קרח

עמוד:41

בינג קרוסבי היה אחת הדמיות האהובות בעסקי הבדור . בספרו " קראו לי בר מזל " , שהתפרסם ב - 1953 , הוא תאר את חייו המצלחים באמנות . אוסקר , פרס קולנוע קרח קרח בן יצהר בן קהת משבט לוי עמד בראש מרד נגד מנהיגותם של משה ואהרן בעת נדודי בני ישראל במדבר . " עשיר כקרח " לפי האגדה ( פסחים קיט א ) היה קרח עשיר מאוד . הבטוי " עשיר כקרח " שגור בעברית עד היום להגדרת עשיר מפלג . קרח היה בן משפחתם של משה ואהרן וסבר , שגם לו מגיע חלק בהנהגה . הסבה למרד היתה רצונם של המורדים לטל חלק בכהנה , ככתוב ( במדבר טז - ג ) : " ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה'ומדוע תתנשאו על קהל ה"' . עמו מרדו עדת הלויים הנלוים אליו , דתן ואבירם ומאתים וחמשים מנכבדי העם . על פי המספר באותו פרק , האדמה בלעה אותם וכלם נספו . אולם נראה שלא כלם נספו , כי מספר על צאצאיהם ששמשו שוערים ומשוררים במקדש בימי דוד ( דברי הימים א ו , כב , ועוד ) , וכמה ממזמורי תהלים מיחסים להם ( " למנצח משכיל לבני קרח " - תהלים מב א , ועוד ) . לויים נושה קרחון גוש גדול של קרח , הנע במורד בכח הכבידה ממקום הוצרותו בהרים . הקרחונים נוצרים מהצטברות שלגים . הלחץ השורר בהצטברות זו , והמים החודרים אל בין גבישי השלג , הופכים את השלג לקרח . הקרחונים הם מעין נהרות של קרח , אך היות שהקרח מוצק ואיננו נוזל כמו מים , תנועתם אטית ביותר : בדרך כלל רק כמה עשרות או לכל היותר מאות מטרים בשנה . למשל , בהרי האלפים ההתקדמות הממצעת היא חצי מטר ביממה . הקרחונים המהירים ביותר נמצאים בהרי אלסקה . יש שם קרחונים , המתקדמים יותר מ - 20 מטר ביום , שהם כ - 10 קילומטרים בשנה . הרכוזים הגדולים ביותר של קרחונים נמצאים באנטארקטיקה , בגרנלנד ובאלסקה . רכוזים קטנים יותר יש בהרי הרוקי והאנדים באמריקה , בהרי האלפים , בהרי הקוקז , בהרי ההימליה ובניו - זילנד . - - - - - יש הכוללים במנח קרחונים גם את יריעות הקרח : משטחי הקרח העבים - לפעמים כדי אלפי מטרים - המשתרעים על פני כמעט 10 אחוזים מכדור הארץ , ובכלל זה כמעט כל שטחיהן של אנטארקטיקה וגרנלנד . קרחונים אלה - שיש הקוראים להם קרחוני יבשה , בנגוד לקרחונים ה " רגילים " , הקרויים גם קרחוני הרים - אינם נעים בדרך כלל , או שתנועתם אטית ביותר ונכרת רק בשולים , בעקר לחוף הים . מפעם לפעם נשברות ה " לשונות " שבשולי הקרחון , גולשות לתוך המים ונשאות עליהם כהרי קרח צפים . הרי קרח אלה מסכנים לאניות . ב - 1912 חולל הר קרח ליד גרנלנד את האסון הימי הכבד ביותר בהיסטוריה : הוא הבקיע תר גדול בדפנות אנית הנוסעים הבריטית המפארת " טיטניק " , שהיתה בזמנה האניה הגדולה בעולם , וגרם לטביעתה . יותר מ - 1,500 איש נספו באסון זה . הואיל והרי הקרח מקורם במשקעים , אפשר להפיק מהם מים מתוקים על ידי הפשרתם . ואמנם העלתה הצעה לגרר קרחונים באניות לארצות שחונות ( כגון ערב הסעודית ) ולהפיק מהם מים , אולם עד כה לא הוצא הרעיון אל הפעל . בתקופות הקרח הקדומות , כאשר האקלים היה קר בהרבה מכפי שהוא היום , השתרעו קרחונים ענקיים על פני צפון אמריקה ואירופה . בתקופת הקרח האחרונה , שהסתימה לפני כעשרת אלפים שנה , כסה קרח כ - 10 מיליוני קילומטרים רבועים באמריקה הצפונית וכחמשה מיליוני קילומטרים רבועים ביבשת אירופה . הרים שלג ראו ערכים נפרדים למקומות הנזכרים בערך זה . למרות שקרחונים רבים צפים במי הים , אין בהם מים מלוחים אלא מים מתוקים . הסיבה לכך היא שהם נוצרים משלגים המצטברים בפסגות ההרים . בתמונה - תיירים צופים בקרחון . אחת התכונות האופייניות להרי הקרח היא , שהחלק הבולט מעל פני המים הוא החלק הקטן - כעשירית - מכל ההר , והרוב שקוע בתוך המים .

קודם  |  הבא