מתוך:  > אביב חדש 1 > אכלוסיה

עמוד:215

הצפיפות וצורת הפיזור של אוכלוסיות הצמחים ובעלי - החיים הן לעתים מקריות ולעתים על פי סדר כלשהו . גורמים אחדים , כמו תמותה , מטען גנטי וניידות , קובעים את גודלן . דמוגרפיה הדמוגרפיה ( ביונית : דמוס - עם , גרפו - כותב ) עוסקת בחקר אכלוסית בני האדם . היא מתארת את מספר הפרטים הקימים באכלוסיה , את קצב הגדול שלה ואת התנועה המתרחשת בה עקב הגירה ועוד . הדמוגרפיה מתארת גם את הרכב הגילים של האכלוסיה ותוחלת החיים של כל קבוצת גיל בתוכה . אחת הבעיות המרכזיות המעסיקות את הדמוגרפיה היא התפוצצות האכלוסין בעולם . האכלוסיה בישראל אכלוסית ישראל מרכבת מיהודים ומלא - יהודים ( רבם ערבים ) . מבחינה משפטית מבחינים בתוך האכלוסיה בין אזרחים לבין מי שאינם אזרחים . מאז מלחמת ששת הימים ב - 1967 ועד לשנת 1996 חיו בתחום שלטונה של ישראל גם תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה , שאינם אזרחי המדינה וכפופים לממשל צבאי ולמנהל אזרחי . בישראל גורם חשוב לגדול האכלוסיה היהודית הוא מאזן ההגירה : עליה לעמת " ירידה". אצל האכלוסיה הלא - יהודית בארץ הגורם המרכזי לגדול האכלוסיה הוא הרבוי הטבעי . חק השבות הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ , מדגיש את האפי הלאמי ההיסטורי של מדינת ישראל ואכלוסיתה . בתקף חק זה קלטה מדינת ישראל מאז הקמתה יותר מ - 2 מיליונים יהודים . אכלוסית ישראל מנתה בשנת 1998 6,041,000 נפש , מהם כ - 4,785,000 יהודים וכ - 253,000 , ו לא - יהודים , המתחלקים בין 900,000 מסלמים , 129,000 נוצרים , 99,000 דרוזים ו - 129,000 ללא סווג דתי . עוד כ - 7 . ו מיליון תושבים שאינם אזרחי ישראל חיים ביהודה , שומרון וחבל עזה . אזרחות איכות הסביבה אכלוסיה ביולוגית חק השבות יהודה , שומרון וחבל עזה . אכלוסיה ביולוגית אכלוסיה היא קבוצה של בעלי - חיים או צמחים , בני אותו מין , החיה בשטח מסים בזמן כלשהו . הפרטים בקבוצה מקימים ביניהם יחסי גומלין , הכוללים גם רביה . הצבאים בהרי יהודה מהוים אכלוסיה , וכך גם אכלוסית ארן ירושלים בכרמל , כלל בני האדם החיים בישראל , או כלל יתושי הקדחת הצהבה בסינגפור . גדלה של האכלוסיה הביולוגית נקבע על ידי שעור הילדה , התמותה וההגירה אליה וממנה . אפיה נקבע על ידי הרכב הגילים של הפרטים החיים בתוכה , המגון של ההרכב הגנטי ( התורשתי ) שלהם , צפיפותה - כמה פרטים חיים ביחידת שטח כלשהי , ופזורם של הפרטים במרחב . ישנה אכלוסיה המתאימה עצמה למקום החיות שלה , ותכונותיה נובעות מלחצי הבררה הטבעית המתקימים בסביבתה . הגורמים העקריים המשפיעים אפוא על אכלוסיה הם שנויים בצפיפות , כחות ביולוגיים וסביבתיים , התנהגות האכלוסיה והתערבות האדם . חקר הגורמים האלה אפשר לאדם לרכש ידע מעמיק על אכלוסיות בעלי - החיים והצמחים ולנצלן לצרכיו . האדם גם שפר והשביח אכלוסיות ומנע הכחדה של בעלי - חיים וצמחים נדירים . גדילת האכלוסיה ווסותה פרט יחיד נכלל באכלוסיה מסימת עקב לדתו בתחומה או עקב נדידתו לאזור שבו מצויה האכלוסיה . על כן , קצב גדילתה של אכלוסיה משפע מכמות הלדות , מקרי המות והקף הנדידה אליה או ממנה החוצה . ככל שהאכלוסיה גדולה יותר , כמות המזון לכל פרט קטנה יותר . גם כמות המחלות והחכוכים שמקורם בצפיפות הולכת ועולה . גורמים אלה בולמים את קצב גדולה הטבעי של האכלוסיה . הטבע דואג לוסות קצב הגדילה של האכלוסיות כדי למנע " התפוצצות אכלוסין". דרך אחת היא על ידי יציבות - בשלב מסים האכלוסיה נשארת בגדל קבועי כלומר מספר הנולדים בה שוה בערך למספר המתים . צורת הוסות האחרת היא תנודתית , כלומר האכלוסיה גדלה מאוד ואז מתרחש מארע חמור כגון רעב , מגפה או נדידה גדולה , המצמצם באפן נכר את גדל האכלוסיה , וחוזר חלילה . הצורה השלישית היא גדול בלתי צפוי ללא כללים כלשהם .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר