אריסטופנס

עמוד:164

אריסטופנס מחזאי , מחבר הקומדיות המפרסם ביותר ביון העתיקה . מחזותיו מצטינים בסגנון הנאה שלהם , בהומור ובמקוריות שלהם , ובעקר בבקרת ובעוקצנות שבהם . חי בשנים 448 - 385 לפני הספירה . אריסטופנס כתב כ - 40 מחזות , כלם שיריים , אבל רק 1 1 מהם הגיעו לידינו . כמה מהם - ביניהם " עננים " ו " צפרדעים " - תרגמו גם לעברית . אף על פי שכתב את מחזותיו לפני שנים רבות מאוד , הם מעוררים ענין ומשעשעים עד היום . אריסטופנס כתב את מחזותיו בשביל התאטרון הצבורי של עירו , אתונה . הוא שעשע את קהל הצופים בשימו ללעג מצבים מדיניים וחברתיים בעיר . הוא מתח את בקרתו באמץ והעז לתאר בצורה נלעגת את המנהיגים החשובים ביותר ולהתלוצץ על חשבונם של גדולי דורו . במחזהו " עננים " הוא לועג לפילוסוף סוקרטס , וב " צפרדעים " התל במחבר הטרגדיות המפרסם - אוריפידס . הנושאים העקריים שהעסיקו אותו היו התנגדות לאכזריות המלחמה ולשפיכות הדמים ושאיפה לשלום , למדינה ולצדק המשלמים . במחזהו " השלום " הוא הטיף לשלום עם מפרטה , וטען שאין מלחמה קשה ואכזרית יותר ממלחמת אחים . במחזה " ליזיסטרטה", קומדיה שהיא סטירה פוליטית , הוא מתאר כיצד נשות אתונה מונעות את אהבתן מבאליהן , עד שיחדלו מן המלחמה . אריסטופנס השקיע בקומדיות שלו אותה תשומת - לב , שבה כתבו המחזאים את הטרגדיות . הוא תכנן את מבנה הקומדיות שכתב , וכן את הדמיות והמצבים המתארים בהן . בדרך כלל היו גבוריו בני המלמדות הנחותים , העלילה התרחשה ברחובות אתונה והנושאים נלקחו מחיי היום - יום וארח - החיים של האתונאים . מחזותיו מעלים על בימות התאטרון גם בימינו . אוריפידס יון העתיקה - תרבות יון סוקרטס ק ומדיה אריתמטיקה ענף במתמטיקה העוסק במספרים ובפעולות החשבון שאפשר לבצע באמצעותם . האריתמטיקה כוללת את ארבע פעלות החשבון - חבור , חסור , כפל וחלוק - ופעלות נוספות כמו חזקה ושרש . בני התרביות הקדומות , כמו הבבלים והפניקים , כבר הכירו את פעלות החשבון והשתמשו בהן לצרכי מסחר וחשוב מסים . על כך אנו יודעים מלוחות חמר בבליים הכתובים בכתב היתדות , שעליהם יש רשומים של הנהלת חשבונות מפרטת . אולם האריתמטיקה הגיעה להתפתחות גבוהה במיחד הודות ליונים , שהתענינו במספרים ובחשבונות לא רק לצרכים מעשיים , אלא גם כדי לפתח את החשיבה ולחדד את המח . ארבע פעלות החשבון פעלות החשבון העקריות של האריתמטיקה הן ארבע : חבור וחסור , כפל וחלוק . אלו בעצם שתי פעלות ראשיות - חבור וכפל - ושתי הפעלות ההפוכות להן , חסור ( שהוא ההפך מחבור ) וחלוק ( שהוא ההפך מכפל ) . חבור , שמסמנים על ידי הסימן י , הוא הוספה חוזרת ונשנית של המספר ו אם מחברים למספר שתים את המספר אחוז , וחוזרים על הפעלה הזו שלוש פעמים , מקבלים 5 = 3 + 2 = 1 + 1 * 1 * 2 . ( במלים : שתים ועוד שלוש . ) המספרים שמחברים אותם ( 2 ו - 3 ) נקראים מחברים , ותוצאת החבור ( 5 ) נקראת סכום . כפל , שמסמנים על ידי הסימן ,% הוא חבור חוזר ונשנה פעמים אחדות של אותו מספר : אם מחברים את המספר 4 לעצמו שלוש פעמים , מקבלים 2 ר = 4 3% = 4 + 4 + 4 ( במלים : ארבע כפול שלוש ) . אפשר לסמן כפל גם באמצעות נקדה : 12 = 3 - 4 המספרים שכופלים אותם ( 4 ו - 3 ) נקראים כופלים , ותוצאת הכפל ( 12 ) נקראת מכפלה . חסור , שמסמנים אותו בסימן - , הוא ההפך מחבור : 2 - 5 ( במלים : חמש פחות שתים ) . הוא המספר שאם נחבר לו 2 , נקבל 5 , כלומר המספר 3 . המספר שממנו מחסרים ( 5 ) נקרא מחסר , המספר שאותו מחסרים ( 2 ) נקרא מחסר , ותוצאת החסור ( 5 ) נקראת הפרש . חלוק , שמסמנים אותו בסימן : או באמצעות קו שבר , הוא ההפך מכפל : 2 : 6 ( במלים : שש חלקי שתים ) . הוא המספר שאם נכפיל אותו ב - 2 נקבל 6 , כלומר המספר 3 . המספר שאותו מחלקים ( 6 ) נקרא מחלק , המספר שמחלקים בו ( 2 ) נקרא מחלק , ותוצאת החלוק ( 3 ) נקראת מנה . תכונות החבור והכפל לפעלות החבור והכפל יש שלוש תכונות חשובות : חק החלוף - סדר החבור או הכפל איננו משנה את התוצאה : 5 = 3 + 2 = 2 + 3 , וכן : 12 = 3 4% = 4 3% . חק הקבוץ - כאשר מחברים או כופלים שלושה - או יותר - מספרים , אפשר לקבץ אותם יחדיו ולחבר או לכפל שני מספרים בכל פעם , והתוצאה אינה תלויה בדרך הפעלה : 6 = 3 + ( 2 + 1 ) = ( 3 + 2 ) * 1 , וכן : 24 = ( 4 3% ) 2% = 4 (% 3 2% ) . חק הפלוג - המכפלה של סכום שני מספרים במספר שלישי שוה לסכום המכפלות של כל אחד מהם במספר השלישי : 20 = 4 3% + 4 2% = 4 (% 3 + 2 ) . סדר פעלות החשבון סדר פעלות החשבון מיעד למנע אי הבנה ולחסוך שמוש בסוגרים . לדגמה , בתרגיל המובא כאן יש לבצע קדם את פעלת הכפל , ורק אחר כך את פעלות החבור והחסור . אם מבצעים את הפעלות כסדרן משמאל לימין ולא על פי הסדר הזה , מקבלים תוצאה שגויה . ? = ו - 4 2% + 3 ללא סדר פעלות החשבון : 19 = עם סדר פעלות החשבון : 10 = ו - ( 4 2% ) + 3 . אלגברה חזקה ושרש מספרים מתמטיקה המקהלה ב'ציפורים " - מחזהו של מחבר הקומדיות הינוני אריסטופנס - בציור על כד יווני עתיק . אריסטופנס , שעייף משפיכות הדמים ואכזריות המלחמה , תיאר ב " ציפורים " מדינה אידיאלית - עיר הבנויה באוויר שבה שולטים בעלי הכנף .

קודם  |  הבא