ארכימדס

עמוד:169

ארכביתיים משפחת צמחים דו - פסיגיים , ובה 32 סוגים וכ - 800 מינים . רבם עשבים ומעוטם שיחים ועצים . הגבעול עשוי פרקים - פרקים . העלים פשוטים ומסרגים . השם ארכבית נתן להם בגלל המפרקים הבולטים בנקדות החבור שבין הפרקים . צורת המפרקים דומה לברכים ( ארכבה היא ברך ) , ומכאן שמם . לארכביתיים יש עלי לואי בצורת שופר החובקים את הגבעול בפרקים . הפרחים נכונים , ועל פי רב זעירים ודו - מיניים ( כלומר , באותו פרח מצויים גם איברי הזכר וגם איברי הנקבה ) . הפרי הוא אגוזית בעלת זרע אחד , העטופה לפעמים בעלי העטיף . רב מיני הארכביתיים נפוצים בארצות הממזגות שבמחצית הצפונית של כדור הארץ . מינים אחדים של ארכביתיים גדלים בארץ . רבים ממיני הארכביתיים הם צמחי מזון וצמחי תועלת לאדם . מיני ארכבית בישראל אחד המינים השכיחים בארץ במקומות נטושים וכעשב רע בגנות הוא ארכבית שבטבטית , צמח רב - שנתי שרוע או זקוף . מין נדיר ומרשים השיך למשפחה זו הוא רבם המדבר , הגדל בהר הנגב התיכון ובאדום . זהו צמח עשבוני רב - שנתי בעל עלים ענקיים , הדומים לעלי הסלק . מיני הרבס משמשים כצמח רפואה משלשל . 14 מיני חמעה , המשתיכים אף הם למשפחת הארכביתיים , גדלים בארץ , ביניהם חמעה ורדה הגדלה בנגב ובמדבר יהודה . באביב מכסים הצמחים את מדרונות המדבר בצבע ורדרד , האפיני לכנפים הקרומיות המכסות את הפרי . כל חלקי הצמח במינים השונים של החמעה הם בעלי טעם חמצמץ . החמצה המצויה בהם מגנה כנראה על הצמח מפני אכילה על ידי בעלי - חיים : גבישים חדים המצויים בה עלולים לפצע את דרכי השתן . ברפואה הטבעית משתמשים בתה המוכן ממיני הארכבית להקלה במקרה של פצעים בפה , דלקות גרון , אסתמה וברונכיט . בימי הבינים השתמשו באבקה שהוכנה משרשי ארכבית נגד המחלה הקשה אבעבועות שחרות , במקרי סכרת ועוד . צמחים צמחי מרפא ארכימדס מתמטיקאי וממציא יוני . חי בשנים 287 - 212 לפני הספירה בערך . היה מן הראשונים שכתבו על מדע המכניקה על שמו " חק ארכימדס", הקובע את כח העלוי הפועל על גוף שקוע במים . מיחסים לו את המימרה : " תנו לי נקדת משען לעמד עליה , ואני אניף את העולם". ארכימדס נולד בסירקוזה ישוב יוני באי סיציליה , על חייו הפרטיים ידוע רק מעט . אביו היה אסטרונום , והוא עצמו למד זמן - מה באלכסנדריה שבמצרים , שהיתה אז מרכז חשוב של התרבות היונית . ארכימדס זכור בעקר בזכות המצאותיו הרבות . הוא המציא מנוף מסבך , כדור שבו נראו תנועותיהם של גרמי השמים , ומשאבה למים . הוא חשב ומצא , כי אדם שיש בידו מכשיר מכני , כגון המנוף , עשוי להרים משאות כבדים פי כמה ממשקל גופו . מלך סירקוזה דרש ממנו להוכיח את נכונות הנחתו , וארכימדס מלא את הדרישה . הוא המציא מנגנון , שבעזרתו אפשר היה להניע אניה גדולה . " מצאתיו"" מצאתי ?". מפרסמת ביותר האגדה על תגלית אחת של ארכימדס . המלך הזמין לעצמו כתר חדש עשוי זהב טהור . לאחר שהצורף הביא לו את הכתר , התעורר חשד בלב המלך , כי האמן רמה אותו וערבב את הזהב במתכת אחרת . הוא בקש מארכימדס שיבדק את הכתר ויקבע אם הוא עשוי זהב טהור . ימים רבים חשב החכם על הבעיה ולא פתר אותה : משקלו של הכתר היה שוה בדיוק למשקל הזהב שקבל האמן , ולכן באמצעות שקילה לא היה אפשר למצא אם הכתר עשוי מזהב טהור או לא . אך באחד הימים צץ הפתרון במחו של ארכימדס לאחר שנכנס לתוך האמבט . הוא הבחין שגופו גורם למים שבאמבט לעלות ולהשפך החוצה , והבין שנפח המים שנדחו החוצה שוה לנפח הגוף שנכנס לתוכם . כעת הוא היה יכול לפתר את הבעיה . אם הכתר עשוי מזהב טהור , הנפח שלו צריך להיות שוה לנפח של גוש זהב טהור באותו משקל . לעמת זאת , אם המתכת שבכתר מערבבת עם מתכת אחרת , קלה יותר , צריך להיות לה נפח גדול יותר כדי להגיע לאותו משקל . באמצעות השקעת הכתר בכלי של מים , ואחר כך השקעה של גוש זהב טהור , אפשר לקבע אם הכתר מזיף : אם נפח המים הנדחים שוה בשני המקרים , הכתר עשוי מזהב טהור , ואם לא - הוא מזיף . האגדה מספרת כי מרב שמחה ופזור הדעת , פרץ ארכימדס ערם לרחובות העיר וצעק " אורקה"( מצאתי ! ) . הוא בצע את המדידה וגלה שהכתר אכן היה מזיף . לא ידוע מה קרה לצורף , אך ארכימדס המשיך לחשב על גופים המשקעים במים , וגלה את החק הקרוי על שמו , חק ארכימדס : על גוף השקוע במים פוצל כח עלוי , השוה למשקל המים שהגוף דחה , כלומר למשקל המים בנפח השוה לנפח הגוף השקוע . חק זה נחשב עד היום כאחד החקים היסודיים של ההידרוליקה - מדע הנוזלים . בימי זקנתו של ארכימדס צרו הרומאים על סירקוזה . החכם הזקן הקדיש את כל מרצו להגנה על עירו והמציא כמה וכמה מכונות מלחמה להדף את האויב . מספרים שהמציא גם ראי ענק , שבאמצעותו רכזו קרני השמש על הצי הרומאי והאניות הצתו . אך בשנת 212 לפני הספירה הובסו סירקוזה וארכימדס עצמו נהרג . האגדה מספרת , כי הוא היה עסוק בסרטוט צורות גאומטריות , שעה שהחיל הרומאי קרב אליו להרגו . הוא קרא לחיל : " אל תקלקל לי את מעגלי". גם הרומאים העריצו אותו וצוו לערך לו לויה מפארת . הידרוליקה לח עלוי מכונות פשוטות מכניקה ארכימוס , המתימטקאי והממציא היווני , הגיע להישגים מרשימים בתחומי המתמטיקה והפיסיקה , המהווים בסיס למדע עד ימינו כאן - בפסל רומי .

קודם  |  הבא