מתוך:  > אביב חדש 2 > אמון

עמוד:43

אמון האל הראשי של המצרים . הוא מכנה גם אמון - רע , שפרושו אמון השמש . אמון מתאר בפסלים בדמות אדם . הוא חבוש מגבעת ושתי קרנים אדירות של איל מתנשאות מעל ראשו . האיל היה הבהמה שקדשה לאמון . בתקופות קדומות היו אמון ורע שני אלים נפרדים . את אמון עבדו בנוא - אמון שבמצרים העליונה . את רע , שתאר כבעל גוף אדם וראש בז , עבדו המצרים הקדמונים במקדשים שבעיר און במצרים התחתונה ( היונים קראו לעיר זו הליופוליס - עיר השמש ) . המקדשים באון היו מן המפארים שבמצרים , ולכוהניהם היתה השפעה רבה על חצר המלכות , כיון שהכתרה על ידי כוהני האל רע היתה תנאי לעליה על כס המלוכה . בזמן הפרעונים מן השושלת ה - 18 , בימי הממלכה החדשה , התאחדו שני האלים לאל אחד , אמון - רע , שהפך לאל החשוב ביותר במצרים , ואשר נחשב לאביהם מולידם של מלכי מצרים . המצרים האמינו שאמון - רע , אל השמש , מפליג בכל בקר בספינת זהב ששטה על פני השמים במשך היום , ובערב שוקעת במערב . מקדשם של אמון , אשתו מות ( משמעות השם - האם ) ובנו אל הירח חונסו נבנה על ידי פרעה אמנחותפ ה - 3 בראשית המאה ה - 14 לפני הספירה בעיר נוא - אמוך ( לוקסור ) , שנקראה ביונית תבי . המקדש נקרא " ההרמון הדרומי " והוא היה מחבר למקדשי כרנך בדרך מרצפת , שאילי אבן ( ספינקסים ) רובצים משני צדיה . פעם אחת בשנה , לאחר שמי הנילוס החלו לסגת , נחג במקדש בכרנך חגו של אמון - רע . הכוהנים היו מובילים את הספינות ובהן פסלי האלים בתהלוכה מהמקדש בנוא - אמון אל המקדש בכרנך דרך שדרת הספינקסים . הכוהנים שעבדו את אמון במקדש " ההרמון הדרומי " צברו כח השפעה רב והיו מתחריו הפוליטיים של המלך , פרעה אמנחותפ ה - 4 נסה לגבר על כחם . לכן נתץ את פסליו של אמון - רע והכריז על האל אתון - אל גלגל החמה - כעל האל היחיד של מצרים . נסיון זה לא הצליח , ולאחר מותו החזיר תות - אנך'- אמון שמלך אחריו את אמון - רע לגדלתו . שרידי המקדש בנוא - אמון ושדרת הספינקסים נמצאים בקרבת העיר לוקסור שבמצרים עלית , ומהוים אחד מאתרי התירות החשובים והיפים ביותר במצרים . אחנתון אלי מצרים העתיקה לוקסור מצרים העתיקה מקדש תות אנך'אמון אמונדסן , רואלד מוקר - נוסע נורוגי , שקבע את מקומו של הקטב הצפוני המגנטי והגיע ראשון אל הקטב הדרומי . חי בשנים 1872 - 1928 . רואלד אמונדסן למד רפואה , אך בשנת 1894 הפסיק את למודיו והחל לשרת בים . הוא השתתף בכמה וכמה מסעות אל אזורי הקטב הצפוני , ובשנת 1903 יצא למסע שהוא עצמו עמד בראשו . לאחר תלאות רבות הצליח אמונדסן לקבע את מקומו של הקטב הצפוני המגנטי ושט במעבר הצפוני - מערבי , שהגלאים חפשו במשך שנים רבות , אל ים בופרט , ומשם למצר ברינג . הוא קוה כי יגיע גם אל הקטב הצפוני , אך גלאי אחר , האדמירל רוברט א'פירי האמריקני , היה הראשון שגלה את הקטב הזה . בשנת 1910 נסה אמונדסן לגלות את הקטב הדרומי . הוא חצה את יבשת אנטארקטיקה במזחלות רתומות לכלבים , ובדצמבר 1911 הגיע למחוז חפצו . בשנת 1926 טס אמונדסן יחד עם לינקולן אלסורת ואומברטו נובילה במטוס משפיצברגן על פני הקטב הצפוני לטלר שבאלסקה . כעבר שנתים הוא המריא מברגן שבנורוגיה כדי לחפש באזורי הקטב הצפוני את נובילה , שנעלם לאחר שספינת האויר שלו התרסקה . נובילה נצל לבסוף על ידי אחרים , אך אמונדסן לא חזר עוד מדרכו זו . את הרפתקאותיו ורשמיו סכם אמונדסן באוטוביוגרפיה " חיי כגלאי". קטב אמונות תפלות אמונות עממיות המיחסות " מזל טוב " או " מזל רע " לפעלות ולארועים שונים . בתרביות רבות רווחת האמונה שמעשים וארועים מסימים הם רצויים ומביאים הצלחה , בעוד שמעשים וארועים אחרים מביאים " מזל רע " ויש להמנע מהם . כאשר האמונות האלה הן חלק ממערכת אמונות דתית , הן מקבלות כמצוות דתיות . אולם כאשר הן מקבלות בקרב פשוטי העם ואינן משתלבות במערכת הדתית , מכנים אותן בשם " אמונות תפלות". אמונות תפלות קימות גם בימינו . בתרבות אירופה יש רבים המאמינים , למשל , שהמספר 13 מביא מזל רע . במיחד נהוג להאמין שיום ששי החל ב - 13 בחדש הוא יום מועד במיחד לפרענות . יתכן שיש כאן הד לאמונות נוצריות , משום שישו נצלב ביום ששי ( ולכן , נוצרים מאמינים נמנעים מאכילת בשר ביום ששי ) , ובסעודה האחרונה שלו , שאותה הוא ערך בחברת 12 תלמידיו השליחים , נכחו 13 אנשים . אמונות תפלות נוספות הן , למשל , שזרית מלח בשוגג על השלחן מביאה מזל רע ( וכנגדו יש לזרק קמצוץ מהמלח הזה מעבר לכתף ) י או שאסור לעבר מתחת לסלם הנשען על הקיר . בתרבות ארצות ערב מקבל ליחס " עין הרע", המביאה פרענות , להפגנה בולטת מדי של עשר או הצלחה . כנגד עין הרע , מקבל לשאת על הצואר אבן בצבע תכלת שלפעמים היא מעצבת בצורת עין , ויש העונדים " חמסה " - תכשיט מעצב בצורת כף יד על חמש אצבעותיה . גם בתרביות אחרות מקבלים קמעות שונים , שהם חפצים או תרשימים אמונה נפוצה ביותר טוענת , כי החמסה " - קמיע בצורת חמש אצבעות כף היד - והעין הכחולה הם אבזרים הכרחיים השומרים על הנושא אותן מפני הכוחות האפלים של עין הרע .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר