איגר , עקיבא

עמוד:155

תינוק גוסס ממחלת האיידס בזרועות אמו . מחלת הכשל החיסוני הנרכש מועברת מאדם לאדם במגע מיני ובמגע עם דם נגוע . תינוקות הנולדים לאם הנושאת את מחלת האיידס עלולים להיוולד חולים . עקיבא איגר , רבה הישיש של פוזנן , נתמך על ידי שני דיינים בדרכו ברחובות העיר . בקיאותו הרבה בתלמוד ובהלכה הפכו את רבי עקיבא איגר לסמכות עליונה בנושאים אלה , גדולי הרבנים בפולין ובגרמניה פנו אליו בשאלות בענייני דת והלכה אף שלא נשא את התאר הרשמי " רב ראשי", היה למעשה מנהיגו הרוחני של מחוז פוזנן . הנוצרים כנוהו " האפיפיור היהודי". איגר התנגד בחריפות להכנסת תקונים בסדור התפלה , שהציעה התנועה הרפורמית ביהדות , שהיתה אז בראשית דרכה . יהדות רפורמים אידס מחלה הנגרמת על ידי נגיף , התוקף תאים מיחדים במערכת החסונית של הגוף וגורם לפגיעה בתפקודם . שמה של המחלה מרכב מראשי התבות הלועזיים של שמה , שפרושם - תסמנת כשל חסוני נרכש . הפגיעה במערכת החסונית הנגרמת על ידי נגיף האידס עלולה להיות חבויה בגוף האדם נושא המחלה במשך שנים ארכות . הפגיעה מובילה למצב שבו המערכת החסונית אינה יכולה עוד להלחם בזהומים . עקב כך נחשף נושא הנגיף - המכנה " נשא"- לזהומים חוזרים ונשנים של חידקים , נגיפים , פטריות וטפילים שונים , וכן לגדילה בלתי מרסנת של תאים מסימים . גלוי המחלה והקפה מחלת האידס התגלתה בסוף שנות ה - 70 , תחלה בעקר בקרב הומוסקסואלים ( גברים המקימים יחסי מין עם גברים אחרים ) י אחר כך גם במזריקי סמים ובחולי המופיליה שקבלו ערויי דם מרבים , ובחולים אחרים שקבלו ערויי דם . כן התגלה שכמה מבני הזוג של חולי אידס , אשר קימו יחסי מין עמם , נדבקו אף הם . אצל כלם נמצא פגם בתאים מסוג מסים , הנמנים עם המערכת החסונית . לתאים אלה יש תפקיד מרכזי במניעת זהומים וסרטן , באותה עת , בשנת 1983 , גם זהה ואנין הנגיף במכון פסטר בפריס ובמכון הבריאות הלאמי בארצות - הברית . מאז ועד מחצית שנות ה - 90 דוח על יותר מ - 220,000 חולים ועל כ - 140,000 מקרי מרת בארצות - הברית בלבד . משערים שמספרים אלה הם רק חלק קטן , כ - 10 אחוזים , מהמספר האמתי של הנפגעים באידס . אף שהדווחים העקריים הם מארצות - הברית , ידוע על מקרי אידס במרבית ארצות העולם , ביניהן בישראל , ובעקר בארצות אפריקה שבהן המחלה נפוצה מאוד . עד כה לא נמצאו תרופה למחלה או חסון מפניה . עקר הפעילות הרפואית מתרכזת כיום במניעת המחלה , בהסברה למניעת התפשטותה ובהקלת סבלם של החולים באידס בשלב שבו מתגלות התופעות הקשות של המחלה . תופעות המחלה אדם נגוע באידס הוא זה הנושא בדמו נוגדנים כנגד נגיף האידס וכן חלקיקי נגיף . בשלב המקדם המחלה אינה מתבטאת בשום תופעה חולנית . בתקופה זו מגדר האדם הנגוע בנגיף כ " נשא". בשלב מתקדם יותר , לאחר הפגיעה במערכת החסונית , מופיעות תופעות אפיניות שונות ההופכות את ה " נשא " לחולה אידס . תופעות אלה כוללות חם , שלשולים , אבדן משקל קיצוני , בלוטות לימפה נפוחות ולעתים גם מחלות נפש . עקב כשל במערכת החסונית כלה מופיעות גם מחלות זהומיות , כגון דלקת ראות או דלקת קרום המח , ומחלות סרטן יחודיות לחולי אידס . דרכי הדבקה וטפול נגיף האידס נמצא בכמה נוזלי גוף של האדם , ביניהם דם , נוזל זרע , שתן , חלב אם , רק ודמעות . אולם עד כה נתן לומר בודאות כי ההדבקה נעשית בשלוש דרכים עקריות : האחת על ידי מגע מיני עם אדם נגוע ; השניה על ידי חשיפה לדם נגוע דרך ערוי או שמוש במחט מזרק שבה השתמש אדם נגוע - תופעה שכיחה בין צרכני סמים ; והשלישית על ידי אם נגועה לעברה . קימרת עדיות מרבות לכך שהמצבים הבאים אינם מדבקים : לחיצות יד , נשיקות , שמוש בכלי אכל של אדם נגוע במחלה , בשטרות כסף שנגע בהם , שמוש באותו טלפון או אסלה , רחצה משתפת בברכה או במקוה והעברה דרך עקיצות חרקים . המאמצים למציאת פתרון לרפוי מחלת האידס מתמקדים כיום בשני מישורים ; האחד במציאת חסון כנגד הנגיף , והאחרת - במציאת תרופה שתחסל את הנגיף הנמצא אצל בני אדם נגועים . עד מחצית שנות ה - 90 לא נמצא חסון מתאים כנגד הנגיף , כנראה בשל המצאותם של זנים מרבים מאוד של הנגיף , המשתנים תרך כדי התרבותם . מדענים צופים כי בתוך עשר שנים ימצא חסון מתאים . עד כה נמצאה רק תרופה אחת נגד האידס - AZT - שאינה מחסלת את הנגיף בתוך התא אך מונעת ממנו להדביק תאים נוספים . נמצא כי פרק הזמן בין הופעת סימני המחלה אצל נשאים שטפלו בתרופה זו הארך , וכי מספר המחלות הזהומיות שנגעו בהן היה קטן יותר . הדרך העקרית להלחם באידס היא על ידי הסברה והדרכת האכלוסיה בכלל והנער בפרט כיצד להמנע מאידס . ההסברה מדגישה במיחד , כי הגורם מספר אחת בהפצת הנגיף הוא קיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה . זהום חסון לימפה מגפה נגיפים

קודם  |  הבא