קנה - סכר

עמוד:8

רב , שאפה להביע הכל אך ורק באמצעות צורות וגונים , שידברו אל לב המתבונן ולא יהיו דומים כלל לעצמים שנתן לזהותם . וסילי קנדינסקי נחשב לאחד היוצרים המקוריים ביותר באמנות המפשטת . הוא חבר ספר ושמו " על הרוחני שבאמנות " , שבו הסביר את דעותיו החריגות בנושא ההרמוניה ( ההתאמה ) בין הצבעים וסתירותיהם . " ההרמוניה בין הצבע לצורה חיבת להיות מבססת אך ורק על מגע נאות עם נפשו של האדם " , טען קנדינסקי . בספרו זה התגלתה גם ההשפעה שהיתה לדת ולמיסטיקה על אפן חשיבתו . אנונות מודרנית ופוסטמודרנית אנונות מפשטת קלי , פול קנה הקנה נמנה עם משפחת הדגניים , והוא הנפוץ והמכר בין כל צמתי המים בארץ . יש לו גבעולים ארכים וזקופים , הבנויים פרקים - פרקים חלולים , וקנה שרש היונק את מזונו מהאדמה הלחה . קנה השרש של צמח הקנה מצמיח שרשים כלפי הקרקע וגבעולים זקופים כלפי מעלה לגבה שלושה עד חמשה מטרים . בתנאים מתאימים קנה הש . רש מתפתח במהירות , זוחל וכובש שטחים חדשים בקצב מהיר . פרקיו חלולים ורק במפרקים אין הוא חלול . על הגבעול יושבים העלים הארכים והרחבים ועוטפים בנדניהם את הקנה . הטרפים הארכים משתלשלים משני צדיו בשני טורים . במקומות יבשים גבעוליו של הקנה קצרים ודקים , והעלים היוצאים מהם קצרים ודוקרניים . בסוף הקיץ הקנה פורח ותפרחותיו , מטיפוס המכבד , מופיעות בראשי הגבעולים הגבוהים . בכל תפרחת מאות פרחים הסדורים בשבוליות , שבכל אחת מהן שלושה עד שבעה פרחים חסרי עטיף . כשאר בני משפחת הדגניים , גם הוא מאבק על ידי הרוח . גבעולי הקנה משמשים לקליעת סלים ומחצלות , וכן לבנית גדרות , לצפוי גגות ולהכנת חלילים . בישראל מופיע הקנה המצוי על גדות נחלים ובצות , אך גם במלחות ובבתי - גדול אחרים . עבקנה וקנה בלי סוף קרוב לקנה ודומה לו הוא בן משפחתו העבקנה השכיח , הצומח גם הוא בגדות נחלים ובמקומות לחים . לצמח זה , שגבהו 3 - 10 מטרים , קנים עבים יותר ומהם מכינים " בוסים " לבנית סכות ולהכנת שלדי עפיפונים , חכות ומקלות הליכה . במקומות רבים צומח ליד הקנה צמח מים נוסף - הסוף . זהו צמח ממשפחה אחרת ושונה לחלוטין מן הקנה . אף על פי כן נוטים לערבב בין שני הצמחים ולקרא לקנה בטעות בשם " קנה סוף " . דגניים סוף צמחים קנה - סכר צמח תרבות ממשפחת הדגניים , שמין אחד שלו - קנה - סכר תרבותי - נמנה עם החשובים שבצמחי התועלת . במשך מאות שנים היה קנה - הסכר המקור היחיד להפקת סכר . כיום הוא מספק מחצית מתצרכת הסכר העולמית . משערים שמוצאו של קנה - הסכר במזרח הודו ובסין . בעבר הרחוק היו מגדלים אותו בשל המהל המתוק שהיו סוחטים מגבעוליו . במאה ה - 6 החלו ליצר ממנו סכר , שהגיע לאירופה רק במאה ה - 12 . עד המאה ה - 18 היה קנה - הסכר המקור היחיד להפקת הסכר , ומאז החלו להפיקו גם מסלק הסכר . עד היום מפיקים כמחצית מכמות הסכר העולמית מקנה - סכר . החשובות שבארצות המפיקות סכר הן קובה וברזיל . כן מגדלים את קנה - הסכר בהודו , בפיליפינים , במקסיקו ובכמה מארצות אפריקה . קנה הסכר הוא עשב רב - שנתי בעל גבעולים גבוהים ועבים שצורתם כקנים . הקנים בנויים פרקים - פרקים והעלים הארכים עוטפים את הקנים בבסיסם ומסדרים משני צדיו . הקנים מגיעים לגבה שלושה עד חמשה מטרים ועבים שנים עד חמשה סנטימטרים . תפרחתו של קנה - הסכר היא מכבד שעיר ורב שבוליות , המפתחות זרעים קטנים ומרבים שחיוניותם מגבלת לזמן קצר . הפקת סכר וכהל לצרך הפקת הסכר חותכים את ראשי הקנים וסוחטים מהם את המהל המתוק , שממנו מפיקים את הסכר בבתי חרשת מיחדים . הקנים מכילים 15 - 20 אחוז סכר נקי . החלק שנותר איסוף קני סוכר , שמהם מפיקים סוכר . מחקרים הראו כי דרישת האדם לטעם המתוק שבסוכר היא מולדת , ואינה תלויה רק בהרגלי אכילה . חורשה של צמחי קנה ועצי אשל . הקנה והסוף גדלים לרוב סמוכים זה לזה ליד מקווי מים , ולכן טועים בהם וחושבים שהם צמח זהה הנקרא " קנה סוף

קודם  |  הבא