מתוך:  > אביב חדש 1 > איסטנבול

עמוד:198

בני כת האיסיים העדיפו להתבודד ולחיות חיי שיתוף ושוויון הרחק מאורח החיים , שהשפעות התרבות היוונית ניכרו בו . על פי כתבי היד שנמצאו במדבר יהודה , נראה שחיו בקומרן . בתמונה - חורבת קומרן שבמדבר יהודה . את המבצר על גדת הבוספורוס שבמבואות קושטא , היא איסטנבול , הקים הסולטן נוחמת הכובש במאה ה - 15 כדי להגן על הכניסה לעיר . הגשר הנראה לידו , שנבנה במאה ה - 20 , מחבר בין יבשת אירופה לבין יבשת אסוה . איסטנבול היא מרכז התעשיה , המסחר והכספים של טורקיה . בנמל שלה , המכנה " קרן הזהב", עוברים 60 אחוז מכלל היבוא של טורקיה . התעשיות המקומיות מיצרות טקסטיל , סיגרים , סיגריות , כלי חרס וזכוכית . איסטנבול היא גם המרכז התרבותי והחנוכי של המדינה . שתי אוניברסיטאות יש בעיר ואקדמיה לאמנות , אקדמיה של צי הסוחר ומוסדות רבים אחרים להשכלה גבוהה . בצד האירופי של העיר נמצאים הנמל והרבעים המסחריים החדשים . בצד האסיתי ובקצה " קרן הזהב " נמצאים שאר הרבעים . היסטוריה מפארת העיר נוסדה בשנת 660 לפני הספירה , ובראשיתה היתה מושבה יונית ששמה ביזנטיון . אחר כך כבשו אותה הפרסים והספרטנים . בשנת 334 לפני הספירה צר עליה פיליפוס ה - 2 מלך מקדוניה , ולימים נכללה בקיסרות של אלכסנדר מוקדון . לאחר שכבשו אותה הרומאים , העביר קונסטנטינוס הגדול , קיסר רומאי בשנת 330 לספירה את בירת הקיסרות הרומית מרומא לביזנטיון , וקרא לה נובה רומא ( רומא החדשה ) . אחרי מותו שנה לכבודו שמה של העיר לקונסטנטינופול . לאחר פלוג הקיסרות הרומאית לשתים היתה קונסטנטינופול לבירתה של הקיסרות הרומית המזרחית ( ביזנטיון ) . מאות שנים נשקפה לעיר סכנה מתמדת מן השבטים הגותים וההונים , שבקשו לכבש אותה אך לא הצליחו . במסעות הצלב הראשון ( 1096 ) , השני ( 1147 ) והשלישי ( 1189 ) עברו הצלבנים בעיר ובמסע הצלב הרביעי ( 1204 ) כבשו אותה והרסו חלקים ממנה . בשנת 1453 כבשו הטורקים העות'מאנים את קונסטנטינופול ועשו אותה לבירת קיסרותם . הם קראו לה איסטנבול . בשנת 1919 פרצה המהפכה הטורקית ולקיסרות העות'מאנית בא הקץ . ב - 1922 כבשו המהפכנים הטורקים את העיר ובשנה שלאחריה הכרזה טורקיה לרפובליקה . הבירה העתקה מאיסטנבול לאנקרה מפני שהיא נמצאת במרכז המדינה וביבשת אסיה , כמו רב שטחה של המדינה . מאות מצבות ובנינים עתיקים מעידים על עברה המפאר של איסטנבול . מסגד איה סוכיה שמש לפנים כנסיה , שנבנתה בשנת 532 לספירה בידי הקיסר הרומאי יוסטינינוס . המסגד על שם הסלטן אחמד ה - ו , המכנה המסגד הכחל , ומסגד סולמניה הם דגמאות מבהקות של הארכיטקטורה הדתית הטורקית . יהודים חיים בעיר יהודים ישבו בקונסטנטינופול עוד במאה ה - 5 לספירה . במאה ה - 12 נאמד מספרם של היהודים בעיר ב - 2,000 ושל הקראים ב - 500 . לאחר שכבשו הטורקים את העיר באו אליה יהודים רבים , וביחוד לאחר גרוש ספרד ופורטוגל במאה ה - 15 . במאה ה - 16 הגיעה הקהלה לשיא פריחתה , ישבו בה רבנים וחכמים רבים והיו בר הרבה מוסדות ללמוד התורה ובתי דפוס עבריים . אחרי האכזבה משבתי צבי ותנועתו , באמצע המאה ה - 7 ו , החלה ירידתה . סמוך למלחמת העולם הראשונה ישבו בעיר כ - 90,000 יהודים . מאז הגרו ממנה רבים . רבים מהם עלו לישראל אחרי הקמת מדינת ישראל . היום מספר היהודים בה כ - 30,000 . אלכסנדר מוקדון בוספורוס ודרדנלים ביזנטיון גותים גרוש ספרד הונים טורקיה מסעי הצלב עות'מאנים קונסטנטינוס הגדול קראים שבתי צבי איסיים כת יהודית בארץ - ישראל במאתים השנים האחרונות של ימי הבית השני . חבריה קימו ארח חיים דתי וחיו חיי שתוף באזור ים המלח . מקור השם איסיים אינו ידוע . אך אנו יודעים עליהם מתוך ספריהם של פילון האלכסכדרוני ויוסף בן מתתיהו . על פי המספר אצלם , האיסיים נהלו ארח חיים דתי ומוסרי חמור . רבם ישבו במקומות רחוקים מישוב , בעקר בסביבות ים המלח . לדברי פילון היה מספרם כ - 4,000 נפש , כלם גברים . הם התפרנסו מעבודת כפים . חקלאות או מלאכה וחיו חיי שתוף . רכוש פרטי לא היה להם . ורק מעטים מהם נשאו

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר