אגרונומיה

עמוד:40

אגסים מזן ויליאם . בתצלום עליון - הפרי , בתצלום תחתון - הפריחה . עץ האגס אינו מסתגל בקלות לסביבה חדשה , ודרושה התאמה מיוחדת של זניו לכל מקום . בישראל נטועים רוב עצי האגס בעמקים החולה ויזרעאל ובשפלה . איפיגניה , אלקטרה ואורסטס איפיגניה ואלקטרה היו בנותיהם של אגממנון וקליטימנסטרה . אגממנון הרג צבי קדוש , ובכך עורר את זעמה של אלת הציד ארטמיס ( דיאנה ) , כנקמה באגממנון עכבה האלה את הפלגתו של הצי היוני לטרויה . אגממנון הצטוה להקריב את בתו איפיגניה כדי לשכך את זעמה של האלה . הוא הביא את איפיגניה אל המזבח , אך ארטמיס רחמה על הנערה , הקריבה צבי במקומה , והוליכה עמה את איפיגניה . איפיגניה היתה לכהנת של ארטמיס . מתפקידה היה להקריב לאלה את כל הזרים שאניותיהם נטרפו . אחיה אורסטס בא לחפשה . איפיגניה עמדה להקריבו , אך האח והאחות הכירו זה את זה בעוד מועד . הם ברחו יחד לאתיקה , ולקחו עמהם פסל עץ קדוש של ארטמיס . אלקטרה הצילה את חיי אחיה אורסטס , כאשר שלחה אותו מביתם כיון שאמה קליטימנסטרה ומאהבה איגיסטוס , בקשו להרגו לאחר שרצחו את אביו . אלקטרה נשבעה לנקם את דמו של אביה . היא המתינה בארך - רוח עד שאורסטס יגדל , ויוכל לבצע את משאלתה . אז שלחה לקרא לו . משחזר , רצחו השנים את אמם ומאהבה . איליאדה ואודיסאה אנילס אלי יון ורומא טרויה למיתולוגיה אגס עץ פרי ממשפחת הורדיים . מולדתו באיראן ובדרום קוקז . קלפתו גסה , ציפתו בשרנית , ובית הזרע שלו מכיל חמשה מדורים ובהם הזרעים . בני תקופת האבן כבר הכירו את האגס ואכלו את פריו העסיסי . עם הזמן השבחו עצי האגס על ידי ברירה ונטיעה של זנים משבחים ביותר . האגס הפך לגדול תרבות ביון כ - 1,000 שנה לפני הספירה , והרומאים הפיצו אותו בארצות אגן הים התיכון . המשורר היוני הקדום , הומרוס , מזכיר אותו . הרומאים קראו בשם אגס לקבוצת פרות - לתפוחים , לאגסים ולחבושים - שיש להם קלפה גסה וציפה בשרנית . במאה ה - ו 8 נסו מגדלי פרות , ביחוד בבלגיה ובצרפת , לשפר את איכותם של האגסים על ידי הכלאת זנים שונים זה בזה . הם גדלו את הזנים בני הכלאים מאיכות מעלה , וחלק מזנים אלה מגדלים עד היום . אגסים מתרבתים כל הארצות שאקלימן ממזג , הן מצפון לקו המשוה והן מדרום לו , מתאימות לגדול אגסים . האגס דורש הפריה זדה ( כלומר - הפריה לא מאותו זן של הפרי ) . לכן אין נוטעים מטע אגסים מזן אחד . את האגסים המתרבתים מגדלים לא מזרעי פרותיהם , מכיון שעץ הגדל מזרעים אלה בדרך כלל מניב פרי באיכות ירודה . מרבים את העצים על ידי גדול שתילים מזרעים של מיני אגס בר , ועל השתילים מרכיבים " נצן " או חטר מן הזן המבקש . נוף העץ החדש , הגדל מן החטר או הנצן נותן פרי הדומה לפריו של העץ , שממנו נלקח החטר או