ארץ - ישראל

עמוד:194

ונהנו מתמיכה רבה של הברון רוטשילד . הוקמו המושבות הראשונות ראשון לציון , נס ציונה , גדרה ורחובות בדרום , ראש פנה בגליל וזכרון יעקב וחדרה בשומרון . הקמת ההסתדרות הציונית בראשותו של בנימין זאב הרצל ב - 897 1 , נתנה דחיפה להרחבת ההתישבות בארץ - ישראל . בשנים 1904 - 1914 באו לארץ אנשי העליה השניה . הם הקימו ישובים חקלאיים , ובהם הקבוצות הראשונות דגניה וכנרת , בן שמן וחלדה . בשנת 1909 נוסדה תל אביב , העיר העברית הראשונה . בסוף המאה ה - 19 ובראשית המאה ה - 20 גדל מספר היהודים בארץ מ - 24,000 ב - 1882 ל - 85,000 ( בסך הכל ישבו אז בארץ כ - 600,000 נפש ) ב - 1914 . ב - 2 בנובמבר 1917 , באמצע מלחמת העולם הראשונה , פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור , המבטיחה להקים " בית לאמי " יהודי בארץ - ישראל . הדבר נעשה כדי לזכות בתמיכת העם היהודי ברחבי העולם . בשנים 1917 - 1918 כבש הצבא הבריטי , שבמסגרתו לחמו גדודים עבריים , את הארץ מידי הטורקים והשלטון העות'מאני הסתים . בשנת 1922 מסר חבר הלאמים ( שקדם לאו"ם ) את המנדט ( החסות ) על ארץ - ישראל לבריטניה . המנדט הבריטי ו " המדינה בדרך " בתקופת המנדט , שנמשכה עד הקמת המדינה , שלטו הבריטים בארץ - ישראל באמצעות פקידים אנגלים ומקומיים ובראשם נציב עליון בריטי . בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה גברה עלית היהודים לארץ וההתישבות התרחבה . בעליה השלישית , בשנים 1920 - 1923 , באו לארץ בעקר חלוצים צעירים מאירופה המזרחית . בשנים אלו יבשו הבצות וישבו אדמות עמק יזרעאל והתחילה ההתישבות החקלאית הקבוצית הרחבה . ל - 93 אלף היהודים שהיו בארץ ב - 1923 נוספו בתוך שנה וחצי עוד 48 אלף אנשי העליה הרביעית , שמחציתם באו מפולין וחלקם מתימן ומעיראק . רבם התישבו בערים והכלכלה הלכה והתפתחה . בסוף שנות העשרים מנתה האכלוסיה היהודית כ - 175 אלף נפש . זו גדלה בשנים 1933 - 1939 ל - 475 אלף יהודים . העולים באו אז בעקר מארצות אירופה המזרחית ומגרמניה . אלה באו בעקבות התחזקות המשטר הנאצי . עם עליה זו - הצליה החמישית - גדל הישוב החקלאי בגליל המערבי , בעמק חפר , בבקעת בית שאן ובדרום . גם הישוב העירוני התחזק על אף משברים כלכליים קשים בשנים 1923 - 1924 ו - 1929 - 1931 , ובארץ הוקמו מוסדות תרבות וחנוך וביניהם האוניברסיטה העברית והתזמרת הפילהרמונית . יחסו של השלטון הבריטי לישוב היהודי היה רב - תנודות והפכפך . הערבים גלו התנגדות למפעל הציוני ובשנים 11921 1929,1922 ו - 1936 - 1939 ארגנו התפרעיות - שכנו בפיהם " המרד הערבי " ובפי היהודים " מארעות " - כדי להשפיע על הבריטים לשנות את מדיניותם . ממשלת המנדט אכן התכחשה להתחיבותה להקמת בית לאמי לעם היהודי בארץ - ישראל , ועל הצליה וההתישבות הוטלו הגבלות . בשנת 1922 נתנה הממשלה הבריטית פרוש מצמצם למנח " בית לאמי " וכל עבר הירדן המזרחי , כ - 90 אלף קילומטרים רבועים , הוצא משטחה של ארץ - ישראל לפי המנדט , והוקמה בו האמירות ( נסיכות ) הערבית עבר הירדן ( כיום ממלכת ירדן ) . הפגיעה החמורה ביותר בישוב היהודי היתה הגבלת העליה למכסות שנתיות , ומפעם לפעם אף הפסקתה . לאחר שנסיונה לחלק את ארץ - ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית נכשל , פרימה ממשלת בריטניה , בשנת הטורקים נכנעים ללא קרב ומוסרים את השליטה על ירושלים לידי האנגלים בדצמבר 1917 . בתמונה נראה ראש העיר הטורקי של ירושלים , מלווה בנכבדים . משמאל עומדים שני חיילים בריטים , שהגיעו במקרה לשכונת רוממה בירושלים והטורקים מיהרו למסור לידיהם את כתב הכניעה . תוכנית לחלוקת ארץ - ישראל ולהסדרים בין המעצמות בשנים 1916 - 1824 . התרשים מתאר את גדולו של התשוב היהודי בארץ - ישראל מעליית הבילויים ( העלייה הראשונה ) עד קום המדינה . מספר היהודים תושבי מדינת ישראל בקום הסדינה היה כ - 650,000 נפש העלייה ההמונית החלה ב - 1948 , ובשנים הראשונות למדינה הכפיל היישוב היהודי את מספרו .

קודם  |  הבא