ארץ - ישראל

עמוד:185

נתברכה בגשמים מרבים - 550 מילימטרים . בשקע הירדן הגשמים מועטים יותר מאשר במישור החוף , ובכל חלקו הדרומי , מיריחו ועד אילת ( כלומר , באזור ים המלח ובערבה ) , יורדים פחות מ - סו 0 מילימטרים בשנה , ובחלק מאזור זה - אף פחות מ - 50 מילימטר . כזה הוא המצב גם ברב רבו של הנגב . חשיבות מיחדת נודעת לכמות הגשמים בנגב הצפוני ( סביבת באר - שבע ) ובנגב הצפוני - מערבי , הסמוך לרצועת עזה : זהו האזור העקרי בארץ לגדול תבואות חרף ובראשן חטה , שמגדלים אותה בבעל , כלומר ללא השקיה , או בהשקית עזר בלבד . פגיעתן של שנות בצרת , שאינו תופעה נדירה בארץ - ישראל , קשה אפוא באזור זה יותר מאשר באזורים אחרים , שבהם רב החקלאות היא בשלחין ( בהשקיה ) . אבל שנות הבצרת פוגעות בחקלאות לא רק בנגב , אלא בארץ כלה , כי הן גורמות להתמעטות המים במאגרים העליים , כמי הכנרת , ובעמק האדמה ( מי תהום ) . התוצאה היא - מחסור במים להשקיה , החיונית בארץ שתקופת היבש נמשכת בה 6 - 8 חדשים בשנה - בערך ממרס עד אוקטובר . לעתים יורדים בארץ גם שלגים , אבל בשנים רגילות רק אזורי ההרים הגבוהים עוטים מעטה לבן , וגם זאת רק ימים אחדים . לא כן בחרמון , הגבוה בהרבה משאר הרי הארץ : יש שחלקים גדולים ממנו מכסים שלג כמה שבועות רצופים . המחסור במים הנו אחת הבעיות המרכזיות של ארץ - ישראל . צריכת המים השנתית הממצעת של ישראל היא כ - 1,400 מיליון מטרים קביים ( מלמ"ק ) מים שפירים , ועוד כ - 400 מלמ"ק מי שפכים מטפלים ומים מליחים . מכלל המים השפירים כ - 800 מלמ"ק מגיעים בעקר מהכנרת ומאקויפר החוף ( מאגר מי תהום במישור החוף ) , וכ - 600 - - - - - - - - - מלמ"ק מגיעים מאקויפר ההר ( מאגרי מי תהום ביהודה ובשומרון ) . ככל שהאכלוסיה גדלה ורמת החיים עולה , כר גדלה גם צריכת המים לשמושים שונים ( שתיה , רחצה , חקלאות , תעשיה , פנאי ונפש ועוד ) . עם זאת , כמות המשקעים השנתית מגבלת ואינה יציבה , כך שבשנים מסימות מתבצעת שאיבת יתר של מי תהום ומי הכנרת , דבר הגורם להמלחת בארות עד כדי צרך בסגירתן . הפתרונות הם בעקר שמוש מגבר במים מטפלים והפניתם לחקלאות , וכן המתקת מים מליחים ומי ים . הצמחיה והצומח לכמות המשקעים וחלקתם הגאוגרפית בארץ השפעה רבה על הצומח והצמחיה . רב המשקעים יורדים בפרק זמן " צר , כ - 4 חדשים , ואלו יתר החדשים שחונים למדי . משום כך מרבים בארץ מיני הצמחים שמוצאם מאזורי ; יבשה שחונים , ובעקר האזורים הסהרו - ערבים ( אזורי סהרה וערב ) , והאיראנו - טורניים ( אזורי איראן הצחיחים ומהאזורים השחונים של רמת אנטוליה ) . בתנ"ך מזכרים כמאה שמות של צמחים , אך זהותם של רבים מהם אינה ברורה , מה גם שהם רק מקצת הצמחים שצמחו בארץ בתקופת התנ"ך . במשנה מזכרים כ - 180 שמות של צמחים הגדלים בארץ - ישראל . אף בתלמוד יש ידיעות על צמחים רבים , וביחוד על צמחי ארץ - ישראל . מספר מיני הצמחים בארץ - ישראל היום - שאינו כולל את אלפי מיני הצמחים הירודים ( אצות , פטריות חזזיות וטחבים ) - הוא 2,800 . מספר זה רב מאוד ( יחסית לשטחה ) בהשואה למספר מיני הצמחים הגדלים בארצות רבות מפרחי אוץ - ישראל משמאל לימין : פרגים , צבעוני השרון , סביון מצוי , סתוונית .

קודם  |  הבא