי החבטה הוא יוצא בריצה לעבר השער האחר , הנצב במרחק 20 מטר . בן זוגו , הנצב ליד שער זה , מתחלף עמו . בעד כל חלוף כזה מענקת נקדה אחת . נתן " לשרף " את החובט גם על ידי תפיסת הכדור שחבט בעודו באויר . גם בישראל משחקים קריקט . המשחק הובא אלינו על ידי עולים מארצות אנגלו - סקסיות , שהקימו את אגוד הקריקט בישראל , החבר בהתאחדות הבין - לאמית . האגוד מפעיל ליגה ומשתתף גם בפעילות בין - לאמית . חבר העמים הבריטי קריקטורה תאור ציורי מעות ומגזם , המדגיש פרטים אפיניים הדגשת - יתר כדי להעמיד באור הומוריסטי ובקרתי דמות , ארוע או מגמה בחיים החברתיים והמדיניים . הקריקטורות מתפרסמות בעקר בעתונות , ומשמשות אמצעי - לעתים ארסי - להשפיע על דעת הקהל . מקורה של המלה קריקטורה במלה היונית " קריקרה " , שפרושה להעמיס , להגזים . מעצם טיבה , הקריקטורה מבליטה בהגזמה את הצד הנלעג והמגחך בדמות ידועה כלשהי - לדגמה , אפה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר , או זיפי הזקן של מנהיג אש"ף יאסר ערפאת - ברעיון רווח , או במארע העומד על סדר היום הצבורי . הקריקטורה קשורה למתרחש בזמן ההתבוננות בה , ולכן רב הקריקטורות שעבר זמנן אינן מובנות למתבונן בהן . אחדים מחשובי הצירים במאות ה - 19 וה - 20 התגלו כאמני הקריקטורה , ביניהם : ויליאם הוגרת , גויה , דומיה , הציר והמאיר הצרפתי גיסטב דורה , וילהלם בוש הגרמני - יוצרם של צמד הפרחחים " מקס ומוריץ " , זימל , הציר הפולני ין מטיקו ואחרים . עם גדולי הקריקטוריסטים בימינו נמנים הניו - זילנדי לו , האנגלים ויקי ואוסבורן , האמריקנים סטינברג , הרבלוק ומולדין והצרפתי טים . קריקטורות בידים אנטישמיות הקריקטורה שמשה ככלי תעמולה רב תועלת נגד היהודים בידי האנטישמים והנאצים . דמותו המכערת של היהודי בעל האף הארך הצגה כיצור רב סתירות ונגודים , המבליטים את חסר אנושיותו לכאורה . הוא חזק ופחדן בעת ובעונה אחת . הוא גם קמצן , חמדן , רודף בצע ובעל תאוות פרוע , הזומם להשתלט על העולם ובינתים רק מזיק ופוגע בסדר החברתי הטוב . אמצעי הדלפה ובקרת הקריקטורה החברתית החלה להופיע במאה ה - 18 , כאשר שמשה אמצעי חשוב בידי המעמדות הנמוכים לבקר את המעמדות הגבוהים . הקריקטורה החלה לשמש כנשק פוליטי בשבועונים סטיריים באנגליה ובצרפת במרוצת המאה ה - 19 ולאחר מכן התפשטה לארצות אחרות . כיום אין כמעט עתון בעולם המותר עליה . במדינות שחפש הבטוי והבעת הדעה מגבלים בהן , משמשת הקריקטורה ככלי הבקרת הפוליטי והחברתי היחיד כמעט לגלוי אי שביעות הרצון של העם ממעשי השולטים בו . הקריקטורה מבצעת על פי רב בשחר - לבן , אך סגנונה תלוי בציר , היכול להביע את רעיונו בקוים ספורים או בתמונה מרכבת ומפרטת - ובלבד שיהיה מובן לכל קורא וישקף את כונת הקריקטוריסט במבט אחד , ללא צרך בפרושים . המסר המהיר , ההומור וההפתעה הנובעת מצרוף ענינים מענין ומקורי הם ממאפיניה הבולטים של הקריקטורה . אלברט איינשטין שוכן המרומים צופה בטלסקופ בכדור הארץ , בקריקטורה מאת אריה נבון , שנודע גם כצייר וכמעצב תפאורות לתיאטרון . משחק הקריקט הופץ על ידי הבריטים בכל רחבי האימפריה הבריטית , בתמונה - שחקני קרוקט בהודו .

קודם  |  הבא