|
עמוד:174
אילן היוחסין של משפחת קורנרו , שנעשה באיטליה במאה ה - 18 . אבות המשפחה מופיעים בבסיס העץ וגזעו , ומהם מסתעפים הענפים - הצאצאים שהקימו משפחות והולידו בנים ובנות . ממוזאון " בית - התפוצות", המציג את תולדות עם ישראל . מטרת המרכז היא לאסף את כל אילנות היחסין של העם היהודי כדי לשמר ולמסר את המידע לדורות הבאים וגם כדי לעזר לבני אדם פרטיים לאתר קרובי משפחה . לאילנות היחסין יש ערך וחשיבות מיחדים בעם היהודי , שהגלה מאדמתו והיה מפזר בין העמים במשך דורות רבים . פרעות ורדיפות , ובראשם השואה שפקדה את יהודי אירופה בימי מלחמת העולם השניה , גרמו לכך שרבים אבדו את בני משפחתם ורבים אבדו את הקשר עם קרוביהם ששרדו . יהודים גם הרבו לשנות את שמות המשפחה שלהם , בעקר בבואם לארץ - ישראל , ולכן הבלבול והמבוכה רבים . במכון " דורות " נעזרים במידע הנאסף מיהודים ולא - יהודים בארץ ובעולם , וכן ברשומים של " יד ושם " כדי לשמר גם אילנות יחסין של משפחות שנספו בשואה . כיום נמצאים במאגר של מכון " דורות " שמות של כחצי מיליון יהודים , המארגנים בכ - 400 , ו אילנות יחסין . המאגר גדל ומתעדכן מדי יום בעזרת מידע המוזן למחשב . מיתולוגיה אילניה מושב נגליל התחתון , מדרום לצמת גולני , מכר גם בשמו הערבי סג'רה . מספד תושביו כ - 400 . המושבה אילניה ( סג'רה ; " סג'ר " בערבית - אילן ) הוקמה ב - 1902 והיתה הישוב העברי הראשון בגליל התחתון . היא מלאה תפקיד חשוב בתולדות ההתישבות היהודית של ימי העליה השניה . ב - 1907 הוקם בה " החורש", ארגון של פועלים חקלאיים עבריים , וכעבר שנתים הוקם בה ארגון " השומר", כח ההגנה העברי הראשון בארץ . אילניה שמשה בית זמני לפועלים עברים רבים שעבדו בגליל , ובהם דוד בן גריון . ב - 1957 נהפכה המושבה למושב . בן גריון , דוד גליל הגנה השומר מושב עליות לארץ אילת עיר תירות ונמל בפנה הצפונית - מערבית של מפרץ אילת . שוכנת בין גבול מצרים בדרום ובמעיב וגבול ירדן במזרח . מספר תושביה כ - " 37,000 . העיר נוסדה ב - 1951 , אך עד עד מבצע קדש ב - 1956 היתה ישוב קטן בקצה המרחק של מדינת ישראל . בעקבות מבצע קדש הוסר ההסגר שהטילה מצרים בכניסה הדרומית למפרץ אילת על תנועת האניות לאילת וממנה . באילת הוקם נמל והעיר החלה להתפתח במהירות . מאז , כל עוד היתה תעלת סואץ חסומה בפני שיט של אניות ישראליות , היתה אילת המוצא היחיד של ישראל אל המזרח הרחוק ומזרח אפריקה . הוקם בה נמל כפט ליבוא כפט מאיראן , והונח קו צנורות בין אילת לאשקלון להזרמת הנפט המיבא אל מרכז הארץ . התושבים התפרנסו מהנמל , וכן ממכרות הנחשת בתמנע הסמוכה ומתירות . חשיבות הנמל ירדה מאוד לאחר שתעלת סואץ שבה ונפתחה ב - 1975 , כי רב האניות העדיפו מעתה נתיב זה . היות שבאותה תקופה גם נסגרו מכרות תמנע , בגלל חסר כדאיות , נשארה התירות כמעט מקור הפרנסה היחיד של תושבי אילת . אבל ענף זה התפתח במהירות עצומה בזכות חופי העיר , אקלימה החם כל ימות השנה . הקוסם בעקר לאירופים בחרף . שמורת האלמגים שבחופה הדרומי , והנוף ההררי הפראי שמצפונה , וכן בזכות אזור סחר חפשי ( מאז 1985 ) , שבו המחירים כמוכים יותר . עשרות מלונות נבכו בה והיא היתה לעיר השלישית בישראל במספר לינות התירים ( אחרי ירושלים ותל - אביב ) . מדי שנה מתקים באילת פסטיבל ג'ז שמגיעים אליו אמנים מכל העולם . עם חתימת חוזה השלום עם ירדן נפתחו אפשריות לשתוף פעלה בין אילת ובין עקבה הסמוכה לה , ובין השאר מתכננת בנית נמל תעופה משתף לשתי הערים . אילת נזכרת במקרא כאחת התחנות במסע בני ישראל לארץ כנען . בימי מלכות ישראל ויהודה היא היתה עיר נמל חשובה . בתקופת השלטון הבריטי היתה במקום רק תחנת משטרה ערבית קטנה , אם - רשרש . צה"ל כבש אותה במרס 1949 במבצע " עבדה", אחרון מבצעי מלחמת העצמאות . אילת , מפרץ אלמגים מבצע קדש סואץ , תעלה עקבה
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|