אמבה

עמוד:42

במים דרך כל שטח גופה , וכך היא נושמת . חמרי פסלת של מזון מעכל או גזים היא פולטת החוצה על ידי בועית מתכוצת המצויה בגופה . בתנאים קשים של יבש וקר האמבה מפרישה מתוכה חמך המתקשה והופך לשכבת מגן קשיחה . בהיותה במצב זה נקראת האמבה " ציסטה", או " כיסתה " בעברית . כאשר התנאים משתפרים - גם לאחר חדשים ארכים ושנים - היא מסירה מעליה את המעטה הזה וחוזרת לפעל כרגיל . דיזנטריה חד - תאיים תא אמברגו מנח משפטי בין - לאמי שמשמעותו - הגבלות מסתר שמטילה מדינה מסימת על מדינה אחרת מנמוקים פוליטיים . האמברגו משמש כאמצעי לחץ על מדינה כדי שתשנה את מדיניותה . פרוש המלה אמברגו בספרדית הוא לעצר . משמעות אחרת של המנח אמברגו , המקבלת בין מדינות העולם , היא הטלת אסור מטעם מדינה אחת או כמה מדינות על יבוא ויצוא סחורות מהמדינה שעליה מוטל האמברגו . ארגונים בין - לאמיים , וביניהם האו"ם , נוקטים צעד זה על פי המלצת מועצת הבטחון הקוראת לחברות הארגון להטיל אמברגו על משלוחי נשק - כפי שקרה בדרום אפריקה בתקופת המשטר הגזעני - או אסור על יבוא ויצוא סחורות ממדינות תוקפניות כמו לוב ועיראק . במשפט הימי האמברגו הוא צעד הננקט כדי למנע מכלי שיט לעזב את הנמל שבו הוא נמצא . אמברגו על ספינות זרות יכול לשמש אמצעי תגמיל נגד או אמצעי לחץ על . מדינה שהפרה את החק הבין - לאמי , ונדרשת לפצות את המדינה מטילת האמברגו על הנזק שגרמה לה . מסחר אמדו , חורחה סופר ברזילי . המתאר בלשון פיוטית ורבת דמיון את חייהם ומצבם של התושבים השתרים והעניים של באיהי החיים בשולי החברה . לספוריו יש אפי של אגדה . חורחה אמדו נולד ב - 2 91 ו בחות המטעים של אביו . בימי נעוריו הוא הרבה לבקר במטעי הקקאו ולהתבונן סביבו . אמדו ראה את המאבקים לכבוש הקרקע , את מצוקת הפועלים והתעשרות בעלי החוות . הוא הפסיק את למודיו והחל לעבד כעתונאי . ב - 1931 הוא למד משפטים בריו דה ז'נרו ובד בבד החל לכתב ספרים - " ארץ הקרנבל", " קקאו " ו " זיעה " - על הבעיות והמצוקות של פשוטי העם בארצו . אמדו תמך בתנועות השמאל , ולאחר דכוי הקומוניזם בברזיל , נאסר . לאתר מכן הוא יצא לגלות בארגנטינה , צרפת , מזרח אירופה וברית - המועצות . מצפון התברה אמדו מתרכז ביצירתו בבעיות החברתיות והפוליטיות הקימות בברזיל . הוא מתאר את חייהם של ילדים נטושים ועברינים , את סבלם של השחרים ושל פועלי הנמל , את הבצרת הפוקדת את האזור לעתים קרובות , את בעל המטעים המנצל ואת הפועל המנצל . ספרו " דרכי הרעב " ( 1953 ) , מגולל פרשת חיים של משפחת אכרים שנבזר עליה לנטש את אדמתה . עולמם של האכרים העקורים חרב עליהם . אולם בני הדור הצעיר אינו מאבד תקוה , ובכח האמונה באפשרות האחרת הם מצטרפים לחילי המהפכה . גם הנופים הפראיים בברזיל והמגון הגדול של הטיפוסים החיים בה שמשו נושאים לספריו של אמדו . יצירותיו מתאפינות בעממיות ובפשטות , ונקראות כספור אגדה . אמדו בטא בספריו את האמונות של בני העם הפשוטים באלי הים והיבשה , ברוחות ובאמונות תפלות , כמו בספרו " דונה פלור ושני בעליה " שתרגם לעברית ואף הפך לסרט מצליח . עוד מספריו שתרגמו לעברית : " אביר התקוה", " ארץ פרות הזהב", " ים המות", ו " ארץ החמס". אמו עוף גדול , שצבעו חום כהה , בעל נוצות מקרזלות , המצוי באוסטרליה . האמו דומה ליען , וכמוהו הוא מסגל לרוץ מהר . לפני בואם של האירופים לאוסטרליה שוטטו הרבה עופות מסוג זה בערבותיה . הם לא ידעו לעוף , אבל ידעו לרוץ במהירות רבה וכך שמרו על חייהם כאשר האבוריג'ינים נסו לצוד אותם בבומרנגים . אולם הם נכשלו במשימה זו מול הצידים הלבנים , שהשתמשו ברובים . האמו היה מבקש ביותר בשל נוצותיו היקרות , השמן הרב שמתחת לעורו , ובשרו הערב לחך , ומשום כך נכחד כמעט . כיום נותר רק מין אחד של אמו , החי באוסטרליה בלבד . האמו גדל יפה ומתרבה בגני - החיות הגדולים שבעולם . במשפחת העופות הוא קטן רק מן היען . גבהו של אמו מבגר ו 50 - 180 סנטימטר , ומשקלו 65 קילוגרם ויותר . נוצותיו כה עדינות , עד שהן דומות מאוד לשערות גסות . בטבע הוא חי בנופי חרש פתוח ובמישורים המצויים באזורים צחיחים למחצה . הוא אוכל - כל , אך נזון בעקר משרשים , פרות ועשבים . האמר מקנן בשקעים רדודים באדמה . צבעה של הביצה הגדולה , שקלפתה עבה , ירק כהה . מספר הביצים שמטילה האמו הנקבה בעונה הוא 5 - 15 , ומשקל כל אחת מהן 450 - 650 גרם . הזכר לבדו דוגר על הביצים ואינו אוכל במשך כל הדגירה , הנמשכת 8 שבועות . אבוריג'ינים יען עופות אמו מהלן בשמורת - טאואר היו - בוויקטוריה שבאוסטרליה .

קודם  |  הבא