|
עמוד:110
הקיסר נירון לקונסול - משנה . בשנת 67 נשלח על ידי נירון לדכא את המרד ביהודה . באביב שנת 67 התקדם אספסינוס עם צבאו , שמנה 60,000 חילים , מאנטיוכיה שבסוריה , שם הצטרף אליו בנו הבכור טיטוס , לעבר עכו וקיסריה . משם פנה לכבוש הגליל , שעל מגניו פקד יוסף בן מתתיהו . לאחר מצור קצר כבש את מצודת יודפת . מכאן פנה לטבריה וכבש את גמלא ואחרי כן את גרש שממזרח לירדן , בעוד טיטוס כובש את גוש חלב . לאחר שהגליל כלו נפל בידיהם , וכן הערים אנטיפטריס , לוד ויבנה , נפתחה לפני הגיסות הרומיים הדרך לירושלים . תככים ונצחון בשנת 68 , כשנודע לאספסינוס על מות נירון , הפסיק את המלחמה וכשהכרז גלבה לקיסר הבטיח לו אמונים . אולם אחרי תככים וחלופי שלטון בצמרת , הכרז אספסינוס לקיסר על ידי הגיסות הרומיים במזרח , ובעקבות נצחונו על הקיסר ויטליוס , ששלט אחרי גלבה , הכרז בשנת 69 לקיסר רומי . עם עלותו לשלטון הטיל אספסינוס את סיומה של המלחמה ביהודה על בנו טיטוס , ואחרי חרבן הבית השני חגגו השנים את נצחונם . אספסינוס טבע מטבעות לזכר הנצחון והקים מקדש ברומא לאלת השלום . במקדש זה ובארמון המלך החזק השלל שנלקח מבית - המקדש . הוא הטיל על היהודים מס מיחד ותבע לעצמו את יהודה כנחלתו הפרטית . יוסף בן מתתיהו מספר , כי לאחר שנשבה בידי הרומאים נבא לאספסינוס שיהיה קיסר . התלמוד מיחס נבואה זו לרבן יוחנן בן זכאי , שקבל כגמול מאספסינוס רשות ליסד ישיבה ביבנה . כקיסר השכין אספסינוס שלום ברחבי הקיסרות , בצר את הגבולות בבריטניה , גרמניה והמזרח , ושפר את מצבה הכספי של המדינה . כן בנה בנינים מפארים ברומא , ובכללם הפורום ( ככר צבורית מרכזית ) , הקפיטול החדש ( מרכז השלטון המדיני ) והקולוסאום . אספסינוס כתב זכרונות על המלחמה ביהודים . בניו , טיטוס ודומיטינוס , מלכו אחריו . אחרי מותו קדשוהו הרומאים לאל , והוא היה המלך הרומאי השלישי שזכה בכבוד זה . יוסף בן מתתיהו מרד הגדול נירון רומא העתיקה - מרידות ומאבקים אספסת סוג צמחים עשבוניים ממשפחת הפרפרניים . הסוג כולל כ - 55 מינים , שהם ברבם צמחים חד - שנתיים ומעוטם רב - שנתיים . אחדים מבין מיני האספסת הרב - שנתיים מגדלים כצמחי מספוא תרבותיים , המשמשים מזון לבעלי - החיים שבמשק החקלאי . מיני האספסת עליה של האספסת מרכבים משלושה עלעלים , לרב משננים . פרחיה ערוכים לרב בתפרחות קטנות בחיקי העלים . צבעם של רב הפרחים צהב . הפרי הוא תרמיל סגור , מפתל כסליל או כפוף כחרמש , ובו בדרך כלל זרעים אחדים . הם גדלים כצמחי בר באזור הים התיכון ובסביבתו , וכן במרכז אסיה ובמערבה . אחד המינים שטפח על ידי האדם בתקופה הקדם - היסטורית הוא המין החשוב ביותר בחקלאות - האספסת התרבותית . מין זה הוא צמח מספוא המשמש מזון לבעלי - החיים שבמשק החקלאי . בישראל גדלים בר 25 מינים , על פי רב כעשבים שוטים בשדות התבואה . בארץ הצטמצמו השטחים הזרועים אספסת תרבותית משום שגדולה דורש השקיה מרבה . אולם היא נפוצה במיחד בארצות - הברית , אוסטרליה וארגנטינה , שבהן היא משמשת כמספוא ירקי או מיבשים אותה לשחת . בעשורים האחרונים התפשט השמוש בנבטי האספסת התרבותית - הידועים בשמם הספרדי אלפלפה - כמזון בריאות עשיר גם לאדם . בוטניקה פרפרניים אספרג סוג של צמחים ממשפחת השושניים , הכולל כ - 300 מינים של צמחים זקופים או מטפסים , מסעפים , הנפוצים באזורים ממזגים וטרופיים . צמחי הסוג אספרג - הידוע גם בשם אספרגוס - הנם דו - ביתיים , בעלי פרחים זכריים על צמח אחד ( בית אחד ) ופרחים נקביים על צמח ( בית אחר ) , או פוליגמיים ( רב - מיניים ) . יש להם קנה ש - רש עבה , ועליהם המסרגים מנונים ודומים לקשקשים יבשות , שבסיסן מציד לפעמים בזיז או ' בקוץ . הענפים ירקים וצורתם גלילית , ומהם יוצאים ענפים ירקים וקצרים הדומים לרב לעלים מחטניים או לקוצים . הפרחים קטנים וערוכים אחד - אחד או בקבוצות קטנות . הפרי - ענבה בת זרעים מעטים . בישראל גדלים בר ארבעה מינים של אספרג . הנפוץ ביותר הוא אספרג החרש , הגדל בדרך כלל בין סלעים ואבנים באזורי ההר . עליו מנונים , ענפיו ירקים ודוקרניים ופרחיו לבנים וקטנים . פריו השחר , הקטן והעסיסי מבשיל באביב ונאכל על ידי צפורים , המפיצות בדרך זו את זרעיו . אספרג החרש הוא צמח אפיני לחרש הים תיכוני . מין אספרג רפואי מגדל כירק מאכל . אוכלים את הגבעול הצעיר והרך על נצניו , ובמיחד את חלקו התת - קרקעי , חי , מבשל או משמר . בעבר שמש האספרג גם לרפואה . בוטניקה צמחים שושן אגד של גבעולי אספרג מוכנים לשיווק . אספסינוס , המצביא שהיה לקיסר רומא , דיכא את מרד היהודים ביד קשה ותקיפה . את מלאכתו השלים בנו טיטוס , שהביא לחורבן בית - המקדש השני .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|