אמניות לחימה

עמוד:59

מרכב מסדרת תרגילי הפלה , בריחים ורתוקים . מטרת המתמודדים היא להפיל , להטיל ( לזרק ) , להתגושש , לבצע רתוק משלם , ולעתים גם לפגע פגיעות משתקות לזמן קצר או ממשך . כל התכסיסים האלה מקנים למתחרים נקדות זכות בקרב . תחבולות הג'ודו הן לא להתנגד לכח התוקף ולעתים אפלו לעזר לו כדי למוטט את יציבותו . הקרב נערך על מזרן . המתחרים לובשים חליפות קימונו לבנות חסרות כפתורים הנקראות ג'ודוגי , וחוגרים חגורות בצבעים שונים לפי דרגתם . הדרוג נקבע על פי מדת השליטה והמימנות שלהם . המתחילים חוגרים חגורה לבנה . הדרגות הגבוהות ביותר הן דאן 1 עד 5 ומי שמחזיק בהן חוגר חגורה שחרה . בתחריות הרשמיות מתמודדות שבע קבוצות משקל . את הג'ודו פתח היפני דוקטור ג'יגורו קאנו , שיסד בשנת 892 ד מועדון ללמוד אמנות לחימה זו הקים עד ימינו . הג'ודו הגיע למערב בתחלת המאה ה - 20 וההתאחדות הבין - לאמית לג'ודו הוקמה ב - 1951 . ב - 1964 הכנס הג ' ודו לתכנית המשחקים האולימפיים לגברים . נשים החלו להתחרות בו באולימפיאדת 1992 בברצלונה . לא רק ספורטאים מהמזרח הרחוק מצטינים בספורט זה . למעשה , יותר אירופים זוכים בשנים האחרונות במדליות במשחקים האולימפיים ואליפיות עולם , מאשר יפנים וסינים . צרפת , גרמניה ורוסיה הן מהמדינות המובילות בענף . גם בישראל התפתח הג'ודו בצעדי ענק . את ההשגים הגדולים ביותר רשמה יעל ארד , שהגיעה לשיאה במשחקי ברצלונה כאשר זכתה במדלית כסף . ארן סמדג'ה זכה במדלית ארד בברצלונה . קרטה שיטה מכרת נוספת שמקורה ביפן היא הקרטה , מלה יפנית שפרושה - לחימה בידים ריקות . שלא כמו בגרדו , שיטה זו כוללת בעיטות ומכות עזות בנקדות רגישות בגוף באמצעות כף יד פתוחה , באגרופים או בכף הרגל . זוהי שיטת לחימה תוקפנית המבססת על הפתעה ומהירות ועל הנחתת מכות חזקות . היריבים עומדים בפסיק רגלים ומנפנפים בשתי ידיהם כדי לבלבל ולהסיח את הדעת מכונן המכה . האמון בקרטה מתחלק לשתי רמות : קטה - סדרה קבועה של תרגילי הגנה והתקפה , שנועדו במקור לאמון ומבצעים על ידי ספורטאי יחיד מול התקפות מדמות של כמה יריבים , וג'ו - קומיטה - שהוא קרב בין שני יריבים . כמו בג'ודו , לובשים המתחרים בגד מיחד ויש דרגות שונות הנקבעות לפי רמתו של המתחרה . אמניות לחימה נוספות מתוך הקרטה , שהוא אחת השיטות הפופולריות ברחבי העולם , צמחו כמה וכמה ענפי משנה , עוד שתי אמניות לחימה שצמחו ביפן הן הנינג'יטסו ( המכרת הודות לסרטי הנינג'ה ) והאאיקידו , שיטה המבססת על הפרת שווי המשקל של היריב באמצעות תרגילים שונים . השיטה הסינית המכרת ביותר ( בעקר בגלל סרטי ברוס לי ) היא הקונג - פו , המבצעת על ידי ספורטאי יחיד ונועדה להגנה עצמית . הקנדו , או " דרך החרב", היא אמנות לחימה יפנית עם חרבות , המבססת על צורת הלחימה של הסמוראים . בנגוד לסיף , השונה לחלוטין מזה שהיה מקבל בעבר , הקנדו נותר בדיוק כפי שהיה בימי הסמוראים . המטרה היא להנחית שתי פגיעות על האזור המבדר של היריב . זהו ספורט נפוץ מאוד בקרב הנשים ביפן . גם כאן לובשים המתחרים חליפות מיחדות שמקורן בתקופת הסמוראים . ראשם מוגן במסכה וידיהם בכפפות . הבושידו , או " דרכו של הלוחם", הוא ספורט חדש יחסית שזכה לפרסום בזכות הטלויזיה . זהו שלנב של האבקות וקיק - בוקסינג . הקרב נמשך עד כניעתו של אחד המתחרים . שיטות לחימה ישראליות בארץ פתחה שיטת הגנה עצמית הנקראת קרב - מגע . השיטה פתחה על ידי אימי ליכטנפלד , שאף הדריך אותה בצה"ל במשל שנים רבות . קרב המגע משלב בתוכו כמה אמניות לחימה , וכולל גם תרגילי הגנה עצמית פשוטים המיעדים למצבים כמו תקיפה באמצעות סכין . גם השרדות היא גרסה ישראלית , המבססת על שלנב של כמה אמניות לחימה . השיטה המצאה על ידי דניס הנובר . . אולימפיאדה ארד . יעל לוחם קנדו - אחת מאומניות הלחימה העתיקות הנלמדות עדיין ביפן ובארצות אירופה . יש אומניות לחימה שבהם משתמשים בנשק דש שבהן משתמשים בגוף בלבד . בקנדו מצוידים הלוחמים בחרב עץ . הג'ודו מאפשר לילד להגן על עצמו גם ננגד תוקף הגדול ממנו בשנים ובמסדי הנוף . לכן מתחילים ללמד אומנות לחימה זו , המקנה ביטחון עצמי כבר מגיל צעיר . חתם ללימוד הג'ודו המיועדים לילדים ונוער מתקיימים בכל רחבי הארץ .

קודם  |  הבא