קסטל , משה

עמוד:16

שוררת לפעמים בצרת . האכלוסיה באיים ספרדית ופרנסתה על חקלאות , דיג ( כולל תעשיה של שמורי דגים ) ותירות . האיים היו מישבים עוד בתקופה קדומה והיו ידועים ליורדי הים הפניקים והיונים . הערבים הגיעו אליהם בסוף המאה ה - 10 . ב - 1404 הם נכבשו על ידי מלך קסטיליה ( ספרד ) . בבוא הספרדים מצאו שתי קבוצות של תושבים ילידים , שחיו עדין בתקופת האבן . תושבים אלה נכחדו במשך הזמן . אוקינוס האטלנטי הר געש פניקיה פניקים קנרס צמח קוצני הנמנה עם משפחת המרכבים . הסוג קנרס כולל כתריסר מינים , שתפוצתם בעקר באזור הים התיכון . עלי הקנרס התרבותי נחשבים למאכל טעים וידועים בשמם הלועזי - ארטישוק . בישראל מצוי מין בר אחד , הקנרס הסורי . זהו קוץ רב - שנתי הנפוץ בקרקעות כבדות ובעקר בשדות מעבדים ובשדות בור , בצפון הארץ ובמרכזה . עלי הקנרס ערוכים על הקרקע בשושנת רחבה . ארכם מגיע עד 80 סנטימטר והם גזורים לאנות ארכות . הגבעולים עבים מאוד ומתנשאים לגבה מטר אחד ויותר . הקנרס פורח בחדשי הקיץ בקרקפות שצבע פרחיהן סגל עז . הקרקפות מרכזות בתפרחות דמויות סוכך , וכל אחת מהן עטופה בעלי מעטפת רבים , שכל אחד מהם מסתים בחד קוצני . ארך כל קרקפת ששה עד שמונה סנטימטרים ועלי המעטפת מקבלים בעת הפריחה גון אדמדם עז . הקנרס הסורי הוא ללא כל ספק אחד היפים בקוצי הבר שלנו , וחובבי קוצים קוטפים את תפרחותיו לקשוט בתיהם . ואולם על החקלאים הוא חביב פחות בשל שרשיו העמקים . הקנרס התרבותי חשוב מן הקנרס הסורי הגדל בר הוא הקנרס התרבותי . כמוהו , גם הוא צמח רב - שנתי שמרבים לגדלו באירופה וגם בישראל . גבה הקנרס התרבותי עד שני מטרים וקרקפותיו הגדולות מגיעות עד לקטר 15 סנטימטר . לקרקפות אלה יש עלי מעטפת ירקים ובשרניים . עלים אלה וכן מצעית הקרקפת , משמשים למאכל לאחר בשולם ומשוקים בשמם הלועזי ארטישוק . מרכבים צמחים קסוטו , משה דוד פרשן המקרא והיסטוריון של יהודי איטליה . חי בשנים 1883 - 1951 . משה דוד קסוטו נולד והתחנך בפירנצה שבאיטליה , והיה רב העיר ומנהל בית - המדרש לרבנים . ב - 1925 הוא נתמנה פרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה . בתחלה עסק בעקר בחקר תולדות היהודים באיטליה , וכתב מחקרים רבים , ובעקבותיהם את ספרו הממצה " היהודים בפירנצה בתקופת הרנסנס " , שתרגם לעברית . גלת הכותרת של עבודתו היתה חקר המקרא , ומפעל חייו היה פרוש המקרא . שלא כחוקרים אחרים , התנגד קסוטו ל " תורת התעודות " , שלפיה מרכב התנ"ך ממקורות ספרותיים מתקופות שונות . הוא סבר , כי התורה נכתבה בתקופת השופטים על סמך מסורות שנמסרו בעל - פה מדור לדור , ובשיטה שנועדה לגשר על פני הסתירות וליצר יצירה אחידה . כמו כן שער , כי במקרא שבצו שירי עלילה , שהיו רווחים במזרח הקדמון ובישראל . לבסוס השקפותיו נזקק קסוטו להשואות לשוניות סגנוניות בין שירת המקרא לבין שירת העלילה של אוגרית ( עיר - ממלכה קדומה בסוריה הצפונית ) , שעסק במחקרה . קסוטו התכון לפרש את כל המקרא לפי שיטתו , אך הספיק לכתב רק את ה " פרוש של ספר בראשית " ( מזה בעברית - רק את י"ג הפרקים הראשונים ) , ואת " הפרוש על ספר שמות " . הפרוש לתנ"ך , הידוע בשם " פרוש קסוטו " , חבר למעשה על ידי א"ש הרטום , על פי שיטת קסוטו . משנת 1939 כהן קסוטו כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה גם העורך הראשי של האנציקלופדיה המקראית . אוגרית תנ"ך קסטל , משה ציר ישראלי . יצר תמונות הוי ססגוניות מחיי יהודי המזרח ומחיי המקבלים בצפת . בעקבות התענינותו במסתורין פנה בהדרגה אל הציור המפשט . אפיני לו השמוש באותיות עבריות קדומות וחדשות כגורם קשוטי . חי בשנים ר 909 - ר 992 . משה קסטל נולד בירושלים במשפחה ספרדית ותיקה בארץ . הוא למד ב " בצלאל " ומגיל צעיר גלה נטיה לסגנון מזרחי . יצירותיו המקדמות היו ציורי נוף ודמיות טיפוסיות פושן המקרא , משה דוד קסוטו , הסתמן בפירושיו על המחקרים שערך בספרות האוגריתית הקדומה . הוא אף מצא קשרים והשפעות בינה לבין הספרות העברית באותה העת . קינרס תרבותי , הוא הארטישוק או החורשף , גדל בחבל תענך . מקורו של מין זה בקינרס הסורי , הנפוץ במזרח התיכון .

קודם  |  הבא