אומנות יהודית

עמוד:51

הציר והפסל משתמשים בחמרי הצבע והפסול המסרתיים , אך אפשר למצא כיום אמנים רבים המשתמשים בחפצים מוכנים ומשלבים אותם בעבודתם . בין הראשונים שעשו זאת היה האמן הצרפתי מרסל דושן שהציב במוזאון משתנה , וקרא לה מזרקה . לבודה זו מנסה לשאל : האם כל מה שמצג במוזאון הוא אמנות ? האם כל מה שאמן עושה הוא אמנות ? מי המחליט מהי אמנות ? בצלום , שקבל בתחלת המאה ה - 20 הכרה כאמנות , רואים היום מצב שבו מצד אחד מתיחסים לצלמי עתונות כאל אמנים ומצד אחר אמנים מבימים צלומים . הקולנוע , הוידאו , הצלום והמחשב , בהיותם תלויים בטכנולוגיה , מחיבים רחוק מסים של האמן מנושא עבודתו , והם יכולים להכיל בתוכם שטחי אמנות אחרים . אחנות יהודית אמנות מודרנית ופוסטמודרנית אמנות מפשטת אמנות שמרשית אריסטו מוסיקה מחול פוסטמודרניזם פסול ציוד צלום במצלמה קולנוע קלי , פאול אומנות יהודית אמנות שנוצרה בידי אמנים יהודים ויש בה זקה למורשת התרבות היהודית : לדתה , לערכיה , לסמליה ולתולדותיה . יחסה של היהדות לאמנות השפע במשך דורות רבים מהצווי " לא תעשה לך פסל וכל תמונה"( שמות כ ד ) _ אסור זה התכון לעשית צלמים ופסילים , כלומר לאמנות שנועדה לשמש בפלחן הדתי הזר , ומטרתו היתה למנע עבודה לאלוהים אחרים . האסור נובע מאפיה של הדת היהודית שאלוהיה אינו גשמי - הוא חסר צורה ובלתי נראה . בכל זאת לא נמנעו בני ישראל מלקשט את המשכן ואת ארון הברית , אולי משים שרצו להדגיש ולהפריד את הקדש מהחל . בספורי המקרא ובממצאים ארכאולוגיים מתגלה מגון גדול של מעשי אמנות , ממקדש שלמה בירושלים ועד לעשרות בתי כנסת - ביניהם בכורזים , בבית - אלפא , בכפר נחום , בנערן ובעין גדי - ששרידיהם התגלו ברחקי הארץ וחשפו רצפות פסיפס מרהיבות ועטורי משקופים מרכבים . התרכזות בעצוב ובסמלים יהודיים ההיסטוריה היהודית רצופת המלחמות , הכבושים והגליות , הביאה לכך שהתרבות היהודית הטמיעה לתוכה מסורות רבות . בעתיקות נמצאו שרידים המעידים על השפעות פניקיות , פרסיות , יוניות , רומאיות ועוד . השפעות אלה באו לידי בטני בעקר בעצוב , ואלו הדמויים והסמלים לקוחים בדרך כלל מהמסרת היהודית . שבעת המינים , המנורה , גלגל המזלות העברי , סמלי שנים - עשר השבטים , וסמלים ותמונות מספורי המקרא מופיעים לעתים קרובות . כן הרבו לעטר בפרות , בעלים מסגננים ובבעלי - חיים , בעקר אריות וצבאים . יוצאי דפן הם שרידים מהתקופה הביזנטית ( המאות ה - 4 עד ה - 7 לספירה ) , גבית - כנסת ממחצית המאה ה - 3 לספירה שנמצא ב - 1933 בעיראק , בדורה אירופוס שעל גדות הפרת . על קירות בית - הכנסת צירו דמיות ומעמדים מהתורה : משה רבנו עם לנחות הברית , פרעה ורכבו טובעים בים , שמואל מושח את דוד למלך , מרים אחות משה , דוד ושלמה , וכן דמיות ממגלת אסתר ומספרי הנביאים . התברר כי גם דמיות אדם לא היו פסולות לגמרי . למן המאה ה - 10 בערך שוב אין ביהדות אותה שמירה קפדנית מסרתית על המנעות מציור צלם אדם . אולם בתקופה שבה התחילה להוצר מסרת הציור הנוצרית , שהעניקה לדמות האנושית ערך פלחני ופרשני , נעלמו דמיות האדם מהאמנות היהודית . נראה שחכמי הדת היהודית חששו מקרבה העלולה להוצר בין שתי הדתות . עטור כתבי - יד וחפצי קדש החל במאה ה - 9 התפתחה בקרב היהודים אמנות כתב מרהיבה לצד אמנות עטור ואיור של כתבי - יד . דגמאות לכך הם עטורים להגדות , למגלות אסתר , למחזורים ולסדורים . במאה ה - 17 החלו היהודים ליצר חפצים הקשורים בפלחן היהודי כמו פמוטות , גביעי יין , קפסאות לאתרוגים ולבשמים , רמונים , טסים וכתרים לספר התורה , שעטרו במלאכת מחשבת של צורפות , גלוף ורקמה . אבזרים אלה , גביעי יין והדסים לבשמים - קופסאות שבהם מניחים את צמחי הבושם המשמשים בטקס ההבדלה - עשויים מכסף ובעלי פיתוחים ועיטורים . השאיפה ליצור מוסיקה הרמונית בכלי נגינה מסורתיים אינה יחידה עוד המוסיקאים המודרנים משתמשים גם בכלים ובמכשירים שאינם כלי נגינה , כמו צינורות , ומפיקים מהם צלילים שיש המגדירים אותם כצורמים .

קודם  |  הבא