אחאב

עמוד:140

אחד - העם , הוא אשר גינצברג , שאף להקים בארץ - ישראל מרכז רוחני לעם היהודי כולו , שיתנהל על פי תורת הנביאים . כרזה של הסתדרות העובדים ליום ה - 1 במאי 1945 , סמוך לסיומה של מלחמת העולם השניה באירופה . אחד במאי יום מג נין - לאמי של תנועות העבודה והפועלים . מטרת החג היתה לאחד את כל העובדים בכל העולם בהפגנות ובאספות , שנועדו להביע את האחדות שלהם . אחד במאי נחג בארצות רבות באירופה כחג האביב עוד לפני שהתפתחו תנועות הפועלים . ביום זה נהגו צעירים וצעירות לצאת במחולות לציון ראשיתו של האביב . ועידה בין - לאמית של נציגי מפלגות הפועלים במדינות אירופה , שהתכנסה בהנהגתו של קרל מרקס תחת הססמה : " פועלי כל העולם התאחדו", החליטה שאחד במאי יצין את חג הפועלים . יום זה קבל משמעות מיחדת בברית - המועצות לאחר המהפכה הרוסית ב - 1917 . החג צין את נצחונה של תנועת הפועלים , על רעיונות השויון והשתוף שצדדה בהם , על שלטון המלכים . בברית - המועצות צינו את אחד במאי במצעדים ובתהלוכות שהתקימו במוסקוה ב " ככר האדמה"- המקום שבו רכנו בניני הממשל ופסלי המנהיגים . הטקס כלל מצעד צבאי של הצבא האדם , צבאה של ברית - המועצות הקומוניסטית , והצגו בו החדושים וההשגים של תעשית הנשק לפני המוני העם והמנהיגים הפוליטיים . בישראל צין אחד במאי כחג הפועלים על ידי ההסתדרות הכללית של פועלי ארץ - ישראל ומפלגות הפועלים עוד לפני קום המדינה . לאחר קום המדינה החלט שיום זה יהיה שבתון - שבו לא יתקימו למודים ולא יצאו לעבודה - ויחגגו את חג הפועלים . בשנות ה - 90 של המאה ה - 20 עם התפוררות ברית - המועצות והגוש הקומוניסטי במזרח אירופה , אבד החג מזהרו , ובישראל הפך ליום של שגרה ורק מעטים אינם באים לעבודה כדי לצין את החג . בארצות - הברית ובקנדה אין הפועלים חוגגים את אחד במאי . לעמת זה מצינים שם את " יום העבודה " שהוא חגה של כל האכלוסיה . חג זה חל בחדש ספטמבר . הסתדרות העובדים הכללית מהפנה הרוסית מרקס , קרל קומוניזם קלטים אחד העם שמו הספרותי של אשר גינצברג . סופר והוגה דעות , שהשפיע ברעיונותיו על התנועה הציונית . אחד - העם שאף להקים בארץ - ישראל מרכז רוחני ליהודי העולם . הוא התנגד לציונות המדינית . אחד - העם חי בשנים 1856 - 1927 . אשר גינצברג , שנודע לימים בכנויו אחד - העם , נולד ברוסיה במשפחת חסידים . בילדותו הוא קבל חנוך תורני מקיף , וכבר בגיל צעיר גלה בקיאות רבה בתלמוד . למודי חל היו אסורים בסביבתו , אולם אחד - העם קרא בסתר בספרים ורכש לעצמו ידע רחב בספרות הרוסית , בפילוסופיה היהודית של ימי הבינים , ובספרות ההשכלה . כשהיה בן שש - עשרה בלבד נשא אחד - העם אשה , אך כעבר ארבע שנים בבר עליו צמאונו לדעת והוא החל ללמד באוניברסיטאות של וינה . ברלין וברסלאו . בשנת 1886 הוא התקרב אל " חובבי ציון", שבראשם עמד י"ל פינסקר . כעבר זמן - מה פרסם אחד - העם את מאמרו " לא זה הדרך", ובו מתח בקרת על דרכי עבודתם של חובבי ציון . על מאמרו חתם בשם " אחד - העם", ומאז היה זה שמו הספרותי . רב ימיו היה אחד - העם פקיד בחברת התה ויסוצקי באודסה ובלונדון . הוא השתתף במשא ומתן שקדם למתן הצהרת בלפור , ובשנת 1922 עלה לארץ - ישראל , השתקע בתל - אביב ובה חי עד סוף ימיו . בשנת 1896 הוא יסד את הירחון החשוב " השלוח", וערך את 10 כרכיו הראשונים . מרכז רוחני בארץ - ישראל אחד - העם טען , כי המאמצים לישב יהודים בארץ - ישראל נעשים קדם זמנם , משום שהיהודים עדין אינם מצידים בסגלות הנפשיות והרוחניות הנדרשות כדי לעמד בקשיים . שנות הגלות הארכות החלישו את הרצון הלאמי , ועל כן יש צרך בעבודה חנוכית נמרצת בקרב ההמונים . לשם כך יסד אחד - העם אגדה חשאית ושמה " בכי משה", שחבריה בקשו לשמש מופת להמוני העם , כיהודים וכבני אדם . חברי האגדה דברו ביניהם עברית והקימו בארץ - ישראל את בתי הספר הראשונים שלמדו בשפה העברית . אולם מטרות האגדה לא השגו ובשנה השביעית לקיומה היא התפזרה . אחד - העם ערך שני מסעות בארץ - ישראל , ב - 1891 וב - 893 ו , ואת רשמיו פרסם במאמרים " אמת מארץ - ישראל". במאמרים אלה הוא תאר את דרכי הפעלה הלא מצלחות של המתישבים היהודים בארץ ואת הלקויים בשיטות העבודה של פקידי הברון רוטשילד . בתחום הציונות היה אחד - העם מתנגד חריף לציונות המדינית של הרצל , שבקשה לרכז בארץ - ישראל את רב העם היהודי . הוא שאף לכך שבארץ - ישראל יחיה מעוט יהודי נבחר , בעל איכות רוחנית ומוסרית גבוהה , שיקים מרכז רוחני ליהודים ברחבי העולם . מרכז זה יהיה מקלט לתרבות הלאמית ולנשמה היהודית יותר מאשר לגוף היהודי . במרכז הרוחני יוכל העם היהודי להגשים באין מפריע את שאיפותיו הרוחניות , והשגיו יחדשו את חיי התרבות . את בטויה הנעלה ביותר של היהדות ראה אחד - העם בתורת הנביאים . אך כדי להגשים תורה זו יש להקים חברה אנושית מתאימה , שתפיץ את הצדק המשלם . את יסוד התחיה הלאמית ראה אחד - העם בשפה העברית ובספרותה .

קודם  |  הבא