הנצן להרכבה . בין מיני הבר הרבים של האגס מצוי גם אגס סורי , הגדל בצפון הארץ . פריו קטן ואינו מתאים למאכל , אך העץ יכול לשמש ככנה להרכבה . האגסים נתקפים על ידי חרקים , ובמקומות גשומים הם יכולים לחלות במחלות הנגרמות על ידי כטריות . עצי האגס זקוקים לטפול ולהשגחה תמידיים . אזורי הגדול העקריים של האגס בארץ הם הרי הגליל העליון , הגולן ועמק החולה , ומטעים מעטים בשומרון ובנגב . האגסים נטועים על שטח של כ - 3 ד אלף דונם המניבים בממצע רב - שנתי כ - 20 אלף טונות . כלם מיעדים לשוק המקומי . את פרי האגס נתן לשמר במשך שנה שלמה בשיטת קרור מיחדת , שבה הרכב האויר שונה מהסביבה הטבעית : רכוז החנקן נמוך ביותר ולעמתו רכוזי החנקן והפחמן הדו - חמצני גבוהים . על ידי כך מאט הכרי את קצב נשימתו , ומבשיל רק לאחר הוצאתו מהקרור . שיטת קרור מיחדת זו מאפשרת לשוק את האגס בצורה הדרגתית ומבקרת במשך כל חדשי החרף , ואף בקיץ , עד לקטיף של העונה הבאה . אקלים הנלאה הרכבה ורדיים תפוח עץ אגרונומיה תורת החקלאות - מדע העוסק בחקר הקרקע , בשיטות עבודת האדמה , בהגדלת היבולים החקלאיים ובהשבחתם . האגרונומיה ( מיונית : אגרו - קרקע ; נומוס - חק ) נעזרת במדעים רבים אחרים כגון הכימיה , הפיסיקה , הביולוגיה , המיקרוביולוגיה , הזואולוגיה , הבוטניקה ועוד . מלבד המחקר העיוני עוסקים האגרונומים גם בנסויים מעשיים , בהדרכה ובמחקר . בישראל לומדים אגרונומיה בבתי הספר החקלאיים ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות , ובנסויים עוסקים במוסדות מחקר , ובמיחד במנהל המחקך החקלאי שבמרכז וולקני בבית דגן . האגרונום שסים למודיו בפקולטה לחקלאות יכול להיות מדריך חקלאי , להמשיך במסלול של חוקר או לחזר לשדה ולישם את שיטות הגדול המתקדמות שלמד ואת הידע הרב שרכש בין כתלי האוניברסיטה . שלוב המדע במעשה החקלאי ושתוף הפעלה ההדוק בין חקלאים מתקדמים , מדריכים וחוקרים הביא את ישראל להשגים יחודיים ברמה ביו - לאמית . כך למשל פתחו בישראל הצחיחה שיטות מתחכמות המשלבות טכניקות של השקיה ודשון תוך בקרה מתמדת על ידי מחשבים ; הגיעו ליבולי כתנה מן הגבוהים בעולם תוך חסכון נכר מאוד במים , ושמוש במי קולחין ( מי ביוב ) שעברו סנון ומחזור ; פתחו זנים חדשים של פרות , ירקות ותבואות , ועוד ועוד . שיטות הגדול היחודיות שפתחו על ידי חקלאי ישראל וחוקריה הביאו ליצירת קשרים מיקדים ומסעפים עם רבות ממדינות העולם ( על אף שלא תמיד היו קשרים דיפלומטיים אתן ) . משתלמים רבים מארצות העולם ( השלישי ) מגיעים ללמד בישראל , ומנגד חוקרים ישראלים רבים מזמנים לארצות שונות לעזר בפתוח החקלאי והכלכלי שלהן . בוטניקה ביולוגיה דשנים השקיה זואולוגיה חקלאות חקלאות אורגנית כימיה פיסיקה

קודם  |  הבא