קקאו

עמוד:33

אפריקה , ברזיל ומקסיקו באמריקה , אך מגדלים את הקקאו גם בארצות טרופיות אחרות . עץ הקקאו ותוצריו עץ הקקאו התרבותי מתנשא לגבה 5 - 10 מטרים ועליו גדולים וגלדניים . הפרחים הורדרדים הם בעלי חמשה עלי גביע , חמשה עלי כותרת ואבקנים מרבים . הפרחים נשאים בקבוצות על הגזע ועל הענפים העבים של העץ . תופעה זו מצויה בעצים רבים שמוצאם טרופי , וגם בישראל היא קימת בעצי החרוב וכליל החרש . לאחר ההאבקה מתפתחים הפרות הגדולים , שהם ענבות מארכות שצבען בהבשילן צהב , כתם או אדם . לענבה קלפה חיצונית קשה וציפה רכה ומתוקה . בתוכה מצויים 40 - 60 זרעים , המכנים פולי קקאו . לזרעים אלה ערך תזונתי רב והם מכילים כ - 5004 שמן , כ - 15% חלבון וכ - 10% עמילן . פרט לאלה מכילים הזרעים גם סם מעורר המכנה תאוברומין הקרוב בתכונותיו לקפאין המצוי בקפה , בתה ובקולה . עם הבשלת הפרות מתסיסים אותם לצרך הסרת הקלפה , ולאחר מכן מיבשים את הפולים בשמש או בתנורים מיחדים וטוחנים אותם לאבקה דקה . האבקה , המשמשת ליצור שוקולד , מכנה חמאת קקאו , והיא עשירה בשמן . האבקה המשמשת להכנת המשקה עוברת תהליכי מצוי , שבהם מסלק ממנה רב השמן . הקולה צמח חשוב אחר ממשפחת הסטרקוליים , שעמה נמנה הקקאו , הוא הקולה . זרעיו מכרים כאגוזי קולה , והם נחשבים למזון חשוב . מכינים ממנו את המשקה קולה וסמים המעוררים את פעלת העצבים והלב שערכם הרפואי רב . סמים צמחים קראוס , גרטרוד רקדנית וכוראוגרפית ישראלית , שהשפיעה ביותר על התפתחות המחול המודרני בישראל . חיתה בשנים 1903 - 1977 . גרטרוד קראוס נולדה באוסטריה . היא למדה באקדמיה הממלכתית בוינה , תחלה במחלקה לפסנתר ואחר כך במחלקה למחול מודרני . מ - 1926 היא החלה להופיע בהצלחה רבה בכל אירופה כיוצרת וכרקדנית עצמאית , לבדה או עם להקתה . רבים ממחולותיה התבססו על נושאים יהודיים ועל נושאים חברתיים . בשנת 1932 היא הופיעה לראשונה בישראל . שלוש שנים אחר כך עלתה גרטרוד קראוס לארץ ויסדה בתל - אביב סטודיו משלה . בשנות ה - 40 הופיעה להקתה יחד עם " התזמרת הארץ - ישראלית"ו " האופרה העממית " . היא בימה גם מופעים המוניים , והיה לה חלק ביצירת המחול הישראלי העממי החדש . השתתפה בכנוס המחול הראשון בדליה , בשנת 1944 . בשנת 1951 יסדה גרטרוד קראוס את " תאטרון הבלט הישראלי " , שהתקים כשנה בלבד . מאז חדלה להופיע והתמסרה להוראה , ואף עסקה בציור ובפסול . עד מותה למדה גרטרוד קראוס באקדמיה למוסיקה ומחול על - שם רובין בירושלים . כמעט שאין אמן מחול בארץ שלא היה , בשלב זה או אחר בדרכו האמנותית , תלמיד של גרטרוד קראוס , או של אחד מתלמידיה הרבים . בשנת 1963 הענק לה פרס ישראל . מחול אמנותי בישראל שתול עממי ישראלי תזמורות בישראל קראים כת יהודית הכופרת בסמכות התורה שבעל - פה . הכת נוסדה בבבל במחצית המאה ה - 8 לספירה על ידי ענן בן דוד , שהתנגד לתלמוד , וערער על סמכותם של חכמי התלמוד לפרש את התורה . ב " ספר המצוות " שחבר טען ענן בן דוד , כי יש להסתמך רק על התורה שבכתב , וכל יהודי רשאי לפרשה לפי הבנתו . למרד רוחני זה הצטרפו יהודי בבל , שלא היו מרצים מן המנהיגות הדתית שכללה את ראשי הישיבות - " הגאונים " , ומן המנהיגות החלונית - אלה " ראשי הגולה " . שיבתם של הקראים למקרא היתה מלוה גם בגעגועים לארץ - ישראל . ענן הטיף לשיבה לארץ והוא עצמו עלה עם מקרביו לירושלים . הם נהגו לצום ולהסתגף על חרבן הארץ והתפללו לבוא המשיח בבית - הכנסת הקראי שהקימו בירושלים . הקשר העמק שלהם ללאמיות היהודית התבטא גם ביחסם אל השפה העברית , שפת המקרא , ובין חכמי הקראים היו בלשנים נודעים ובעלי מסורה , כמו משפחת בן אשר במאה ה - 10 לספירה , וכן מפרשי מקרא . חכמיהם התרועעו עם רבני ישראל , ואלו לא אסרו על קשרי חתון עמם , עד שרב סעדיה גאון החל להאבק בהם . היהדות הרבנית נגד הקראים בנגוד ליהודים ה " רבניים " , שדבקו גם בתורה שבעל - פה , נטו ענן ואוהדיו , שכנו ה " ענניים " , להחמיר בדיני התורה ולקימם ככתבם וכלשונם . הם לא הדליקו נרות שבת על סמך הכתוב : " לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ( שמות לה ג ) , ושהו בבתיהם ביום הזה לפי הכתוב : " שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי " ( שמות טז בני העדה הקראית , שחיו בבבל במאה השמינית , קיימו את מצוות השבת כלשונן ולכן לא הדליקו נרות ואף לא יצאו מבתיהם ביום הזה .

קודם  |  הבא