אבולעפיה , אברהם

עמוד:15

ישראל , המייצאת כמויות גדולות של אבוקדו , הצליחה לחבב גם על בני ארצות אירופה את פריו הבשרני , הרך והמזין . הומור , חן וקווים פשוטים - המאפינים את יצירתו של יוסי אבולעפיה - ניכרים גם באיורו לסיפור על הכלב עוז , שכתב דליק ווליניץ'. אבולעפיה , חיים רב , דרשן , מחבר ועסקן צבורי . נחשב למחדש הישוב היהודי בטבריה . חי בשנים 1660 - 1744 . חיים בן משה אבולעפיה נולד בחברון ולמד בירושלים . לאחר שהסמך להוראה , התמנה לרב בצפת . בשנים 1720 - 1740 הוא שמש רב באיזמיר שבטורקיה וחבר ספרים אחדים . אחר כך השתקע בטבריה על פי הזמנתו של השיח ' ט'אהר אלעמר , ששלט אז בגליל . בעזרת היהודים שעלו עמו לארץ , הקים אבולעפיה מחדש את הרבע היהודי בטבריה , שנהרס במלחמות הממשכות . הוא גם בנה בית - כנסת נאה בעיר , שוקים ודרכים . נובריה אבולעפיה , יוסי יוצר ישראלי , שכתב ואיר עשרות ספרי ילדים ושמש כציר וכבמאי אנימציה ( הנפשה ) . איוריו נכרים בהומור , בתחכום ובפרוט שלהם . יוסי אבולעפיה נולד בטבריה ב - 1944 ושרת ככתב צבאי של " במחנה הנח"ל", גרפיקאי בפקוד הנח"ל וחבר בלהקת הנח"ל . הוא בוגר האקדמיה לאמנות " בצלאל", ובשנים 1968 - 1976 היה גרפיקאי ואנימטור ( ציר אנימציה , הנפשה ) בטלויזיה הישראלית - למשל בתכנית הסטירית " נקוי ראש". אבולעפיה עבד שנים אחדות בקנדה כבמאי אנימציה ברשות השדור הקנדית ובשרות הסרטים הקנדי . בשנים 1982 - 1985 הוא עבד בניו - יורק בהפקות אנימציה לרשתות טלויזיה . בשנים אלה איר וכתב אבולעפיה עשרות ספרי ילדים , ואף למד באקדמיות והרצה בפני תלמידים . כיום הוא חי ועובד בהר - אדר שליד יררשלים , ומתרכז בכתיבה ובאיור ספרי ילדים , תסריטים , במוי והפקת אנימציה . י - י איוריו הקלילים של אבולעפיה ממחישים היטב את הכתוב בספור העלילה , אך גם מרחיבים ומוסיפים לו משמעות , תופעה זו אפינית לרב ספריו . ציוריו מעצימים את ההומור ואת האפי הקריקטורי של ההתרחשות . בדרך כלל יש בכל ציור שלו הרבה פרטים וארועים . בין הספרים שאיר : " עלילות פרדיננד פדהצור בקצור", " אוזו ומוזו מכפר קקרוזו", " ספור מוזר ומלא תמהון על האי הקטן האי הגיון"- מאת אפרים סידון , " אבא עושה בושות", " הכנה נחמה", " איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני"- מאת מאיר שלו . הומור סטירה קריקטורה אבוקדו עץ פרי ירק - עד הנמנה עם משפחת העריים . מולדתו באזורים הטרופיים של אמריקה התיכונה ובמקסיקו , שם הוא גדל כעץ בר בחצרות בתים . עץ האבוקדו גדל במהירות ויכול להגיע אף לגבה של 15 מטר . פריו רך וטעים , ויש לו צורות מגונות ומועדי הבשלה שונים בהתאם לזן . מקור השם אבוקדו בשמו האצטקי הקדום . האבוקדו היה פרי מקבל ביותר על האצטקים והאינקה - תושביהן הקדומים של מקסיקו ואמריקה התיכונה רק בתחלת המאה ה - 20 הופץ האבוקדו אל מחוץ לארצות מולדתו ונטע בצורה מסדרת כמטע מסחרי לפרי האבוקדו יש זרע גדול ונקשה - הגלעין - שאינו נתן למאכל וציפה צהבה - ירקרקה , רכה . בשרנית וטעימה . הציפה מכילה שעור גבוה של שמן נוח לעכול , חלבון וויטמינים אי ( 4 ) בי ( 8 ) וסי ( ] ) . השמן המופק מפרי האבוקדו משמש בתעשית התמרוקים . לאבוקדו תפרחות רבות , וכל אחת מהן מרכבת ממאות פרחים . ההאבקה אינה עצמית ומתרחשת בעקר בעזרת דבורים . הסבה לכך היא שהצלקת והאבקנים בפרח האבוקדו אינם מבשילים באותה עת אלא בהפרש של כשלושה ימים . קימים 3 גזעים שונים של אבוקדו המתפתחים לפי האקלים וסוג הקרקע . בגזע המקסיקני העצים מתאמים לאקלים סובטרופי , יבש וקריר , והם רגישים מאוד למליחות המצויה

קודם  |  הבא