אדריכלות

עמוד:53

האדריכלות היוונית הצטיינה בעמודים בעלי סגנונות שונים , הנבדלים זה מזה בעיקר בבסיסים ובכותרות שלהם : עמודים בסגנון דורי במקדש הפרתנון באתונה , למעלה ) ; עמודים בסגנון יוני במקדש שנבנה לכבוד האלה אתנה ( למטה ) . ספינקס ענק ופירמידה בגיזה שבמצרים המצרים בנו מבני ענק - פירמידות , פסלים , קברים , ספינקסים - באבנים גדולות וכבדות , המעוררות עד היום הערצה ליכולת הבנייה שלהם . יהיה חזק ויוכל לשמש את בעליו זמן רב ככל שאפשר . סגנונות האדריכלות משתנים מתקופה לתקופה על פי החמרים העומדים לרשות הבונים , הידע שלהם בבניה , טבע האדמה , מזג האויר ומנהגי העמים וטעמם . גם מטרת הבנין משפיעה על צורתו . בתי מגורים אינם נראים כבניני צבור , ובתי מלאכה אינם נראים כבתי חולים . תכנית הבנין משלבת בתוכה צד אמנותי השוקד על העצוב החיצוני והפנימי היפה , וצד מעשי הכרוך במדידות ובחשובים טכניים המבטיחים את יציבותו וחזקו של הבנין . ואמנם , האדריכלות מראשיתה היתה תחום רבגוני שאמנים כגון פסלים , צירים , יוצרי פסיפסים וויטרז'ים עבדו בה לצד מהנדסים , טכנאים ופועלי בנין . האדריכלות במזרח הקדום ובמזרח הרחוק ראשיתה של האדריכלות בימי האדם הקדמון , שהרחיב מערות טבעיות והשתדל להפך אותן למקום מגורים נוח יותר . גם בהקמת אהלים , סכות ובקתות עשה האדם כמיטב יכלתו לצרף את היפה עם המועיל . אולם ראשיתה של האדריכלות הממשית בימים שבהם התחיל האדם לבנות בניני קבע מחמרים יציבים . באותה העת התפתחה האדריכלות באזורים השונים בהתאם לחמרי הבניה שנמצאו בהם . במצרים הקדומה הגיעה האדריכלות להשגים גדולים עוד באלף ה - 3 לפני הספירה , הודות לשאיפתם של המלכים הפרעונים להנציח את שמם על ידי הקמת בנינים גדולים ומפארים . בתקופה זו נבנו הפירמידות הגדולות , ומאחר יותר המקדשים המפארים ששרידיהם עומדים עד היום הזה . גם באשור ובבבל פעלו אדריכלים מכשרים . הם בנו את המגדלים המדרגים מן הסוג הנקרא זיקורת , שנשאו בראשם מקדש ושמשו גם כמצפי כוכבים לכוהנים שעסקו באסטרונומיה . מגדלים אלה , בניני הפאר האחרים וחומות הערים נבנו מלבנים מיבשות בשמש או שרופות באש . גם במזרח הרחוק הקימו האדריכלים מקדשים לאלים וארמונות לשליטים . בהודו נחצבו בסלע מקדשים ובודהאיים מקשטים בשפע תבליטים ופסלים . בסין פתחו את המקדשים בעלי הקומות הרבות , הנקראים פגודות . ביפן , ארץ שרעידות אדמה פוקדות אותה לעתים קרובות , התפתחה בעקר אמנות הבניה בעץ . האדריכלות היונית , הרומאית והביזנטית בכרתים ובדרום יון נבנו עוד באלף ה - 2 לפני הספירה בניני פאר , מקדשים וערים מבצרות . האדריכלות היונית הקלסית , שמרכזה היה אתונה , התפתחה והגיעה לשיא השגיה במאה ה - 5 לפני הספירה עם הקמתם של המקדשים באקרופוליס של אתונה . הפרתנון , הנחשב לאחת מיצירות האדריכלות היונית המשלמות ביותר , היה בנוי כלו משיש והצטין בהוד רב ובהרמוניה משלמת בין חלקי הבנין . לאדריכלות היונית , שהצטינה בפשטותה ובמזוג שקול והרמוני במדות בניניה , היו שלושה סגנונות יסוד : דורי , יוני וקורינתי . אפשר להבדיל ביניהם על פי צורת העמודים וכותרותיהם וביחס הממדים הקים בין חלקי הבנין . הרומאים למדו מהיונים את השמוש בעמודים . הם הוסיפו לאמנות האדריכלות שני יסודות חשובים מאוד : הקשת והכפה . הקשת מאפשרת לבנות מפתח רחב , כי בכחה לשאת עמס גדול . הבנינים הגדולים שבנו הרומאים הצטינו בשמושיותם . מלבד הקמת מקדשים ובניני צבור יפים הצטינו הרומאים בבנין גשרים , בצורים , מובילי מים ( אקודוקטים ) , בתי מגורים ואחזות פרטיות ( וילות ) . על יסוד המסרת הרומאית ובהשפעת האדריכלות המזרחית , התפתתה אחרי המאה ה - 4 לספירה האדריכלות הביזנטית . אחת היצירות המפארות ביותר של אמנות זו היא הכנסיה " הגיה סופיה"( סופיה הקדושה ) באיסטנבול שבטורקיה שהפכה למסגד . גלופי האבן של הכנסיה , שתפסו חלק חשוב בקשוטים הביזנטיים , מקורם בנושאים ובצורות יוניים קלסיים . הקשוט העקרי והמרשים ביותר במבנים הביזנטיים הוא הפסיפס , ששמש תפאורת קיר נפלאה באולמות החשוכים . כן בלטו בהם השיש הצבעוני , ציורי - הקיר ואינסוף פתוחים וצפויים מזהב ומשן . באירופה הנוצרית של ימי הבינים הקימו אדריכלים ,

קודם  |  הבא