אליהו

עמוד:15

שישלח אש , אך לשוא . אליהו התפלל לאלוהים , ואש ירדה מן השמים ושרפה את הקרבן . כשראה זאת העם , התחזקה בלבו האמונה באלוהי ישראל , ואליהו קרא בהתלהבות :"ה ' הוא האלהים ! " מיד ירד גם גשם . אליהו צוה להרג את כוהני הבעל . איזבל כעסה מאוד על אליהו והוא נאלץ לברח לחורב ( הר סיני ) וישב שם במערה . לאחר שאחאב גזל את כרמו של נבות היזרעאלי והרג את בעליו , הלך אליהו אל המלך והוכיחו קשות , ואף נבא קץ אים לו , לאשתו ולשושלת שלו . בשנותיו האחרונות מסר אליהו את המלחמה באכזריות ובעול לתלמידו הנאמן אלישע . באחד הימים , בעודם הולכים ומשוחחים , ירדו לפתע רכב וסוסים של אש מן השמים והפרידו ביניהם . כאשר פקח אלישע שוב את עיניו נוכח לדעת , שמורו נעלם כי נלקח בסערה השמימה . מות לא רגיל זה אפיני לספירי נס אחרים שספרו על אליהו , כמו הספור על העורבים שהאכילו אותו בהיותו במדבר ועל הנסים שעשה בבית האשה האלמנה בצרפת ( מלכים א יז ) , ועל הליכתו - כמשה רבנו - בחרבה במי הירדן ( מלכים ב ב ח ) . מבשר בואו של המשיח בעם השתרשה האמונה כי אליהו הנביא יבשר את בואו של משיח בן דוד . מכיון שמספר על אליהו כי עלה בסערה השמימה , נוצרו אגדות רבות על התגלותו לצדיקים שזכו לכך , בארצות ובתקופות שונות , וביחוד בשעת צרה לישראל . בליל הסדר מוזגים כוס של אליהו , באמונה שהנביא אוהב עמו מבקר בלילה הזה בכל בית יהודי . בטקס ברית מילה מעמידים " כסא של אליהו". במוצאי שבת שרים " אליהו הנביא , אליהו התשבי , אליהו הגלעדי , במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד". אליהו הנביא תופס מקום נכבד גם בדתות הנצרות והאסלאם , ואגדות רבות נוצרו עליו בהן . אחאב איזבל בעל אליהו בחור בלשן ומדקדק יהודי . כתב ספרי דקדוק בשפה העברית , המצטינים בשיטתם ובנסוחם . רב ספריו תרגמו ללטינית ותרמו להפצת הלשון העברית בקוב לא - יהודים . חי בשנים 1468 - 1549 . אליהו בן אשר הלוי אשכנזי , שכנה גם אליהו מדקדק ואליהו תשבי - על שם ספרו " תשבי " - נולד בגרמניה , אך חי רב שנותיו באיטליה . הוא היה מורה לעברית בפדובה ובונציה . אחר כך הוא השתקע ברומא , התגורר עשר שנים בביתו של חשמן ולמדו עברית . באותה תקופה כתב אליהו את ספריו העקריים בדקדוק ובחקר הלשון . בשנת 1518 נדפס ספרו בדקדוק " הבחור " בבית - דפוס שהוקם על פי רשיון מיחד של האפיפיור לאו ה - 10 . בשנת 1528 אבד לאליהו בחור כל רכושו וחלק מכתבי - היד שלו , כאשר צבאו של קרל ה - 5 , קיסר אוסטריה , בזז את רומא . הוא שב לונציה והתפרנס מעבודתו כמגיה בבתי - דפוס שונים . ( באותם ימים המצאו מכונות הדפוס הראשונות . ) בעיר זו הוציא אליהו בחור את ספרו " מסרת המסרת", שבו הוכיח , כי כללי הנקוד העברי נקבעו רק בתקופת התלמוד . טענתו זו עוררה עליו את כעסם של הרבנים , שהאמינו כי הנקוד והטעמים המסיעים בקריאת העברית הם הלכה למשה מסיני . פרנסואה ה - 1 , מלך צרפת , הזמין את אליהו להורות באוניברסיטה של פריס , אך החכם היהודי דחה את ההזמנה משום שלא רצה לשבת בארץ שהיהודים גרשו ממנה . בשנותיו האחרונות הוא פרסם מלונים לשרשי הלשון העברית וללשון הארמית שבתלמוד וב " תרגום", עם פרושים בלטינית ובגרמנית - " התשבי " ו " המתרגמן". אליהו בחור הניח גם את היסוד לחקר לשון יידיש , שאותה כנה " לשון אשכנז", וחבר את המלון הראשון לשפה זו . דפוס דקדוק יידיש עברית , לשון אליהו , הגאון מוילנה ( הגר " א ) מגדולי חכמי התלמוד ומפרשיו . כתב עשרות ספרים בנושאי דת ומדעים , המצטינים בתוש בקרת חריף , נאמנות לאמת וידיעה רחבה . הגר"א - הגאון רבי אליהו - נודע כמתנגדה החריף ביותר של תנועת החסידות . חי בשנים 1720 - 1797 . רבי אליהו נולד בוילנה שבליטא למשפחה בעלת שושלת ארכה של תלמידי חכמים . כבר בהיותו צעיר לימים התפרסם כעליי בשל ידיעותיו בתלמוד , בחכמת הנסתר ( קבלה ) ובמדעים . בנעוריו ערך מסעות למקומות שונים . הגר"א למד קבוצות קטנות של תלמידים נבחרים . בלמודו התנגד לדרך הפלפול יבקש להתעמק בכונתם של הקדמונים . כשהיה בן שלושים וחמש שנה הזמינו הרב הגדול והישיש , רבי יהונתן איבשיץ , לפסק בסכסוך שהיה לו עם רבנים אחרים בעניך שמוש בקמעות . באותם הימים כבר היה רבי אליהו בר - סמכא וגדול בהלכה , והתפרסם כמפרש התלמוד וחבורי הרבנים . הוא למד גם מתמטיקה , אסטרונומיה , אנטומיה והיסטוריה , משום שראה בהם מקצועות מסיעים להבנה נכונה של התלמוד וההלכה . הוא גם עמד על הצרך לתרגם את ספרי יוסף בן מתתיהו לעברית , ובקש להשתמש במוסיקה למטרות חנוכיות . הגר"א המליץ על שנוי שיטת ההוראה , שהיתה מקבלת אז אצל היהודים , ובקש להקנות לתלמידים קדם כל את ידיעת התנ"ך כלו , הדקדוק , אחר כך המשנה ורק לבסוף התלמוד ומפרשיו . ההשכלה הרחבה שרכש הגאון מווילנה במדעים שירתה אותו בהוראת התלמוד וההלכה . מקוריותו הרבה באה לידי ביטוי גם בהמלצה להשתמש במוסיקה למטרות חינוכיות . פסלו של אליהו הנביא ניצב בחצר המנזר הכרמליטי אשר באל מחרקה , בפסגתו הדרומית של הר הכרמל . על פי המסורת הנוצרית , אסף אליהו במקום הזה את נביאי הבעל ובחן את כוחם ואת כוח אלוהיהם ( מלכים א , יח ) . פירוש שסו הערבי של המקום - אל מחרקה - הוא מקום השרפה , נזכר האש שירדה מן השמים ושרפה את קורבן העולה של אליהו הנביא .

קודם  |  הבא